היפוך מגמה: הדולר יורד מתחת ל-2.90 שקלים
מוקדם יותר עלה הדולר ל-2.92 שקלים; היורו על 3.375 שקלים אחרי שעלה מוקדם יותר ל-3.39 שקלים; כלכלת ישראל התכווצה בקצב שנתי של 3.3% ברבעון הראשון; הפועלים: "הריבאונד הצפוי בתוצר ברבעון השני יהיה מוגבל"
יום לאחר נתוני הצמיחה, בהמשך לנתוני האינפלציה שפורסמו בשישי - ושבוע לפני הודעת ריבית בנק ישראל: הדולר יורד מתחת ל-2.90 שקלים, עד ל-2.898 שקלים - מוקדם יותר עלה הדולר ל-2.92 שקלים. היורו על 3.375 שקלים אחרי שעלה מוקדם יותר ל-3.39 שקלים. בשווקים העולמיים: הדולר אינדקס (מול סל המטבעות המובילים) עם ירידה של 0.2%, על 93.2 נקודות; היורו עולה ב-0.1%, נסחר מעל 1.16 דולר; הפאונד יורד ב-0.3%, נסחר מעל 1.33 דולר.
לפי הנתונים שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התוצר המקומי הגולמי ירד ברבעון הראשון ב-3.3% בחישוב שנתי - כלומר בהנחה שהפעילות ברבעון הראשון הייתה נמשכת לאורך כל השנה. בחישוב רבעוני, הירידה בתוצר הסתכמה ב-0.8%. הירידה בתוצר לנפש הייתה חדה יותר: 4.5% בחישוב שנתי ו-1.1% בחישוב רבעוני.
כלכלני בנק הפועלים מציינים כי "ירידה בשיעור שנתי של 3.3% בתוצר היא נתון מפתיע לטובה, בהינתן שבמשך שליש מהרבעון המשק היה במצב מלחמה. לשם השוואה 12 ימי לחימה מול איראן ברבעון השני של 2025 הביאו לירידת תוצר של 4.3%.
בהפועלים מסבירים כי "רמת הפעילות הכלכלית במהלך המלחמה הייתה גבוהה ביחס לימי המלחמה בשנה שעברה, מרבית הפעילות המסחרית נמשכה, ואפילו אתרי הבנייה לא הושבתו. הצריכה הפרטית ירדה בשיעור של 4.7%, ולמעט צריכה של מוצרי בני-קיימא הצריכה ירדה ב- 9.9%. נתון הצמיחה הושפע מיבוא מוגבר של מוצרי צריכה ומוצרי השקעה, שיצרו תנודתיות גבוהה בשימושים בתוצר. אנו סבורים כי בהינתן ההתכווצות הלא חדה בפעילות של הרבעון הראשון, הריבאונד הצפוי בתוצר ברבעון השני יהיה מוגבל, ונמוך באופן ניכר ממה שראינו במחצית השנייה של 2025".
בתגובה למדד המחירים לצרכן שפורסם ביום שישי, שרשם עלייה חודשית של 1.2%, אומר אלכס זב'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב: "סיפור האינפלציה כעת אינו מתמצה רק במה שכבר הופיע במדד המחירים לצרכן, אלא בעיקר במה שעדיין כמעט ואינו משתקף בו, אך מתחיל להופיע במדדי מחירי התפוקה בתעשייה, ובעיקר במדדי מחירי התשומות. ההתפתחויות במדדים אלה נמצאות בשלב מוקדם יותר בשרשרת הייצור, לפני שהן מתגלגלות במלואן לצרכן.
מדד תשומות הבנייה של חומרים ומוצרים עלה באפריל ב־1.3%, אחת העליות החדות בשנים האחרונות. גם מדד התשומות בחקלאות עלה משמעותית. מדד מחירי התפוקה בתעשייה עלה באפריל ב־3.7%, העלייה החדה ביותר מאז אפריל 2022".
זבז'ינסקי מדגיש כי "ישראל לא תישאר 'אקסטרה-טריטוריה'. אם השיבושים בכלכלה העולמית יימשכו, עליות המחירים, שבינתיים רק מתחילות לבוא לידי ביטוי בישראל ובעולם במדדי המחירים לצרכן, צפויות להתגלגל בהדרגה גם לצרכנים.
בשלב זה, סביבת האינפלציה בישראל מושפעת מהתייקרויות שמתחילות לחלחל דרך מחירי היבוא, ומהצריכה הפרטית החלשה יחסית ומהתחזקות השקל, שצפויה להמשיך ולהשפיע בחודשים הקרובים. תחזית האינפלציה שלנו מביאה בחשבון את הגורמים הללו. התחזית אינה מניחה שהלחצים בשרשראות האספקה בעקבות המלחמה עם איראן ייפתרו בטווח הקצר, אך גם אינה מבוססת על תרחיש של שיבושים ממושכים ללא פתרון בטווח הסביר".
