סגור
מימין מנכ"ל תע"א בועז לוי שיגור טיל חץ 3 ומנכ"ל אלתא מערכות דרור בר
מנכ"ל תעשייה אווירית בועז לוי ומנכ"ל אלתא מערכות דרור בר. מיזוג יוביל להתייעלות מבנית ותפעולית ויחסוך עשרות מיליוני שקלים בשנה בעלויות המטה (צילומים: דוברות תע''א, דובר צה"ל, אוראל כהן)
בלעדי

רשות החברות דוחפת למיזוג אלתא בתעשייה אווירית לפני ההנפקה

מנהל רשות החברות פנה למנכ"ל תע"א בבקשה לקבל את עמדת הדירקטוריון למהלך המיזוג עם החברה־הבת בתוך שלושה שבועות. ברשות סבורים שהמיזוג עשוי לשפר את כושר התחרות של תע"א לקראת הוצאתה להנפקת מניות מיעוט

רשות החברות הממשלתיות בוחנת את מיזוג יצרנית המכ"מים אלתא מערכות עם החברה־האם שלה, התעשייה האווירית (תע"א), בניסיון לשפר את מעמדה לקראת הוצאתה להנפקת מניות מיעוט, כך נודע לכלכליסט.
ברשות מאמינים שהפיכת אלתא לחטיבה פנימית בתע"א תיטיב עם החברה־האם, תוביל להתייעלות מבנית ותפעולית ותחסוך עשרות מיליוני שקלים בשנה בעלויות המטה שלה. בנוסף לאלה, מיזוג של שתי החברות עשוי לשפר את כושר התחרות ואת האטרקטיביות של תע"א המתחרה על מכרזי נשק המתקיימים בארץ ובעולם, ויגביר את השקיפות כלפי בעלי המניות והרגולטורים.
אלתא מעסיקה כ־4,500 עובדים המהווים כמעט שליש מכלל עובדי התעשייה האווירית. היא מנוהלת בידי דרור בר ויו"ר הדירקטוריון שלה הוא מנכ"ל תע"א, בועז לוי. מנהל רשות החברות רועי כחלון סבור כי שינוי מעמדה של אלתא מחברה־בת של תע"א לחטיבה פנימית שלה יצמצם בירוקרטיה המתבטאת בצורך למנות לה דירקטורים והליכים נפרדים בגביית דיבידנדים על רווחיה.
לכלכליסט נודע כי בימים האחרונים כחלון פנה ללוי בבקשה לקבל את עמדת דירקטוריון תע"א למהלך בתוך שלושה שבועות. עמדת הדירקטוריון אמורה לכלול, בין השאר, את ההשלכות הארגוניות של המהלך על אלתא ועל תע"א. עוד נודע כי תע"א גילתה כבר בעבר עניין רב בהפיכת אלתא לחטיבה פנימית שלה בדומה לחטיבת כלי הטיס הצבאיים, חטיבת התעופה וחטיבת מערכות טילים וחלל.
חרף היותה חברה־בת, בדו"חות הכספיים שתע"א מפרסמת מדי רבעון אלתא מוצגת כאחת מארבע החטיבות של החברה. במחצית הראשונה של השנה מכירותיה גדלו ב־23% לעומת המחצית הראשונה של 2024 והסתכמו בכ־1.5 מיליארד דולר. אלתא היא המפתחת והיצרנית של המכ"מים המשמשים את מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל של רפאל ושל מערכת חץ 3 של תע"א.
בחודשים האחרונים ניכרת התקדמות משמעותית בדיונים שמתקיימים בין רשות החברות למשרד הביטחון לקראת הנפקת מניות מיעוט בתע"א לפי שווי של כ־100 מיליארד שקל. על פי התוכנית המתגבשת, מדובר בהנפקה של 30% מהחברה באופן שיכניס לקופת המדינה כ־30 מיליארד שקל.
החלטת ממשלה על הנפקת תע"א התקבלה כבר ב־2020 וטרם יושמה. מאמצי המדינה לקדמה כעת נובעים ממצבה הפיננסי של החברה, שנחשב לטוב ביותר בתולדותיה, וזאת ברקע הגאות בביקושים למערכות נשק בישראל ובצבאות רבים בעולם. במחצית הראשונה של השנה תע"א הציגה רווחי שיא של 320 מיליון דולר וצבר ההזמנות שלה הסתכם ב25.7 מיליארד דולר. מניע נוסף לקידום המהלך הוא מלחמת 7 באוקטובר והצורך להרחיב את תשתיות הייצור בתע"א, למגן אותן היטב, לענות לצורכי ההצטיידות של צה"ל ולצמצם את התלות של ישראל בנשק שמיובא מחו"ל.
בעוד המדינה מנסה למצות את מאמציה לקראת הנפקת תע"א, זה שנה שהחברה הממשלתית פועלת ללא יו"ר. שר הביטחון ישראל כ"ץ והשר שאמון על החברות הממשלתיות דודי אמסלם הסכימו באחרונה על מינויו של השר לשעבר מהליכוד סילבן שלום לתפקיד וכעת הם ממתינים להחלטתו בנושא. זאת, לאחר שגלעד ארדן, לשעבר שר בשורות הליכוד ושגריר ישראל באו"ם, הסיר את מועמדותו לתפקיד יו"ר החברה בעקבות התנגדות נחרצת מצד כ"ץ שרואה בו יריב פוליטי.
ברקע הניסיונות לקדם את הנפקת תע"א באחרונה, וכפי שנחשף בכלכליסט, גם רפאל ביקשה מרשות החברות לצאת להנפקה. זאת, מהחשש שהנפקת תע"א תשפר את כושר התחרות שלה תוך הסרת רגולציות ממשלתיות, ותותיר אותה כחברה ביטחונית־ממשלתית יחידה הכבולה לאותן רגולציות אל מול שתי המתחרות המרכזיות שלה אלביט מערכות ותע"א. גורמים בתעשיות הביטחוניות אמרו לכלכליסט כי ניכר שמערכת הביטחון מסרבת בתוקף להיעתר לדרישות של רפאל בשל הפעילות המסווגת הרבה שנעשית בה. לפי אחד הגורמים, "נראה שהמדינה תפריט מהר יותר את המוסד מאשר את רפאל".