מענקים לעסקים שנפגעו מטילים והקלה בתנאי הזכאות: תוקן מתווה הסיוע של מבצע "עם כלביא"
האוצר נכנע לדרישת ועדת הכספים והסכים לשנות את שנת הבסיס להשוואה לבחינת הפגיעה בהכנסות מ-2024 ל-2023. עוד אושר מענק חודשי של עד 15 אלף שקל לעצמאים שעסקם נסגר, ונקבע כי בעלי נכסים שהשכרתם הופסקה עקב פגיעה ישירה יקבלו פיצוי על אובדן הכנסות
בתום יום דיונים שלישי ברציפות בוועדת הכספים, חברי הכנסת, נציגי האוצר והמגזר העסקי הגיעו היום (ג') להסכמות על מספר תיקונים במתווה הסיוע לעסקים שנפגעו במהלך מבצע "עם כלביא".
הסעיף המרכזי במתווה קובע כי המדינה תעניק מענק המשכיות לעסקים שהכנסותיהם ביוני 2025 נחתכו ביותר מ־25% לעומת יוני 2024. עם זאת, עסקים — בעיקר מהצפון — טענו כי גם בשנת 2024 נרשמה אצלם פגיעה קשה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", ולכן דרשו שההשוואה תיערך מול שנת 2023. משרד האוצר התנגד בתחילה, בנימוק שהמתווה נועד לשקף את הנזק לעומת מצב שבו מבצע "עם כלביא" לא היה מתרחש, אך לבסוף נעתר לדרישה. עם זאת, מאחר שהמשק כולו צמח במהלך 2024, עבור חלק מהעסקים ההשוואה ל־2023 עלולה דווקא לפגוע בזכאותם.
עוד הוחלט כי נשות מילואימניקים שמנהלות עסקים יוכלו לבחור אם לבסס את ההשוואה להכנסותיהן על שנת 2023 או על 2024 — לפי מה שייטיב עימן. לעסקים שהחלו לפעול רק במהלך 2023, הפגיעה תיבחן על פי ממוצע ההכנסות החודשי מתחילת פעילותם.
שינוי נוסף שאושר הוא מענק חודשי של עד 15 אלף שקל לעצמאים שבית העסק שלהם נסגר עקב פגיעה ישירה, כל עוד העסק לא פעיל. החוק המקורי קובע שבעלי עסקים שעסקם ספג פגיעה ישירה שהביאה לסגירה זמנית של העסק יקבלו החזר הוצאות למשך חצי שנה. כעת כאמור יינתן בנוסף המענק, בהינתן שבעל העסק לא מוציא לעצמו תלוש שכר. גובה המענק ייקבע לפי הכנסות 2022, בדומה למנגנון שהונהג בגל האומיקרון של הקורונה.
במשרד האוצר הבהירו עם פרסום המתווה כי הוא למעשה נשלף "מהבוידעם" — כלומר, מדובר בהעתקה כמעט מלאה של מתווה הסיוע שהופעל לאחר טבח שבעה באוקטובר ופרוץ המלחמה. אחת הביקורות המרכזיות על המתווה הייתה שהסכומים המופיעים בו — הן תקרות המענקים והן המענקים המיוחדים לעסקים זעירים — לא עודכנו למדד. בדיון היום הסכים האוצר להצמיד את כלל סכומי הפיצויים למדד בשיעור של 4.75%, אך תחת תנאי משמעותי: שהמגזר העסקי יוותר על דרישתו להקלות נוספות בתנאי הזכאות לחל"ת.
במתווה החדש האוצר כבר הקל בתנאים לקבלת דמי אבטלה במסגרת חל"ת. תקופת ההיעדרות המזכה הופחתה תחילה מ־30 יום ל־14 יום, ובהמשך ל־12 יום, בהתאם למשך המבצע. כך, עובד שנעדר 11 מתוך 12 ימי המבצע, יוכל לצאת לחל"ת רטרואקטיבית.
עם זאת, באיגוד לשכות המסחר דורשים לקצר עוד יותר את תקופת ההיעדרות המזכה ל־9 ימים בלבד, כדי לצמצם את סבסוד השכר לעובדים שנעדרו. האוצר מתנגד בתוקף וטוען כי המבצע כלל שני סופי שבוע, ולכן מספר ימי העבודה בפועל שהיה צורך לסבסד נמוך מאוד. נציגת האוצר בדיון השוותה את הדרישה לכך שבחגי תשרי שיחולו באמצע השבוע ידרשו המעסיקים לאפשר הוצאה לחל"ת. זו נותרה אחת המחלוקות המרכזיות סביב המתווה, ויו"ר ועדת הכספים משה גפני הצהיר כי יפנה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בניסיון להגיע להסכמות.
הקלה אחרת שכן נקבעה על הוצאה לחל"ת היא עבור עובדים עם מוגבלות: הם יידרשו לתקופת אכשרה של 3 חודשים מתוך 18 בלבד, במקום 6 חודשים במתווה הנוכחי או שנה בימי שגרה.
הושגה גם ככל הנראה הסכמה על סיוע בהיקף של 60 מיליון שקל לעסקים הגדולים, שמחזורם השנתי עולה על 400 מיליון שקל ואינם נכללים במתווה הרגיל. סעיף זה הוכרז במסיבת עיתונאים של סמוטריץ' במהלך המבצע, אך לא נכלל בתיקוני החקיקה, ובעקבות סיומו המוקדם מהצפוי של המבצע וניסיון העבר שמראה שעסקים גדולים מסוגלים לספוג ירידה זמנית בהכנסות, באוצר הסתייגו מהסעיף, אך בלחץ סמוטריץ' הוא צפוי להיכלל במתווה הסופי.
לצד הסיוע לעסקים, נקבע גם כי בעלי נכסים שהשכרתם הופסקה עקב פגיעה ישירה יקבלו פיצוי בגובה דמי השכירות שאבדו, בתוספת התאמה למחירי השוק, אם אלו עלו. קרן הפיצויים של רשות המסים מפצה על נזק ישיר שנגרם למבנה, וכן דואגת למימון פתרון מגורים זמני לשוכרים, אך לא ניתן פיצוי לבעלי דירות על אובדן ההכנסות.
