עלויות המלחמה באיראן ממריאות ל־20 מיליארד שקל
ההוצאות הביטחוניות במערכה באיראן עד כה מוערכות בכ־15 מיליארד שקל, ו־5 מיליארד שקל תידרש להוציא קרן הפיצויים על נזקי פגיעות הטילים. השווקים מנבאים גירעון ממשלתי מעל ל־6%, אם כי באוצר מתעקשים ש"אין הכרח לחרוג מהגירעון משום שסיכוני הביטחון צפויים לקטון"
ממשלת ישראל צפויה לחרוג מתקרת הגירעון שקבעה לעצמה בפעם השלישית ברציפות. לפי הערכות בשוק ההון, הן בארץ והן בחו"ל, הגירעון הממשלתי צפוי להגיע בשנת 2025 אל מעל 6% תמ"ג, וזאת בניגוד לתקרה שנקבעה - 4.9% תוצר.
ב־2023 דיווח החשב הכללי על גירעון של 4.2% תמ"ג, אך הגירעון ב־2023 הסתכם ב־5.1% תמ"ג. ב־2024 האוצר דיווח על גירעון של 6.9% תמ"ג אך הגירעון בפועל היה כ־8.3% תמ"ג לפי חישוב הלמ"ס. בכל שלושת המקרים מדובר בגירעונות גבוהים, שכן התקרה שנקבעה עד אז היתה 3% תמ"ג.
כבר בסוף השבוע עדכן בחדות JPM, הבנק הגדול בעולם, את תחזית הגירעון של הממשלה מ־5% תוצר ל־6.2% תמ"ג — שהם יותר מ־25 מיליארד שקל תוספת לגירעון. "אנו מניחים כי הגדלת ההוצאה הביטחונית ואובדן הכנסות (ממסים — א"פ) יעלו את הגירעון התקציבי השנה במעט יותר מ־1% תוצר, וכעת רואים את הגירעון השנתי בשיעור של כ־6.2% מהתמ"ג, רק מעט נמוך מ־6.8% של השנה שעברה", נכתב בסקירת הבנק. "לפיצויים בגין נכסים שניזוקו מקרן הפיצויים לא צריכה להיות השפעה מיידית על תקציב המדינה, אך מילוי מחדש של הקרן יכביד על הנפקה בטווח הבינוני". כשכוונת JPM היא להנפקת אג"ח ממשלתיות מטעם משרד האוצר.
לכלכליסט נודע כי הכלכלן הראשי שמואל אברמזון, מכין תחזיות ואומדנים חדשים לקראת פתיחת תקציב 2025 לצורך הגדלת תקציב הביטחון, כפי שכבר הצהיר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. באוצר סבורים כי אכן תהיה ירידה בתוצר ולפיכך גם בהכנסות המדינה ממסים, אך לא בסכומים שהמשק לא יוכל להתמודד עימם. בראיון מיוחד שהעניק לכלכליסט הסביר ד"ר עדי ברנדר — מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, המתמחה בכלכלה ציבורית — כי להערכתו הכנסות ממסים לא יהיו יותר נמוכות מהתקציב המקורי (517.1 מיליארד שקל), אבל כן יותר נמוכות מהנומרטור שהוצג עכשיו (538.6 מיליארד שקל), ו"אז כן עלול להיות גירעון יותר גבוה".
קצב ההתרוקנות של קרן הפיצויים
נזכיר כי בתחילת החודש, לפני פתיחת המלחמה מול איראן, משרד האוצר הציג נתוני נומרטור כמתחייב בחוק, בו עודכנה כלפי מעלה תחזית ההכנסות ב־21.5 מיליארד שקל. כאמור, ההערכות הן כי בגלל המלחמה ההכנסות יהיו קרובות יותר לתחזית המקורית לפני העדכון של יוני. אך באוצר נחושים שלא לחרוג מהגירעון שנקבע בתקציב, שכן סבורים שם "כי אין צורך בכך" על רקע הירידה הצפויה בסיכונים הביטחוניים.
נזכיר כי האוצר כבר השתמש בכל הרזרבה שתכנן בתקציב 2025 בגלל אירועי ביטחון — אלה הקשורים למלחמה בעזה. לכן כבר עתה הגירעון הוא סביב התקרה המקורית. אלא שכעת מתנהל מו"מ בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון על התוספת לתקציב הביטחון. כאן טמונה התשובה לגבי היקף הגירעון: כמה כסף תקבל מערכת הביטחון.
שאלה נוספת שמאוד מטרידה היא כמה כסף יש בקרן הפיצויים וכמה כסף היא תצטרך לשלם. האם הקרן הזו, שמממנת את הפיצוי לאותם ישראלים אשר בתיהם ניזוקו או נהרסו, תתרוקן. התשובה אופטימית: נכון לעכשיו יש בקרן בין 9 ל־10 מיליארד שקל, והצפי הוא שהיא תקבל עוד 5 מיליארד שקל עד סוף השנה. ברשות המסים מסבירים כי השנה 100% ממס רכישה מיועד למילוי הקרן. כלומר היקף המקורות של הקרן לנזקי איראן יעמוד על סדר גודל של 15-14 מיליארד שקל, כאשר לפי אומדנים ראשונים של רשות המסים, הנזקים עד כה מצטברים לכ־5 מיליארד שקל. לפיכך הסכום שיצטבר בקרן אמור להספיק כדי לכסות את הנזקים הפיזיים של המלחמה. זאת כמובן, בהנחה שהמלחמה לא נמשכת יותר מעוד כמה שבועות בודדים כפי שמעריכים רוב החזאים.
כמה עולה מלחמה עם איראן?
לא רק הבנק הגדול בעולם סבור כי תהיה חריגה מתקרת הגירעון — גם בישראל. בבית ההשקעות "מיטב" נוקטים בהיקף דומה: בין 1% ל־1.5% תוצר. "חלק גדול מהוצאות הלחימה באיראן (חימוש הגנתי והתקפי) הינן על חשבון הסיוע האמריקאי ואינן צפויות להגדיל את הגירעון וגיוסי הממשלה, אלא אם השלמת מלאי התחמושת יצטרכו לעשות מכספי התקציב ולא מהסיוע", כותב אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי. "יחד עם זאת, ההוצאות הביטחוניות שאינן במסגרת הסיוע, כמו גם ההוצאות לשיקום הנזקים ותשלום הפיצויים לנפגעים, יוטלו על התקציב. במידה וסיום המלחמה באיראן יזרז את הפתרון לסיום המערכה בעזה — הוצאות הביטחון שם יקטנו", הוא מסכם.
לפי ראם עמינח, שכיהן כיועץ הכספי לרמטכ"ל, ראש אגף התקציבים של משרד הביטחון וראש המערך הכלכלי של צה"ל — העלות נכון לכתיבת שורות אלו נאמדת בכ־15—16 מיליארד שקל, אבל היא הולכת וגדלה בקצב מהיר. ניתן לחלק את העלויות באופן פשטני לשתי קטגוריות: הוצאות ההתקפה והוצאות ההגנה (ראו תרשים). בהוצאות ההגנה נכללים המיירטים של חץ 3, כשעלות כל טיל נאמדת בכ־10 מיליון שקל.
בנוסף, עלות כוח האדם — שרובה נובעת מפעילות פיקוד העורף. לפי אומדנים של עמינח מדובר על עלות של כ־100 מיליון שקל ליום. בצד ההתקפה ישנם שני סעיפים מהותיים: שעות טיסה וחימושים. כל שעת טיסה של חיל האוויר נאמדת בכ־25 אלף דולר. לגבי החימושים — מדובר על חצי מיליון דולר ליחידה. נכון לאתמול חיל האוויר עשה כ־1,500 גיחות, כאשר עלות החימושים נאמדת בכחצי מיליון דולר בממוצע ובכל גיחה משחררים כ־1.8 חימושים. מדובר על עלות של כ־4.72 מיליארד שקל. החישוב לגבי שעות טיסה: מדובר על כ־200 מטוסים באוויר, בכל שעות היום והלילה, כבר 10 ימים, כך שהעלות המוערכת היא סביב 4.2 מיליארד שקל. כלומר, החלק ההתקפי המשמעותי נאמד בכ־9 מיליארד שקל. כשנוסיף 10 ימים של 100 מיליון שקל בגין כוח אדם נגיע ל־10 מיליארד שקל. יחד עם 300 יירוטים בסך 3 מיליון דולר — נגיע לעוד כ־3 מיליארד שקל ולעלויות של יותר מ־13 מיליארד שקל. וזאת כשסעיפים רבים נותרו מחוץ לחישוב.
