בדיקה
לא רק שדה דב: המדינה תצא לבדיקה מקיפה לאיתור כימיקלים בפרויקטי בנייה
תוכניות בנייה אושרו ברחבי הארץ על קרקעות בהן תיתכן התפשטות של מזהמים, אשר לא נבדקו. המשרד להגנת הסביבה מתחיל למפות את הסיכון רק כעת, אחרי שנים של היעדר מדיניות מסודרת וטיפול שיטתי
האם הכימיקלים שנמצאו בקרקע שדה דב שבתל אביב בדרך להפוך למכת מדינה? המשרד להגנת הסביבה עורך בימים אלה בירור ובחינה בנוגע להימצאות של מזהמי PFAS במתחמים נוספים המצויים בהליכי תכנון ובנייה וכאלה שעברו הליכי שיווק, כך נמסר לכלכליסט. המשרד שוקד בימים אלה על תוכנית דגימה רחבה ומיפוי האתרים שבהם ייתכן ועלול להימצא זיהום קרקע, בהסתמך על דיגומי בארות מים שערכה בשנים האחרונות רשות המים. במסגרת הבדיקות יעריך המשרד את רמת הסיכון ממזהמים אלו לציבור. ייתכן כי במסגרת זו יידגמו מאות מוקדים באתרים רבים בישראל.
אזורים שעלולים להיות מועדים ולהידרש לבדיקה הם, בין היתר, פי גלילות ברמת השרון, עכו דרום, פלנטקס עתלית, שדה התעופה בהרצליה, סירקין, תל השומר, אפולוניה, תעש השרון וגם מתחם בזן וחוות המכלים בקריית חיים, העומדים בלב תוכנית ממשלתית להפיכת האזור לרובע מגורים ומסחר. זאת מפני שמדובר באזורים בהם נמצאו ריכוזים גבוהים של PFAS במי התהום או פעלו גורמים שעשו שימוש רב בקצפי כיבוי.
אין מתווה לטיפול בקרקע
תרכובות PFAS פותחו כבר לפני כ־80 שנה. תכונותיהן העיקריות הן עמידות תרמית (בפני חום) גבוהה ודחיית שמן ומים. לכן הן שולבו במבחר יישומים, כגון חומרים מעכבי בעירה וקצף לכיבוי אש, ציפויים למחבתות וסירים ותוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל. התרכובות מכונות ״כימיקלים נצחיים״, בשל עמידותן.
תרכובות PFAS נמצאו בשנים האחרונות ברחבי העולם במקורות מים ובמערכות אספקת מי שתייה שמהם שותים מיליוני בני אדם, ובארה״ב הן עמדו במרכזן של תביעות ענק שאילצו חברות לפצות תושבים. מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי תרכובות PFAS מצטברות בגוף האדם ועלולות לגרום להשפעות שליליות על הבריאות, בהן הגברת הסיכון לתחלואה בסרטן הכליות והאשכים, פגיעה במערכת החיסונית, עלייה ברמת הכולסטרול ופגיעה בעוברים. המזהמים בקבוצה זו יציבים מאוד בסביבה, נודדים למרחקים ארוכים הרחק ממוקדי הזיהום ומצטברים ברקמות ביולוגיות בסביבה ובגוף האדם. התרכובות הללו, ובעיקר PFOA ו־PFOS, הוכחו כמזיקות גם בחשיפה לריכוזים נמוכים מאוד.
בישראל החלו לבדוק את הימצאות הכימיקלים הללו בשטח רק בשנים האחרונות. סקרים שביצעו המשרד להגנת הסביבה ורשות המים גילו ממצאים המעידים על נוכחות של תרכובות PFAS בקידוחי מי תהום, בקידוחים להפקת מי שתייה, בנחלים, בשפכי תעשייה, בקרקע, בקולחי מט"שים, בבוצות ובתשטיפי מטמנות פסולת. עד 2026 הורה משרד הבריאות על סגירת שמונה קידוחי מי שתייה בשל הימצאות המזהמים, ובתחילת השנה, לאחר אימוץ התקינה האירופית בנושא, נסגרו חמישה קידוחים נוספים. ריכוזים גבוהים מאוד של מזהמי PFAS במי תהום נמצאו כבר בשנת 2020 על ידי רשות המים במי תהום תחת בתי הזיקוק בחיפה, באשדוד ובקריית חיים. ריכוזים נמוכים יותר נמדדו בקידוח ניטור בבסיס חיל האוויר בחצור.
בשל השימוש התדיר בקצפי כיבוי בשדות תעופה, בסיסים צבאיים ומתקני זיקוק או אחסנת דלקים, ההנחה היא שבכל מקום שבו היו אחסון של דלקים או פעילות תעשייתית כבדה קיים פוטנציאל לזיהום. אולם, המשרד להגנת הסביבה לא בדק עד היום את הנושא, וברחבי הארץ שווקו קרקעות לבנייה באישורו, ללא מדיניות שאיפשרה טיפול בקרקע או הצבת תמרורי אזהרה בפני היזמים והתושבים.
עוד בשנת 2022 התריע משרד הבריאות כי קיים צורך דחוף בקידום הגבלות רגולטוריות על חומרים אלו במטרה למנוע אירועי זיהום עתידיים, אבל המשרד להגנת הסביבה החל לקדם את הנושא רק בשנה שעברה, לאחר תביעה שהגיש ארגון ״אדם טבע ודין״. היום אומרים בארגון: ״צריכה להיות דגימה יסודית ומקצועית של הקרקע בכל מתחם שהוא. לאחר ההבנה של ממדי הזיהום תוכן תוכנית פעולה שמטרתה להבטיח שהזיהום הזה ינוהל נכון ולא יזלוג למים וגם לא יזיק לבריאות של מי שיתגורר במתחם שבו היתה קרקע מזוהמת. דווקא משום שמדובר בנושא שאין לגביו פתרון ברור ומוחלט, מצד אחד, ומצד שני מדובר בקרקעות באזורי ביקוש – החשש הכבד שלנו הוא שבכך זה יסתיים, ובזה אנחנו מתכוונים להילחם״.
סכנת "פתרונות הקסם" לטיפול בקרקע
בעולם מתייחסים בכובד ראש למזהמים, אשר כבר נמצאו לא רק במקורות מים אלא גם באיפור, במזון ועוד. באוסטרליה, למשל, עבודות חפירת מנהרה הופסקו עקב זיהום PFAS בקרקע, מה שהוביל לפיטורי 137 עובדים ולעיכובים משמעותיים בפרויקט בשווי 6.7 מיליארד דולר. כך גם בשטח שדה התעופה הישן Glatt בשוויץ, שלבי בנייה עתידיים נבלמו לאחר גילוי PFAS בקרקע חקלאית. השאלה הגדולה שמרחפת מעל פרויקטי הבנייה שעתידים להחליף שדות תעופה ותעשייה היא כיצד תטופל הקרקע המזוהמת ב״כימיקלים נצחיים״. טכניקות שיקום יעילות עבור PFAS בקרקע הן מורכבות, יקרות ולעתים קרובות ניסיוניות. בישראל אין לרשויות או לחברות למעשה כל ניסיון בעניין – שכן המשרד להגנת הסביבה גרר רגליים בנושא עד עתה. מומחים, עם זאת, מזהירים מפתרונות קסם שעלולים לצוץ בשטח ולהוביל לסימון וי על טיפול במזהמים שגם בעולם מתקשים מאוד להתמודד איתם.
כך, למשל, רעיונות שנבדקים במשרד להגנת הסביבה עצמו כיום: שטיפת הקרקע וריכוז המזהמים – שיטה שבה נעשה שימוש במזהמים אורגניים כמו דלקים. בעולם מטילים ספק ביעילותה או ביכולתה לסלק את המזהמים באופן מלא, ואף מזהירים כי שיטות כאלו עלולות להעביר את המזהמים ממקום למקום.
במשרד להגנת הסביבה השיבו לכלכליסט כי ״בהתאם למדיניות המשרד, קיימת אפשרות להשבת קרקע לשימוש בתשתיות, וזאת בכפוף לכך שאיכות הקרקע עומדת בערכי סף שאינם מהווים סיכון לבריאות האדם ומקורות המים״.
