ניתוח
החרדים ויתרו על החוק, אבל לא על השתמטות המונית
דחיית חוק ההשתמטות בשנה תגדיל את מספר תלמידי הישיבות שיוגדרו עריקים ל־100 אלף. הסנקציות אולי יגדילו את מספר המתגייסים השנתי ללא פחות מ־4,000, אבל התפתחות כזו רק תהפוך את החוק לגיוס 4,800 חרדים לבדיחה
החלטת הממשלה לא להעביר את חוק ההשתמטות אינה יוצרת שינוי משפטי. היא רק מבטיחה שהמצב הקיים של השתמטות המונית ללא אכיפה משמעותית יימשך עוד שנה. זה אומר שמספר הצעירים החרדים שמוכרזים עריקים ילך ויגדל. אולי גם יתרבו הסנקציות עליהם. כמובן יימשכו המעצרים. אבל פתרון הבעיה, ככל שהוא בכלל אפשרי, יידחה עד אחרי הבחירות.
ב־15 בפברואר עמד מספר תלמידי הישיבות שמוגדרים משתמטים על 33 אלף. נגד עוד 43 אלף תלמידי ישיבות הוצא צו 12, שמאפשר לגייס אותם ללא התראה — שלב מתקדם בתהליך ההכרזה של משתמט. כלומר בתוך זמן קצר 76 אלף צעירים חרדים יהיו מוגדרים כמשתמטים. החלטת הקואליציה להעביר תקציב בלי להעביר חוק השתמטות, משמעותה שלא רק שהמעמד שלהם לא ישתנה לפחות עד 2027, אלא שמספרם צפוי להתקרב בינתיים ל־100 אלף.
הסיבה העיקרית לכך שלא צפוי שום שינוי משפטי בעקבות החלטת בג"ץ היא שכל המשבר שאנחנו נמצאים בו נובע מכך שבג"ץ החליט שלא מחכים יותר לחוק השתמטות. תזכורת: ב־2017 בג"ץ החליט לפסול את שני חוקי ההשתמטות, זה של ממשלת נתניהו־חרדים וזה של ממשלת נתניהו־לפיד־בנט. מאז הוא נתן ארכות אינסופיות להעביר חוק, אלא שהן לא נוצלו. בסוף יוני 2023 פקעה הארכה האחרונה, והוא הורה לגייס את כל הצעירים החרדים.
שאלה של מסה
הדבר היחיד שאולי ישתנה מבחינה משפטית הוא שהמטריל המשפטי לממשלה, מזכיר הממשלה יוסי פוקס, לא יוכל יותר לכתוב לבג"ץ שהפתרון מבחינת הממשלה הוא העברת חוק גיוס. אבל האמת היא שזה לא באמת משנה. ראשית, הממשלה בכל מקרה תמשיך לעשות הכל כדי לא לגייס צעירים חרדים; שנית, ברגע שיוחלט על מועד הליכה לבחירות הממשלה תטען שהיא לא עושה כלום כי עכשיו מערכת הבחירות.
מה בכל זאת יכול להשתנות? צה"ל דיווח על השפעה הולכת וגוברת של הסנקציות והמעצרים על כמות המתגייסים. בשנת הגיוס 2024 (יולי 2024 עד יוני 2025) התגייסו קרוב ל־3,000 חרדים, לעומת 1,800 בשנים שלפניה, ובשנת הגיוס הנוכחית 2025 צפוי גיוס של כ־3,500. בהחלט אפשרי שהידיעה של צעירים חרדים שהם צפויים להיות במעמד של עריקים עוד שנה תגביר את הקצב לעבר ה־4,000. התפתחות כזו תהפוך את חוק ההשתמטות לבדיחה לאור העובדה שכל מה שהוא הציע זה 4,800 מתגייסים, ובהם 500 לשירות אזרחי ביטחוני.
השאלה המרכזית היא מתי תושג המסה הקריטית שבה גיוס לא ייחשב עוד לכישלון חברתי לצעיר חרדי. צריך לזכור שהמספרים כוללים מאות תלמידי ישיבות חרדים שהתגייסו בגיוס דחוי, חלקם במסגרת שנקראת "תלמיד לתמיד" ומאפשרת להמשיך ללמוד בישיבה, חלקם בישיבת הסדר. כשהכמות הזאת תתגייס בפועל היא עשויה להפוך את הגיוס לנורמטיבי יותר. בפועל פריצת דרך לא תהיה אלא אם תהיה ממשלת שינוי שתבהיר שלא יועבר חוק השתמטות.
צריך גם לזכור שבבג"ץ נערך בימים אלה לדיון בבקשת ביזיון בית המשפט בשל העובדה שהממשלה לא הגישה תוכנית לסנקציות ואכיפה נגד המוני המשתמטים. אין מה לחשוש, תוכנית כזו לא תהיה. שלוש הסנקציות העיקריות שכבר חלות הן ביטול התמיכות למשתמטים מתקציב הישיבות, ביטול ההנחות במעונות יום וביטול ההנחות בביטוח לאומי. בג"ץ יכול להרחיב את הרשימה הזו, למשל להוסיף את ביטול ההטבות בנושאי דיור, כמו הזכות להשתתף במחיר למשתכן, ואת ביטול ההנחות בארנונה ובתחבורה הציבורית.
עד כה היו מאות מעצרים שזה מעט מאוד יחסית לכמות המשתמטים, אבל זה יוצר חשש לכל תלמיד ישיבה. השפעה מצננת גדולה יש לקשיים שמערימה המשטרה על ביצוע המעצרים כשהיא משחררת עריקים שעוכבו באקראי במקום למסור אותם למשטרה הצבאית. אחרי שבג"ץ נזף לאחרונה במשטרה, השאלה היא אם הוא יורה למשטרה לא לשחרר עריקים שהיא מעכבת. אפשר כבר לצפות לוויכוחים פוליטיים קשים שיפרצו אם וכאשר יעצרו תלמיד ישיבות בשעה שיפעלו בשרות הקמפיינים של המפלגות החרדיות במערכת הבחירות.
למי יופנה הזעם
התסכול והזעם בציבור החרדי גדולים מאוד. השאלה היא איך זה ישפיע על אחוז ההצבעה החרדי שהוא גבוה מאוד. מצד אחד תקופות שבהן החרדים נחשבים נרדפים מביאות בדרך כלל להצבעה גדולה יותר. מצד שני, הפעם חלק גדול מהזעם מופנה למפלגות החרדיות שכשלו בהשגת חוק השתמטות והעדיפו להמשיך לקיים את הממשלה כדי להבטיח את המשך התקציבים. השאלה היא אם זה ישאיר חלק מהבוחרים בבית. בכל מקרה, מדובר בשינויים בשוליים של חצי מנדט לפה או לשם, והרוב ימלא את החובה החברתית להצביע כמצוות הרבנים.
