עימות ברשות השנייה: יפעת בן חי שגב נגד הדרג המקצועי
תשובת הרשות השנייה לבג"ץ תומכת בעתירה נגד החלטות המועצה בעניין הרחבת שידורי תחנות הרדיו החרדיות והערביות לפריסה ארצית - בסתירה לעמדת היו"ר הטרייה בן חי-שגב. הייעוץ המשפטי סירב לאפשר למועצה ייצוג נפרד, ואף דחה בקשה לשכור פרקליט חיצוני - מה שגרם למועצה לטעון כי הוא "חותר להפוך את העתירה למשחק של העותרים מול שער ריק"
עימות בין היו"ר הטרייה של מועצת הרשות השנייה, ד"ר יפעת בן חי-שגב, לדרג המקצועי של הרשות: תשובה שהגישה הרשות בעתירה לבג"ץ חושפת מתחים וחיכוכים בתוך הרשות; תוצאה של מחלוקת בין המועצה לצוות המקצועי בנוגע לעמדת הרשות בעתירה וסירוב הייעוץ המשפטי של הרשות לאפשר לבן חי-שגב ייצוג משפטי עצמאי מול בג"ץ.
העתירה, שהוגשה על ידי לובי 99 ועמותת הצלחה, עוסקת בהחלטת הרשות השנייה להתיר לתחנות רדיו חרדיות וערביות אזוריות להרחיב את שידוריהן לפריסה ארצית על רקע העימותים הצבאיים עם איראן.
ביוני שעבר החליטה מועצת הרשות השנייה, בהרכבה הקודם, להרחיב את אזורי השידור של תחנות רדיו אזוריות במהלך מבצע עם כלביא. זאת, במענה לבקשת שר התקשורת שלמה קרעי, וחרף אזהרות הצוות המקצועי שהמהלך נעשה בחוסר סמכות. החלטה זו פקעה ב-30 ביוני עם סיום המצב המיוחד בעורף. ב-1 במרץ, לאחר פתיחת מבצע שאגת הארי, קיבלה המועצה, עדיין בהרכבה הקודם, החלטה דומה, שוב בהליך פגום ותוך התעלמות מהוראות הדין. החלטה זו אמורה הייתה לפוג ב-31 במרץ.
ב-24 במרץ, בעיצומו של המלחמה ובהליך מזורז ופגום, אישרה הממשלה את ההרכב החדש של מועצת הרשות, שלצד המינוי הבעייתי של בן חי-שגב (עדה במשפט נתניהו שהפרקליטות ביקשה להכריז עליה כעדה עוינת) ליו"רית המועצה כולל גם מינויים למועצה של תומכי נתניהו מובהקים נוספים: עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין. ב-30 במרץ אישר הרכב זה את הארכת ההיתר לתחנות האזוריות לשדר, בדיון שבדומה לדיונים הקודמים לא כלל נציגים מטעם מערכת הביטחון או גופים שעלולים להיפגע מההחלטה, ובניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי של הרשות השנייה.
העתירה בנושא הוגשה כבר ב-2025, בעקבות ההחלטה הראשונה. ביום שישי הוגשה לבג"ץ תגובת הרשות השנייה לעתירה. זו תומכת בקבלתה, בניגוד לעמדת מועצת הרשות, בין השאר בטענות שהחלטות המועצה התקבלו ללא תשתית עובדתית ראויה, תוך התעלמות ובניגוד לעמדה המחייבת של הייעוץ המשפטי ובחריגה מהסמכות שמוקנת למועצה.
תשובת הרשות השנייה גם חושפת עימות בין הדרג המקצועי למועצת הרשות, ובפרט היו"ר בן חי-שגב. לפי התשובה, המועצה ביקשה ייצוג נפרד במענה לעתירה, ואולם הייעוץ המשפטי של הרשות מצא שהמקרה "אינו נמנה על המקרים החריגים על פי הפסיקה שבהם יש לאפשר ייצוג נפרד", ושלאור זאת גם נדחתה בקשת המועצת לשכור פרקליט חיצוני לניסוח עמדתה.
עמדת המועצה, שאינה חתומה אך מייצגת גם את עמדתה של בן חי-שגב, צורפה כנספח לתגובת הרשות השנייה. מסמך זה מרחיב על העימות בין מועצת הרשות לייעוץ המשפטי. "המועצה סברה כי על מנת לערוך כראוי ומקובל, במסמך בכתב, את עמדתה החולקת יש להתיר לה להסתייע לשם כך בייעוץ משפטי. כן סברה המועצה, כי עורך הדין היחיד או העיקרי שאינו יכול לייעץ למועצה בעניין זה, הוא היועץ עצמו; שכן כל תכליתה של עמדת המועצה היא לסתור את עמדת היועץ ולהצביע על מופרכותה.
"ברם, היועץ סבר למרבה הצער אחרת. הוא כתב ליו"ר המועצה כי 'אין היתר לשכירת עורך דין חיצוני נפרד לצורך הכנת עמדת המועצה בכתב... ככל שהמועצה תיתקל בקושי בניסוח עמדתה בכתב, הייעוץ המשפטי נכון לסייע בהצגת שיקוליה כאמור'. משמעות הדבר היא, כמובן, שהיועץ עשה פלסתר את חוות-דעתו שלו. הוא מונע מעמדת המועצה להיות מיוצגת באופן מקצועי וראוי בפני בית המשפט הנכבד ובכך מסכל הלכה למעשה את האפשרות לחלוק על עמדתו המשפטית לגוף הדברים – עמדה שאין בה כל ממש. היועץ פוגע הלכה למעשה באפשרות לבקר באופן ענייני, יסודי ומעמיק את עמדתו המשפטית בסוגיה מושא העתירה, וחותר להפוך את העתירה למשחק של העותרים של העותרים 'מול שער ריק'; וליתר דיוק – למשחק של העותרים מול שער שבו עומד שוער מקבוצתם שלהם".
