בנק ישראל מתריע: הגירעון ב-2027-2028 יזנק ל-4% - גבוה בהרבה מיעד האוצר
הנגיד אמיר ירון חושף פער דרמטי בתחזית של בנק ישראל לעומת האוצר שקבע יעד של 2.8% לשנים 2026-2028: גירעון של 14-24 מיליארד שקל נוספים בשל עליית הוצאות הביטחון וועדת נגל, עם אזהרה מפני גידול החובות של המדינה ופגיעה באמינותה הכלכלית. לדברי ירון, "יידרשו התאמות נוספות בתקציב"
משרד האוצר הניח היום (א') על שולחן הממשלה את 'הנומרטור' (תכנית התקציב התלת-שנתית), כזכור, ב'נומרטור' הנוכחי של האוצר נכתב כי נכון לעכשיו, נראה שבשנים 2026-2028 הגרעון יהיה כ-2.8% תוצר, גרעון גבוה מזה הקבוע כיום בחוק לשנים אלו, אך גרעון שמאפשר צמצום יחס החוב-לתוצר (להערכת בנק ישראל, גרעון סביב 3.2% הוא גרעון שמייצב יחס חוב-תוצר, ש"ט).
עם זאת, האוצר הדגיש כי התחזיות הללו לא לוקחות בחשבון הוצאות כמעט-ודאיות דוגמת 'ועדת נגל', וכי קיימים סיכונים משמעותיים ל'נומרטור' המפורסם.
היום נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הציג בישיבת הממשלה את את הערכות בנק ישראל שמציגות תמונה ריאלית יותר, ואף פרס את המשמעויות של התמונה הזו.
בנוגע לשנת 2026, העריכו בבנק ישראל כי הגירעון יגיע ל-2.9% - 2 מיליארד שקל יותר מתחזית הגירעון של משרד האוצר. הנגיד הסביר כי התחזית הזו נובעת מכך שבבנק מעריכים כי הממשלה תגדיל את הוצאות הביטחון בעקבות ועדת נגל.
בבנק ישראל מעריכים כי הכנסות המדינה יהיו גבוהות מתחזית הכלכלן הראשי, אבל כאמור, שהממשלה תוציא יותר. (אם מקבלים את תחזית ההכנסות של האוצר, ומעריכים כי כל המלצות ועדת נגל יאושרו, הרי שהגירעון יגיע לכ-3.5%, שכן המלצות ועדת נגל לשנת 2026 כוללים תוספת של 15 מיליארד שקל).
עם זאת, האוצר הדגיש כי התחזיות הללו לא לוקחות בחשבון הוצאות כמעט-ודאיות דוגמת 'ועדת נגל', וכי קיימים סיכונים משמעותיים ל'נומרטור' המפורסם. היום, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בישיבת הממשלה, הציג את הערכות בנק ישראל שמציגות תמונה ריאלית יותר, ואף פרס את המשמעויות של התמונה הזו.
הפער המשמעותי יותר בין האוצר לבין בנק ישראל נוגע לשנים 2027-2028, הבנק מעריך כי ההוצאות הנוכחיות יהיו גבוהות בהרבה ממה שהאוצר חוזה, ויביאו לגירעון גבוה בהיקף של 14-24 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הללו. אם באוצר העריכו שהגירעון בשנת 27-28, יהיה סביב 2.8% עד 2.9%, הרי שבבנק ישראל מעריכים שהגירעון בשנים אלו יהיה 3.5% עד 4%.
מאיפה הפער בין בנק ישראל למשרד האוצר נובע? קודם כל, הפער לא נובע מצד ההכנסות, להפך, בנק ישראל אפילו אופטימי יותר מהאוצר לגבי ההכנסות בשנים הללו. הפער נובע מכך שבבנק ישראל מעריכים בצדק שתהיה עלייה בהוצאות הביטחון בגלל ועדת נגל, מעריכים שייחתמו הסכמי שכר, ושיהיו הסכמים קואלציוניים. לעומת זאת, לאוצר יש מתודה מסוימת בבניית הנומרטור, מתודה שבה הוא לא מכניס התחייבויות שאינן מעוגנות בחקיקה או בהחלטת ממשלה.
המשמעות של הפער בין האוצר לבין בנק ישראל איננו רק שברירי אחוז, הפער הזה משנה את האופן שבו צריך לחשוב על תקציב המדינה בשנים הבאות. כפי שהסביר הנגיד "רמת גירעון של 3.5-4% זו רמת גירעון בה יחס החוב לתוצר עולה", כלומר, החוב לא נשחק, והחוב הציבורי הולך ועולה, וזה מצב בעייתי, כפי שאומר הנגיד "חשוב לשמר את אמון השווקים, ולהתמיד במחויבות של הממשלה לחזור לגירעון נמוך ולהפחית את יחס החוב". כלומר, אנו צריכים כבר היום להתכונן להפחית את הגירעון בשנים הבאות. וזה אומר "שבהסתכלות קדימה יידרשו התאמות נוספות בתקציב".
הנגיד השאיר עמימות בנוגע לתקציב 2026, האם כבר בתקציב 2026 יהיה צורך בהתאמות (שכן כאמור לפי איך שזה נראה עכשיו הגירעון ב-26 הוא גירעון מרסן) הנגיד התנסח כך ואמר "התזמון של ביצוע ההתאמות איננו בהכרח מיידי, והוא תלוי בהתפתחויות, אך נכונות הממשלה לבצע אותן חשובה לשימור האמינות הפיסקלית". במילים אחרות: לא כל כך חשוב להעלות מסים או לקצץ מחר בבוקר, אבל כן חשוב שהממשלה תמשיך לשדר ש'אם יהיה צורך היא תעלה עוד מסים'. נזכיר, שסמוטריץ' התבטא בעבר כי הוא שוקל להוריד מסים בשנת 2026. דברי הנגיד מתכתבים עם אמירות מסוג זה. הנגיד התייחס לכך במפורש ואמר כי "בוודאי שיש להימנע מביטול צעדים לצמצום הגירעון שהוחלט עליהם בתקציב הקודם".
באופן מעניין, הנגיד בחר להציג לממשלה כבר עכשיו איך נכון להטיל צעדי מיסוי נוספים, זאת למרות שצעדי המיסוי לא ממש באופק. הנגיד אמר כי הצעדים הראשונים הם 'קיצוץ בהוצאות שפוגעות בתמריץ לעבוד או לרכוש השכלה', הצעדים השניים הם 'מיסוי השפעות חיצוניות שליליות' (כמו מס סוכר, חד פעמי, נסועה, גודש, פחמן). והצעדים הבאים הם ביטול פטורים מעוותים דוגמת ביטול פטור מע"מ פירות וירקות. כנראה שבבנק ישראל רוצים להכשיר את הקרקע ולהכניס את הצעדים הללו לשיח הציבורי במקום צעדי המיסוי הגורפים על מעמד הביניים שיושמו בתקציב לשנת 2025.
לגבי תקציב שנת 2025, אמר הנגיד ירון "רצוי להימנע מפתיחת תקציב 2025", כלומר, לא להגדיל את ההוצאה הממשלתית של התקציב מעבר למה שאושר בתקציב. עם זאת, השאיפה של בנק ישראל נראית כעת רחוקה מהמציאות זאת בשל דיווחים על חריגה משמעותית של תקציב הביטחון ממה שהוקצב לו בתחילת השנה, וגם בשל התארכות המלחמה. ולכן הנגיד אמר כי גם אם בוחרים להגדיל את ההוצאה בתקציב 2025 "יש למנוע מהגירעון הצפוי לחרוג מ-4.9%", כלומר, שגם אם מגדילים את ההוצאה הממשלתית, שהגירעון לא יגדל. דבר זה מתאפשר בגלל שהכנסות המדינה צפויות להיות גדולות ממה שחזו. כך שניתן להגדיל את ההוצאה מבלי להגדיל את הגירעון מעבר לתקרת הגירעון שנקבעה בחוק.
