הערכות: הצעת נתניהו להגדלת תקציב הביטחון תכלול גם כספים פוליטיים
לפי הערכות בכנסת, החוק המיוחד שרה"מ רוצה להעביר צפוי לכלול גם הגדלות תקציב להתנחלויות, לישיבות ולמשרדים ממשלתיים. באופוזיציה תומכים בהגדלת תקציב הביטחון, אך מתנגדים להעברת כספים פוליטיים; בכנסת מעריכים כי נתניהו יוכל לקדם את החוק גם ללא תמיכתה
הצעתו אתמול (יום ראשון) של רה"מ בנימין נתניהו להגדיל את תקציב הביטחון לשנת 2026 בסכום המוערך בכ-40 מיליארד שקל, באמצעות חקיקת חוק מיוחד, צפויה לכלול הגדלת תקציבים אזרחיים ובהם גם כספים למטרות פוליטיות, כמו התנחלויות ומשרדים מיותרים. כך מעריכים בכנסת.
נתניהו מחזר אחר הבוחרים מקרב הציונות הדתית ו"הסרוגים", בניסיון למנוע זליגת קולות למפלגת "עמך ישראל" בראשות עופר וינטר, "ביחד" בראשות נפתלי בנט, ו"ישר לישראל" בראשות גדי איזנקוט.
השערה זו מסתמכת על העובדה שהממשלה יכולה להגיש לכנסת חוק להגדלת התקציב גם בפגרת הבחירות שבה מצויה כעת הכנסת. לפיכך, רה"מ כלל לא נזקק לתמיכתו של יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד), שממנו ביקש אתמול (יום א') לתמוך בהגדלת תקציב הביטחון. יתרה מזו, לפיד הודיע כי הוא תומך בהגדלת תקציב הביטחון, אלא שהוא דורש לקצץ בכספים הקואליציוניים ובתקציבי התמיכה הממשלתיים במשתמטים מצה"ל.
לנתניהו יש רוב של 68 ח"כים בכנסת, מקרב הקואליציה והמפלגות החרדיות יהדות התורה, ש"ס ונעם בראשות אבי מעוז. לפיכך, הוא לא זקוק בכלל לתמיכה של האופוזיציה. במצב שכזה, מעריכים בכנסת, החוק שצפוי להיות מוגש לכנסת על ידי הממשלה עשוי לכלול הגדלות של תקציבים אזרחיים, למשל בהתנחלויות, ודבר זה כרוך בפרוצדורה מיוחדת בתקופת הבחירות.
לפי עמדתה של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הממשלה יכולה כמובן לחוקק חוק להגדלת תקציב הביטחון גם בתקופת הבחירות. אלא מאי, המשך הליכי החקיקה בוועדת הכספים צריך להיעשות לפי הכללים הנהוגים בתקופת הבחירות. כלומר, כדי לכנס את ועדת הכספים לחקיקת החוק לקריאה השנייה והשלישית תידרש הסכמתה של "ועדת ההסכמות", המשותפת לקואליציה ולאופוזיציה.
מבחינת האופוזיציה, כל עוד מדובר רק בהעברת כספים המיועדים לביטחון – אין מניעה לכנס את הוועדה ולאשרם. אבל ברגע שהחוק יכלול הקצאת כספים פוליטיים לישיבות, להתנחלויות ולמאחזים, ולמשרדים המיותרים – תידרש הסכמה של האופוזיציה לקיום דיון בעניינם בוועדת הכספים, ולכך האופוזיציה לא מוכנה.
יוצא אפוא שהמאבק על הגדלת תקציב הביטחון בשנה הקרובה בכ-40 מיליארד שקל, שהתחולל אתמול בין נתניהו ליו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד), לא קשור כלל לתקציב הביטחון. באופוזיציה, כאמור, מוכנים לתמוך בהרחבת תקציב הביטחון, אלא שהם חוששים מהטלת גזירות על הציבור ומהגדלת תקציבים קואליציוניים ותקציבים פוליטיים להתנחלויות ולישיבות.
לצורך הגדלת תקציב הביטחון יש צורך לחוקק חוק תקציב חדש, להגדיל את יעד ההוצאה ולעדכן בהתאם את ה"נומרטור", כמו גם את יעד הגירעון. לצורך כך יהיה צורך בקיצוץ תקציבי, בהעלאת מסים וגם בהעלאת יעד הגירעון בתקציב. גם אם החוק יכלול הגדלה של תקציבים אזרחיים שאינם קשורים במלחמה – והאופוזיציה תתנגד – עדיין הקואליציה יכולה לקדם את החוק.
הכיצד? יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) יכול לאפשר את כינוסה של ועדת הכספים בפגרת הבחירות חרף התנגדותה של האופוזיציה, בנימוק שמדובר במקרה חריג. הוא כבר עשה זאת בתחילת אוגוסט, כשלמורת רוחה של האופוזיציה אפשר את זימונה של ועדת הכספים, שאישרה שורה של העברות תקציביות פוליטיות וקואליציוניות – כאשר כ-400 מיליון שקל מעוכבים בינתיים בידי בג"ץ.
ובחזרה לתקציב הביטחון: בשעה שמערכת הביטחון נמצאת במצוקה תקציבית והיא זקוקה לעוד כסף – תמוהה העובדה שיו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד) טרם מצא זמן לכנס את ועדת הכספים לאישור העברת 11.7 מיליארד שקל מהרזרבה בתקציב למערכת הביטחון. הפנייה הגיעה לוועדה כבר לפני למעלה מחודש – ועד כה לא נקבע מועד לדיון בה.
בינתיים, מילביצקי הודח ממקום ריאלי בכנסת הבאה, ועימו עוד 5 ח"כים נוספים בוועדה, כמו אלי דלל, אביחי בוארון, אכרם חסון, עבד עפיף (ליכוד) ומשה גפני (יהדות התורה), וגם ממלאי המקום: ששון גואטה, וכן שני ממלאי מקום שהודיעו על פרישה: צגה מלקו (ליכוד) וצביקה פוגל (עוצמה יהודית). נכון שהקואליציה יכולה להביא במקומם ממלאי מקום להצבעה – אבל עדיין יש צורך בכך שמילביצקי יכנס את הוועדה לצורך הגדלת תקציב הביטחון.
ועדת הכספים תידרש להצביע על הגדלת תקציב הביטחון, כאשר ההסברים המפורטים יימסרו לוועדה החסויה לתקציב הביטחון, המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת חו"ב. כינוסה של הוועדה לתקציב הביטחון אינו מחייב את הסכמתה של האופוזיציה.
נראה אפוא שנתניהו מבקש בעצם "לכבול" את האופוזיציה לתמוך בהגדלת תקציב הביטחון, שצפויה לכלול גם העברת כספים אזרחיים ופוליטיים. לנוכח הצורך בהסכמתה של "ועדת ההסכמות", גם אם אוחנה יתיר לוועדת הכספים לדון בהעברת כספים פוליטיים בניגוד לעמדת האופוזיציה – החלטתה צפויה להיות מוקפאת על ידי בג"ץ. בינתיים הליכוד ויש עתיד מתעמתות ביניהן בשאלה מי אחראית לאי-הגדלת תקציב הביטחון – ויכוח שמשרת את שתיהן בדרך אל הקלפי.
