ניתוח
המיומנויות החלשות של האקדמאים בישראל מאיימות על עתיד ההייטק
למרות שיעור גבוה של בעלי תארים, ישראל מדורגת בתחתית ה-OECD במבחני מיומנויות בקרב אקדמאים, במתמטיקה ויצירתיות היא בתחתית המדינות המפותחות. מורים בולטים בפער השלילי – נתון שמעלה שאלות קשות על מערכת החינוך ועתיד הכלכלה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול ניתוח של תוצאות מבחני מיומנויות המבוגרים PIAAC של ה-OECD ב-2022-2203 ושוב התברר כמה רע מצבה של ישראל. הדבר הבולט בנתונים שפרסמה הלמ"ס אתמול היה הניתוח לפי משלחי יד. למרות מעמדה של ישראל כאומת הסטארט-אפ, האקדמאים הישראלים ממוקמים במקום הרביעי מהסוף ב-OECD במיומנויות מתמטיות ובמקום השביעי מהסוף בפתרון בעיות המחייבות יצירתיות. הם גם רושמים ירדה קשה בהישגים לעומת המבחן הקודם.
ככל שמתגברים הכישלונות המוחצים של ישראל במבחני מיומנויות בינלאומיים גוברת התמיהה איך הפכה ישראל לאומת הסטארט-אפ. לאור הכישלונות במבחני התלמידים עולה גם השאלה כמה זמן היא תישאר כזו. אחת התשובות היא כמובן הפער העצום בין אליטת בעלי המיומנויות שמסוגלים להשתלב באומת הסטארט-אפ, למדינת העולם השלישי שחיה מסביבה ומתקיימת מרווחיה. הפערים האלה לא רק יוצרים מצב שבריחת מוחות לא גדולה יכולה לפגוע דרמטית בכלכלת ישראל כפי שמזהיר שוב ושוב הכלכלן הבכיר פרופ' דן בן דוד. הם גם מגדילים את הקרע והקנאה בעם וממילא תורמים עוד שמן למדורת הפערים שמסכנת את הדמוקרטיה.
מבחני PIAAC הם מקור מידע שחוקרים ואנשי כלכלה מרבים להשתמש בו. זאת בשל המתאם הגבוה בין התוצאות, המעידות על כישורי העבודה של המבוגרים, לבין התוצר לנפש של אותה מדינה. התוצאות החלשות של ישראל במבחני PIAAC שנערכו באמצע העשור הקודם עזרו להבין למה למרות ש-42% מהמבוגרים בישראל אקדמאים, התוצר לנפש פה כה נמוך. לא מספיק תואר, צריך גם מיומנויות לעבודה. מבחני PIAAC האחרונים שנערכו ב-2022-2023 בדקו אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ויכולת פתרון בעיות שמחייבות חשיבה יצירתית. בכל התחומים ישראל ממוקמת בתחתית (במקומות 25-27) מתוך 31 מדיות משתתפות.
בישראל שיעור גבוה במיוחד של 42% אקדמאים מקרב המבוגרים. אתמול פרסמה הלמ"ס ניתוח של התוצאות לפי משלח יד והתוצאות של האקדמאים ושאר העובדים המשכילים אומרות דברים קשים על הערך של חלק גדול מהתארים האקדמאים בישראל. ישראל ממוקמת שביעית מהסוף באוריינות מתמטית בקרב בעלי משלח יד אקדמי, מקצועות חופשיים וטכניים ומנהלים. הציון הממוצע שלהם בישראל ירד ב-8 נקודות ונמוך ב־19 נקודות מהציון הממוצע במדינות ה־OECD ודומה לציון של פקידים במדינות אירופאיות. הציון הממוצע של בעלי משלח יד אקדמי, מקצועות חופשיים וטכניים ומנהלים בישראל (255) בפתרון בעיות נמוך ב־14 נקודות מהציון הממוצע במדינות ה־OECD (269) והם ממוקמים במקום השביעי מהסוף.
ניתוח של חטיבת המחקר של בנק ישראל מגלה מתאם גבוה מאוד בין הציונים במבחני PISA בשנות ה-90 לציונים של בני אותה שכבת גיל במבחני מיומנויות המבוגרים. זה משמעותי כי זה אומר שאת הנפילות של ישראל במבחני TIMSS לכיתות ח' במתמטיקה ומדעים, שוק העבודה ירגיש בעוד שניים ושלושה עשורים.
חשוב לשים לכך שאם לפי הניתוח של בנק ישראל הפער הכללי בין ה-OECD לישראל עמד על 0.3 סטיית תקן, הרי הפער של העובדים בחינוך הוא מהגדולים בכל הענפים ועומד על 0.49 סטיות תקן. זה מלמד שהמורים, שכמעט כולם אקדמאים, מורידים מאוד את ממוצע הציונים של האקדמאים בישראל. זה גם מעלה שאלות קשות על יכולתם של רבים מהמורים להקנות את מיומנויות שוק העבודה לתלמידים. כל כך חמור המצב שבנק ישראל הקצה חוקרים מיוחדים לבדוק את הפער בקרב עובדי החינוך.
