המהפכה הרפואית מתחילה באקדמיה - וממשיכה בקהילה
מערכת הבריאות הישראלית ניצבת בצומת דרכים. חוסנה החברתי, הביטחוני והכלכלי של המדינה תלוי ביכולתה לגדל דור חדש של אנשי רפואה - מקצועיים, רגישים ובקיאים בטכנולוגיה. אלא שבעוד העולם סביבנו משתנה בקצב מסחרר, מודלי ההכשרה נותרו מבוססים על שיטות של אתמול.
כמו בתעשיות ההנדסה וההיי־טק, גם ברפואה נוצר פער מתרחב בין הידע הנרכש באקדמיה לבין המיומנויות הנדרשות בשטח. בכך עסק גם כנס “עתיד התעשייה בישראל” שנערך השבוע ב-HIT מכון טכנולוגי חולון. הבינה המלאכותית, הדימות המתקדם, ההנדסה הגנטית ויישומי ה־Big Data אינם עוד חזון עתידני - אלא כלים יומיומיים במרפאה ובבית החולים. הם משנים את הדרך שבה אנו מאבחנים, מטפלים ומנהלים בריאות.
היקף הידע הרפואי מוכפל כיום מדי שנתיים - שלוש, בעוד שבעבר נדרשו לכך חמישים שנה. המשמעות ברורה: רופא צעיר שמסיים את לימודיו היום יעמוד בתוך עשור מול עולם רפואי שונה לחלוטין מזה שבו הוכשר. כדי להכין את דור המטפלים החדש, נדרשת מהפכה עמוקה בהכשרה הרפואית. פחות שינון ויותר חשיבה ביקורתית. פחות הרצאות ויותר למידה מבוססת מציאות. עלינו לטפח אצל הסטודנטים יכולת לסנן מידע אמין מתוך ים המידע הזמין, להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות באופן מושכל, ולהתאים את הטיפול לא רק להיבטים רפואיים, אלא גם למרכיבים מגדריים, תרבותיים וחברתיים.
דווקא בעידן של דיגיטציה ובינה מלאכותית, הערך האנושי חוזר למרכז. רופאים אינם עוד “מקור סמכות יחיד”, אלא מלווים מקצועיים של המטופל. בעולם שבו מכונה יודעת לנתח נתונים טוב מאיתנו, דווקא האמפתיה, ההקשבה והרגישות הן שמבדילות בין טיפול טוב לטיפול מצוין. מערכת ההכשרה הרפואית חייבת להפנים זאת ולהעניק מקום של כבוד למיומנויות האנושיות.
במקביל, מתרחשת מהפכה שקטה נוספת: המעבר מהכשרה המתמקדת בבתי החולים - אל הקהילה. במשך עשרות שנים הוכשרו רופאים כמעט אך ורק בסביבת האשפוז, חדרי הניתוח והטיפול הנמרץ - עולמות חשובים של טיפול דחוף ומציל חיים, אך כאלה המהווים רק כחמישית ממערכת הבריאות. בפועל, מרבית הרפואה מתרחשת בקהילה: בקידום בריאות, ברפואה מונעת, בטיפול במחלות כרוניות, בבריאות הנפש ובקשר הרציף עם המטופל ומשפחתו. המרפאה הקהילתית היא המקום שבו נבחנת היכולת לתקשר, להבין רקע תרבותי, לבנות אמון ולהתאים טיפול למציאות חייו של האדם. שם מתרחשת הרפואה האמיתית, זו שמבוססת על רצף, על מערכת יחסים ועל הקשבה.
חיזוק הרפואה בקהילה הוא אינטרס לאומי, רפואי וכלכלי כאחד. הוא מפחית אשפוזים, מאפשר גילוי מוקדם של מחלות, חוסך משאבים ומשחרר תקציבים להשקעה בטכנולוגיות מתקדמות וחדשניות.
במאוחדת אנו פועלים לממש את המהפכה הזו הלכה למעשה: משלבים סטודנטים ומתמחים במרפאות הקהילה, מפתחים פתרונות של רפואה דיגיטלית ורפואה מרחוק, ומיישמים בינה מלאכותית בשירות המטפל והמטופל.
כדי להבטיח את עתידה של הרפואה בישראל, עלינו לחבר בין שלושת קודקודי המשולש: האקדמיה, מערכת הבריאות והתעשייה. רק שיתוף פעולה אמיתי ביניהם ייצור הכשרה רלוונטית, יישומית ומבוססת מציאות, כזו שתכין את המטפל לעולם משתנה ולקהל שמבקש רפואה אישית, מהירה ואנושית.
הבינה המלאכותית תמשיך לשנות את פני הרפואה, אבל הלב האנושי הוא שיקבע את דמותה. היתרון היחסי של ישראל לא טמון רק בטכנולוגיות שהיא מפתחת, אלא באנשים שמפעילים אותן, באחריות, בתבונה ובאמפתיה.
ד"ר דב אלבוקרק הוא סמנכ”ל וראש חטיבת הרפואה בקופת חולים מאוחדת
