ג'יי.פי.מורגן: הפגיעה בכלכלה הישראלית בעקבות המלחמה תהיה מוגבלת, והיא תתאושש במהירות
למרות הפגיעה המיידית בפעילות בשל המלחמה עם איראן, בבנק ההשקעות מעריכים כי מדובר בזעזוע קצר בלבד: תחזית הצמיחה ל-2026 הופחתה מ-4.8% ל-4.5%, אך צפוי זינוק בפעילות כבר ברבעון השני. מנגד, תחזית הגירעון לשנת 2026 הועלתה מ-3.8% תוצר ערב העימות ל-4.2% בעקבות עלויות המלחמה, ובנק ישראל עשוי לדחות את הורדות הריבית
הבנק הגדול בעולם, JPMorgan, פרסם היום (ו') ניתוח על השלכות המלחמה על הכלכלה הישראלית, והשורה התחתונה מעודדת מאוד: למרות צפי לפגיעה קלה בפעילות, כלכלת ישראל צפויה לצלוח את המלחמה - ובסך הכל הפגיעה תהיה אף קלה יותר מאשר במלחמת 12 הימים. עם זאת, יהיה לכך מחיר: ההערכה היא כי הגירעון השנה יקפוץ לרמה של 4.2% תוצר, לעומת צפי של 3.8% ערב העימות - תוספת של כ-9 מיליארד שקלים.
בסך הכל מציגים כלכלני המוסד הפיננסי תמונה של כלכלה בעלת חוסן משמעותי, המסוגלת להתמודד עם זעזועי מלחמה נוספים תוך התאוששות מהירה.
מטבע הדברים, ה"בנצ'מרק" לבחינת התחזיות הוא "מלחמת 12 הימים" מיוני 2025, והמסקנה המרכזית מאותה נקודת ייחוס היא שהכלכלה הישראלית נוטה לחזור למסלולה במהירות לאחר אירועים כאלה.
ג'יי.פי.מורגן עדכן את תחזיות הצמיחה של ישראל באופן המשקף פגיעה בטווח הקצר והתאוששות חדה לאחר מכן. כלומר, הזעזוע קצר ואינו צפוי לגרום לשינוי מגמה ממושך. בסך הכול מדובר במעין "מעבר" של צמיחה מהרבעון הראשון לרבעון השני. תחזית הצמיחה לרבעון הראשון של 2026 הורדה בחדות מ-5% ל-1% (במונחים שנתיים), כתוצאה מהשפעת הלחימה וסגירת המשק. עם זאת, התחזית לרבעון השני הועלתה בחדות מ-4.5% ל-8.5%, מתוך ציפייה לזינוק בפעילות עם סיום השלב העצים של העימות.
בסיכום שנתי, תחזית הצמיחה ל-2026 הופחתה קלות מ-4.8% ל-4.5%, בעוד התחזית ל-2027 הועלתה ל-3.7% (לעומת 3.5%). כלומר, חלק מהצמיחה צפוי לעבור לשנה הבאה. הנקודה המרכזית היא כי ב-JPM מעריכים שהעימות הנוכחי יפגע בצמיחה פחות מאשר המלחמה ביוני 2025. הסיבה הראשונה היא מבצעית: התקיפות האיראניות מפוזרות על פני אזורים רבים יותר ולכן עוצמתן הכוללת נמוכה יותר. הסיבה השנייה היא הסתגלות - הן של המערכת הביטחונית והן של המשק עצמו - לאחר ניסיון המלחמה הקודמת. כלומר, ישראל ערוכה טוב יותר מבחינה הגנתית ותפעולית; ולראיה, פיקוד העורף הקל את ההנחיות כבר ביום החמישי ללחימה - דבר שממזער את הפגיעה בפעילות.
הסוגיה המרכזית השנייה שאליה מתייחס הדוח היא האינפלציה, שכן לעימות יש השלכות מרחיקות לכת על שוק האנרגיה. כאן ההשפעה אינה הומוגנית (תרחישים שונים בין גז לנפט). לפי הדוח, האינפלציה בטווח הקצר צפויה לעלות מעט בשל הזינוק במחירי הנפט, אך התחזית לסוף 2026 נותרה ללא שינוי: 2.1% - אמצע יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה.
ישראל היא יבואנית נפט משמעותית. לפי הניתוח, מחירי הבנזין בישראל קשורים דה־פקטו למחירים הבינלאומיים למרות פיקוח חלקי. מנגנון התמסורת הוא כזה: זינוק של כ-30% במחירי הנפט (במונחי שקל) צפוי להעלות את מחיר הדלק בתחנות בכ-8% בלבד. עלייה כזו צפויה להוסיף כ-0.2% בלבד למדד המחירים לצרכן. הסיבה להשפעה המוגבלת היא ששיעורי המס והמרווחים בישראל גבוהים מאוד (כ-60% ממחיר הדלק בתחנות בתחילת השנה), מה שהופך את המחיר לצרכן לפחות רגיש לתנודות במחיר הנפט הגולמי בהשוואה למדינות כמו ארה"ב.
בניגוד לנפט, ישראל נהנית מעצמאות כמעט מלאה בגז טבעי בזכות המאגרים הימיים. מחירי הגז לצריכה מקומית מפוקחים ואינם מושפעים מהמחירים הגלובליים. מכיוון שכ-70% מייצור החשמל בישראל מבוסס על גז, המשק המקומי מוגן במידה רבה מזעזועי אנרגיה חיצוניים. לפי JPM, גם כאשר מאגרי "לווייתן" ו"כריש" מושבתים זמנית והיצוא נפסק, אספקת הגז המקומית נשענת על מאגר "תמר", על שימוש בעתודות או על מעבר זמני לייצור בפחם. ניסיון העבר מלמד כי זעזועים כאלה אינם מתרגמים לעליות מחירים משמעותיות במערכת המקומית. כלומר, ערוץ הגז כערוץ תמסורת של המלחמה לאינפלציה "חסום" בישראל.
נקודה נוספת בדוח היא האופן שבו מעריכים ב-JPM את המשך המדיניות של הממשלה ושל בנק ישראל. מבחינה מוניטרית, הזעזוע הנוכחי יוצר סביבה מאקרו־כלכלית מורכבת עבור אמיר ירון וחבריו. מצד אחד, הפגיעה בפעילות הכלכלית הייתה אמורה להצדיק הורדת ריבית כדי לתמוך במשק; מנגד, העלייה במחירי האנרגיה יוצרת לחץ אינפלציוני שמקשה על כך. ההערכה היא כי בנק ישראל צפוי להגיב לעימות בהארכת ההפסקה בסבב הורדות הריבית - כלומר לנקוט מדיניות שמרנית יותר. ב-JPM צופים כי הריבית תיוותר ללא שינוי במרץ, וההורדה הבאה תתרחש רק במאי. למרות שעדיין צפויות הורדות ריבית בהיקף של 75 נקודות בסיס במהלך השנה, הסיכונים נוטים כעת לכיוון של פחות הורדות בשל חוסר הוודאות. בשורה התחתונה: המלחמה אינה מבטלת את מגמת ההקלה המוניטרית, אך היא הופכת אותה לאיטית, מדורגת וזהירה יותר.
לגבי הגירעון, כלכלני JPM מעניקים תשובה חד־משמעית: הוא צפוי לעלות. בצד הפיסקלי הם מציגים תחזית גירעון לשנת 2026 של 4.2% תוצר, לעומת 3.8% לפני העימות. התחזית החדשה משקפת את עלויות המלחמה ואת הירידה הזמנית בפעילות.
בשורה התחתונה, JPM אופטימי לגבי כלכלת ישראל שכן הוא אינו רואה משבר כלכלי עמוק אלא זעזוע חיצוני נקודתי. התמונה שמצטיירת היא של משק חזק שיכול לצלוח את המשבר הנוכחי בזכות יכולת התאוששות מהירה יחסית, מנגנוני בלימה שמונעים הידרדרות מאקרו־כלכלית עמוקה, הכנה מוקדמת וניסיון מהסבב הקודם, ניהול מוניטרי זהיר ועצמאות אנרגטית בתחום הגז - הממתנת את לחצי האינפלציה הנובעים מעליית מחירי הנפט בעולם.
לכן ההערכה המרכזית שלהם היא כי לאחר תקופה קצרה של תנודתיות, הכלכלה הישראלית צפויה לחזור למסלול הצמיחה הקודם. עם זאת, נותרת כוכבית: מעבר לאורך הלחימה (שכמובן ישפיע על הביצועים המאקרו־כלכליים), השאלה הגדולה היא כמה זמן יישארו מחירי האנרגיה גבוהים וכמה עמוק יתגלגל הזעזוע הזה אל תוך שאר רכיבי האינפלציה.
