סגור
איסוף מזון אשפה שוק הכרמל בתל אביב
איסוף מזון בשוק הכרמל בתל אביב. 39% מהמזון המיוצר בארץ נזרק ב־2024 (צילום: מיכאל קרמר)

אובדן המזון פחת משמעותית אבל העלות שלו זינקה

דו"ח לקט ישראל מגלה שבעשור האחרון אבדו 211 מיליארד טון מזון בישראל, אך אובדן המזון הממוצע לנפש דווקא ירד ב־13.3%. שווי אובדן המזון למשק זינק ל־26.2 מיליארד שקל 

211 מיליארד טון מזון ירדו לטמיון בישראל ב־2024-2015, בהן מודד ארגון לקט ישראל את אובדן המזון. העלות השנתית של אובדן המזון למשק גדלה בתקופה זו ב־45%, בשל הגידול הטבעי והעלייה במחירי המזון, מ־18 מיליארד שקל ב־2015, ל־26.2 מיליארד שקל ב־2024. עם זאת, אובדן המזון הממוצע לנפש דווקא ירד 13.3% מ־300 ק"ג לשנה ב־2015 ל־260 ק"ג לשנה ב־2024. כך עולה מדו"ח העשור בנושא אובדן מזון של לקט ישראל וחברת הייעוץ האסטרטגי BDO שמתפרסם היום.
ארגון הצלת המזון לקט ישראל מודד את אובדן המזון מ־2015, לכן השנה צורף לדו"ח אובדן המזון השנתי סיכום עשור. הכלכלן הראשי של BDO ועורך הדו"ח חן הרצוג: "יצאנו לדרך על רקע דו"ח מבקר המדינה מ־2015, שאמר שאין נתונים ואין מדיניות. עשר שנים אחרי, יש נתונים".
הרצוג מסביר שהצמצום באובדן המזון בקילוגרמים עומד על כ־1% לשנה והגידול באוכלוסייה על 2% לשנה. לכן שווי אובדן המזון ממשיך לצמוח במהירות למרות הצמצום באובדן המזון לנפש.
לעלייה הגדולה בשווי המזון שהולך לאיבוד אחראית גם הנסיקה במחירי המזון ובייחוד הפירות והירקות הרבה מעבר למדד. תרמה לכך מאוד המלחמה שבגללה מצד אחד אבד הרבה יותר מזון בשדות ובמטעים בקווי העימות. מצד שני, הדבר העלה בהרבה את מחירי המזון ולכן את שווי המזון שהולך לאיבוד.
בעקבות המלחמה זינקה עלות אובדן המזון בישראל ב־13.4% מ־23.1 מיליארד שקל ב־2022 ל־24.3 מיליארד שקל ב־2023 ו־26.2 מיליארד שקל ב־2024, שהם שווי ערך ל־1.3% מהתוצר הלאומי. ב־2024 נזרקו בישראל 2.6 מיליון טונות מזון, המהוות 39% מהמזון המיוצר בישראל. בתחום הצריכה הביתית לבדו מדובר באובדן של 10 מיליארד שקלים. כל משק בית מוציא בממוצע 10,785 שקלים בשנה על מזון שהולך לאיבוד. במקביל כ־1.5 מיליון תושבים בישראל, הנמנים עם כ־485 אלף משקי בית, חיים בתנאי אי־ביטחון תזונתי.
העלות הבריאותית הנובעת מאי־ביטחון תזונתי עומדת על 5.8 מיליארד שקל בשנה, כ־4% מהוצאות הבריאות הלאומיות.
בעשור האחרון בעקבות פעילות ארגון לקט ישראל חל שינוי משמעותי בתודעה הציבורית לבעיה וחלו שינויים מוגבלים במדיניות. תוקן החוק לעידוד והצלת מזון, כך שהוא מחייב גופים ציבוריים גדולים לשתף פעולה עם ארגונים להצלת מזון. הצלת מזון נכללה במבחני התמיכה של משרד הרווחה. ב־2025 פורסמה לראשונה תוכנית ממשלתית לצמצום אובדן ובזבוז מזון שכוללת יעדים לאומיים לצמצום האובדן ולהצלת מזון.
מנכ"ל לקט ישראל גידי כרוך: "אחרי עשור של מודעות הגיע הזמן למעשים. חייבים להפסיק לזרוק אוכל ולהתחיל להציל אותו".