אומת הסטארט-אפ: האקדמאים הישראלים בתחתית ה-OECD במבחני מיומנויות מבוגרים
מנתוני מבחן מיומנויות המבוגרים PIAAC שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה שהאקדמאים הישראלים ממוקמים במקום הרביעי מהסוף בין המדינות המפותחות במיומנויות מתמטיות ובמקום השביעי מהסוף בפתרון בעיות. הנתונים חושפים ירידה חדה ברמת המיומנויות לעומת המבחן הקודם
ישראל משתרכת בתחתית טבלת מיומנויות המבוגרים של ה-OECD בכל קבוצה של משלחי יד, כולל משלחי יד אקדמיים. למרות מעמדה של ישראל כאומת הסטארט-אפים, ממוקמים האקדמאים הישראלים במקום הרביעי מהסוף ב-OECD במיומנויות מתמטיות ובמקום השביעי מהסוף בפתרון בעיות. הם גם רושמים ירדה חדה בהישגים לעומת המבחן הקודם. כך עולה מניתוח עומק של תוצאות מבחני מיומנויות המבוגרים PIAAC 2022-2023.
ארגון המדינות המפותחות ה-OECD ערך את סקר מיומנויות המבוגרים PIAAC זו הפעם השנייה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת בארץ את התוצאות. הסקר בדק את רמת המיומנות של בוגרים (בני 65-16) באוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ויכולת פתרון בעיות אדפטיבי (שהפתרון להן לא זמין ומחייב חשיבה יצירתית).
ממצאים ראשוניים מתוך הסקר פורסמו בדצמבר 2024. מהציונים שפורסמו אז עלה שישראל ירדה באוריינות קריאה מציון 254 בסקר הקודם שנערך ב-2014-2015 ל-244 בנוכחי ודורגה במקום ה־27 מבין 31 המדינות המשתתפות, כלומר חמישית מהסוף. ישראל ירדה באוריינות מתמטית מציון של 251 ב-2021 ל-246 הפעם, מה שממקם אותה במקום ה-26. הציון הממוצע של ישראל במבחן בפתרון בעיות אדפטיבי, שנערך הפעם לראשונה, עומד על 236 לעומת ממוצע OECD של 251 וישראל במקום ה-25. שיעור הנמצאים ברמות הנמוכות בישראל עצום ועומד על 40% לעומת ממוצע OECD של 30%.
היום (ג') מפרסמת הלמ"ס ניתוח של תוצאות מבחן מיומנויות המבוגרים לפי קבוצות של משלחי יד. ברוב המדינות שהשתתפו בסקר הציון הממוצע הגבוה ביותר הוא של אלו שעובדים במשלחי יד אקדמיים, מקצועות חופשיים וטכניים ומנהלים. מתחתיו נמצא הציון של אלו שעסקו בפקידות, מכירות ושירותים; אחריהם הציון של העובדים המקצועיים, ואילו העובדים הבלתי מקצועיים היו ברמת המיומנות הנמוכה ביותר.
לאור המעמד הבכיר של ישראל בעולם ההייטק היה ניתן לצפות שלפחות בעלי משלחי היד האקדמיים בישראל יהיו במקום טוב באמצע - אלא שהתוצאות קשות מאוד. הציונים הממוצעים באוריינות מתמטית בישראל נמוכים באופן ניכר מהציונים הממוצעים במדינות ה־OECD בכל קבוצות משלחי היד. היא ממוקמת שביעית מהסוף בקרב בעלי משלח יד אקדמי, מקצועות חופשיים וטכניים ומנהלים הציון הממוצע שלהם בישראל נמוך ב־19 נקודות מהציון הממוצע במדינות ה־OECD. הציון של אקדמאים בישראל ירד ב-8 נקודות לעומת המבחן הקודם ודומה לציון של פקידים במדינות אירופאיות. בקרב עובדי פקידות, מכירות ושירותים הציון של ישראל נמוך ב־22 נקודות.
חשיבות רבה יש לציון בפתרון בעיות שמעיד על יצירתיות של העובדים תחום שבו לפחות ההייטק הישראלי נחשב למבריק. הציונים הממוצעים בפתרון בעיות אדפטיבי בישראל נמוכים מאלה של מדינות ה־OECD בכל קבוצות משלח היד. הציון הממוצע של בעלי משלח יד אקדמי, מקצועות חופשיים וטכניים ומנהלים בישראל (255) נמוך ב־14 נקודות מהציון הממוצע במדינות ה־OECD (269) והם ממוקמים במקום השביעי מהסוף. המבחן נערך לראשונה ולכן לא היתה הזדמנות לרדת.
הציון הממוצע של ישראל באוריינות קריאה בקרב בעלי משלח יד אקדמי, מקצועות חופשיים וטכניים ומנהלים נמוך ב-15 נקודות מממוצע מדינות ה־OECD/ הציונים באוריינות קריאה בישראל ירדו באופן מובהק בכל קבוצות משלחי, ב-9 נקודות בקרב בעלי משלח יד אקדמיים וב-20 נקודות בקרב עובדים מקצועיים ובלתי מקצועיים. משמעות הנתון הזה היא שהפערים בשוק העבודה הולכים וגדלים.
