סגור
בחינת בגרות בחינות בגרות
בחינת בגרות (ארכיון) (צילום: אלעד גרשגורן)

מהפך: החינוך הערבי עבר את היהודי בזכאות לבגרות

שיעור הזכאות לבגרות בחינוך הערבי עלה ל-78.3% לעומת 77.8% במגזר היהודי. בחמש השנים האחרונות שיעור הזכאות בחינוך הערבי עלה ב-14.4 נקודות האחוז. מנכ"ל הרשות לפיתוח החברי הערבית לשעבר: "תוכניות החומש עובדות"

שיעור הזכאות לבגרות במגזר הערבי עלה מ-77% בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/3) ל-78.3% בתשפ"ד (2023/4) ועבר לראשונה את שיעור הזכאות לבגרות במגזר היהודי. שיעור הזכאות במגזר היהודי דרך במקום: 77.6% בתשפ"ג ו-77.8% בתשפ"ד. בחמש השנים האחרונות נרשמה במגזר הערבי עלייה מתמשכת מ-63.9% בתשע"ט (2018/9) כלומר מדובר בתוספת של 14.4 נקודות אחוז. כך עולה מנתוני התמונה החינוכית של משרד החינוך המתפרסמים הבוקר.
נתוני התמונה החינוכית עוסקים במדדים שונים למדידת איכות של בתי הספר מזכאות לבגרות, דרך נשירה ועד רמת האלימות. הנתונים מפתיעים שכן הם באים לאחר קריסה בנותני החברה הערבית במבחנים בינלאומיים. במבחנים בינלאומיים בדרך כלל החינוך הערבי ממוקם בתחתית העולמית בעוד היהודי מעל לממוצע. אלא שהחינוך הערבי הוא חינוך שמרני שמקנה ידע. בניגוד למבחנים הבינלאומיים שבודקים יכולת יישומית מבחני הבגרות בודקים שליטה בחומר הלימוד.
עליות גדולות נרשמו בשתי הקטגוריות הערביות, ערבים ללא הבדואים והבדואים. החלוקה בין שני המגזרים הערביים היא של משרד החינוך. שיעור הזכאות במגזר הבדואי בנגב זינק מ-65.4% בתשפ"ג ל-71.1% בתשפ"ד. בתשע"ט עוד עמד שיעור הזכאות במגזר הבדואי על 48.1% ומאז נרשמה עלייה דרמטית.
העליות האלה הרבה יותר משמעותיות וחשובות לאור התנאים הקשים בהם פועל החינוך הערבי. בתקופת הקורונה החינוך הערבי הושבת לתקופות ארוכות בשל חוסר יכולת לקיים למידה מרחוק. בתקופת המלחמה היישובים הערביים לא פונו. ולכך יש להוסיף את ההשתוללות של הפשע המאורגן בחברה הערבית.
כשמשווים את מצב הזכאות לבגרות לפי חמישוני טיפוח הפערים לטובת החברה הערבית גדולים עוד יותר. במשרד החינוך מסבירים זאת בבסיס נתונים שונה מהנתון הכללי. בחמישון הטיפוח השני (הלפני אחרון) הזכאות בחברה הערבית עומדת על 83.9% לעומת 72.5% בחברה היהודית. בחמישון השלישי והאמצעי הזכאות עומדת 88.6% בחברה הערבית מול 68.6% ביהודית. אין טעם להשוות את החמישונים הגבוהים יותר, שכן החברה הערבית כמעט אינה מיוצגת בהם.
ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית לשעבר חסן טוואפרה מייחס את השיפור לכך ש"תוכניות החומש עובדות". הכוונה היא לשתי תוכניות החומש לפיתוח חברתי כלכלי של החברה הערבית, 922 ו-550. לדבריו היתרון הגדול של הזרמת התקציבית בתוכנית הנוכחית (550) היה שהוא ניתן למנהלים בצורה גמישה, כך שהם יכלו לטפל בבעיות הייחודיות לבית הספר. "נפתחו מאות מגמות להייטק ומדעים בתיכונים".
חוקר החינוך ד"ר שרף חסאן אומר כי "יש שיפור בחינוך בחברה הערבית אבל התמונה רחוקה מאוד מסגירת הפערים". לדבריו השינוי נובע בין היתר מהשקעה גדולי של מעמד הביניים הערבי בחינוך ילדיו אבל גם ממאמץ גדול של בתי הספר להעביר תלמידים בכל מחיר. "תלמידים עם בגרות מתקשים להשתלב בשוק העבודה או אפילו לדבר בערבית תקינה. חלק גדול מהתלמידים מהבגרות שלהם לא שווה אז למרות השיפור זה לא השינוי שאליו אנחנו שואפים".