בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי - על 4%
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה את הריבית על כנה, לאחר שתי הורדות רצופות של 0.25%; ברקע ההחלטה: החשש ממלחמה אזורית מול איראן, ומנגד - מדד ינואר השלילי, הירידה באינפלציה ל-1.8%, ונתוני הצמיחה החזקים לרבעון הרביעי. הוועדה קובעת בהחלטתה: "עדיין קיימים מספר סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה"
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4%. זאת לאחר שבינואר הריבית הופחתה בפעם השנייה ברציפות ב-0.25%, ל-4%.
ההחלטה של הבנק המרכזי מתקבלת בצל חששות מעימות צבאי ישיר בין ישראל וארה"ב לאיראן. ההחלטה מן הסתם מאכזבת משקי בית ועסקים רבים (בעיקר את היצואנים) - כמו גם את הקואליציה שרוצה שיפור ברמת החיים של הישראלים לקראת הבחירות הקרבות - אך לא מדובר בהפתעה גמורה, שכן היו אנליסטים לא מעטים שהעריכו כי אי הוודאות הגיאו-פוליטית תגרום לבנק לחשוש מתרחיש שבו מתקפה איראנית מביאה לפיחות בשקל ולעליות מחירים חדות.
גם אם החששות מאיראן הם הסיבה הישירה לאי הורדת הריבית, הרי שההחלטה הזו מסמלת דבר מה נוסף. היא מסמלת שבבנק ישראל מסרבים להכריז על "נצחון מוחלט וסופי" של גל האינפלציה הנוכחי, זאת למרות שהמדד האחרון שפורסם בשבוע שעבר הביא את האינפלציה השנתית לרמה של 1.8%, וירידת האינפלציה לא ממוקדת בסעיף אחד או שתיים, אלא מתפרשת על מגוון רחב של מוצרים ושירותים. בבנק עדיין חוששים משובלים של אינפלציה שיתפרצו מחדש.
החלטה זו משקפת כי בבנק ישראל פירשו את נתוני הצמיחה שפורסמו בשבוע שעבר כנתונים שמלמדים על 'כלכלה חמה', נזכיר, הצמיחה ברבעון האחרון עמדה על 4%, וצמיחת התוצר העסקי לבדו היתה אפילו גבוהה מזה. כשמוסיפים לכך שיש עליות שכר, וששוק העבודה הדוק מאוד. אפשר להזדהות מעט עם החשש בבנק ישראל, עם זאת, צריך לזכור כי יש גורמים רבים שדווקא מרסנים את הכלכלה, כמו שקל חזק שמקשה כבר עכשיו על המגזר העסקי המייצא.
ההחלטה של בנק ישראל, כמו גם 'תפיסת האינפלציה' מושפעת ככל הנראה גם ממה שקורה בארה"ב, שם האינפלציה מתגלה כדביקה יותר ממה שהעריכו בעבר, ותהליך הורדות הריבית בארה"ב צפוי להתעכב. כמו כן, החלטה זו אולי גם מלמדת כי בבנק לא מוטרדים מההאטה בשוק הדיור. יש שיגידו כי בבנק גם לא רצו למהר לתדלק עוד יותר את שוק ההון המקומי שנסחר כבר כעת במכפילים היסטוריים.
מאחורי החלטת הריבית: המתיחות עם איראן
הועדה המוניטרית פותחת את הודעתה בנוגע להחלטת הריבית בציון המתיחות עם איראן, כך: "אי הוודאות הגיאופוליטית שבה לעלות בימים האחרונים על רקע עימות אפשרי מול איראן, ופרמיית הסיכון של ישראל עלתה במעט". הפתיחה הזו מסמלת שהבנק מעוניין להעביר לציבור את המסר כי אי הורדת הריבית הפעם נובעת מאי הוודאות הגיאופוליטית. בהמשך ההודעה, הוועדה מבקשת להדגיש כי הירידה באינפלציה היתה צפויה מראש ואינה מהווה 'הפתעה' שבגינה יש להאיץ את הורדות הריבית.
הוועדה מבקשת לטעון כי יש עדיין חששות לאינפלציה, היא עושה זאת באמצעות הדגשה כי הצמיחה ברבעון האחרון של 2025 היתה חזקה ו'מעל המגמה ארוכת הטווח', ובאמצעות הטענה כי 'מגבלת ההיצע בשוק העבודה הישראלי' עדיין משמעותית, כלומר יש הרבה יותר 'משרות פנויות' מאשר 'מובטלים', מה שעשוי להביא ללחצי שכר ולאינפלציה. גם בפסקה המכונה 'הכוונה קדימה' (Forward Guidance) מבהיר בנק ישראל כי מבחינתו מוקדם להכריז נצחון סופי ומוחלט על גל האינפלציה, ולכן כותב הבנק כי "מדיניות הועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות המחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית, ויציבות השווקים". כלומר, הוועדה עדיין רואה צורך להתמקד ביציבות המחירים, והיא איננה חושבת שניתן לעבור ולהתמקד במטרה של 'תמיכה בפעילות הכלכלית' במקום הראשון.
בגוף ההודעה כותבים חברי הועדה המוניטרית באופן מפורש כי לדעתם "עדיין קיימים מספר סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה, ההתפתחויות הגיאופולטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע, וההתפתחויות הפיסקליות". בנוגע להתפתחויות הגיאופוליטיות הכוונה היא כמובן לחשש ממלחמה עם איראן שעשויה להביא לעליית מחירים ופיחות בשקל. בנוגע לעלייה בביקושים, מציינים חברי הוועדה את העליה בכרטיסי האשראי ואת גיוסי ההון במגזר ההייטק. אך יש לציין כי חברי הוועדה לא מצליחים להדגים כי יש עליה 'מדאיגה' בביקושים במשק. בנוגע למגבלות ההיצע, בבנק כאמור מזכירים ששוק העבודה הדוק, אבל במקביל הבנק גם מראה כי יש ירידה בשיעור המילואמניקים. ויש גם התמתנות בקצב עליית השכר במגזר העסקי. הבנק מציין גם את העובדה שמחירי הדירות ומחירי השכירות חזרו לעלות. במקביל, חברי הועדה המוניטרית מבקשים לחזור על הטענה כי השוק מחזיק מעמד ויכול לעמוד בריבית הנוכחית, לשם כך הם מציינים כי האשראי העסקי והצרכני מתרחבים בקצבים גבוהים. שיעורי הפיגורים נמוכים למדי. וסקרי המגמות מלמדים כי יש 'נגישות גבוהה יחסית' לאשראי גם לעסקים קטנים וגם לעסקים גדולים.
