פרשנות
הליך החקיקה הפיקטיבי מגיע לשיא בישיבת סרק
הפייק ישיבה שמכנס היום יו"ר ועדת החוץ והביטחון בנושא חוק ההשתמטות מטיבה לשקף את תהליך ההשתמטות כולו, שהיה פרויקט הונאה גדול: נתניהו רימה את החרדים, והח"כים החרדים רימו את הציבור שלהם. התוצאה: לראשונה מתקרבת אפשרות של שינוי החוזה החברתי
1. יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט אפילו לא התאמץ להעמיד פנים שהוא יקיים היום דיון אמיתי בחוק ההשתמטות. דיון של שעה נקבע למטרה זו. אם הוא ייתן לנציגי משפחות שכולות לדבר בתחילת הישיבה כמקובל, אפילו שעה לא תהיה. אפילו נוסח חוק לא פורסם.
הפייק ישיבה הזו מאפיינת את כל תהליך השקר כלשהו של חוק ההשתמטות, שכל כך הרבה שקרים והטעיות מלווים אותו: השקר כאילו החוק יגייס חרדים ולא יסייע להשתמט, השקר כאילו הוא מיועד לייצר סנקציות ולא כדי לבטל אותן, השקר כאילו לנתניהו היתה כוונה להעביר אותו, השקר כאילו יש כוונה להעביר אותו עכשיו, השקר כאילו אפשר היה להעביר אותו בעבר והשקר כאילו אפשר להעביר אותו עכשיו. חוק ההשתמטות כל כך מאפיין ממשלה שהשקר ההטעיה וההונאה הם החזון המרכזי שלה.
כדי להמחיש את אירוע ההונאה הנוכחי אפשר להשתמש בהצהרה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מיום שני השבוע: "התנאי לכל חוק חייב להיות הצהרה ברורה של ההנהגה החרדית שמי שלא לומד תורה צריך להתגייס". לצרכן החדשות הסביר זה נראה פשוט לביצוע. בפועל זה תנאי בלתי עביר יותר ממוקשים במצר הורמוז. יו"ר הוועדה הקודם יולי אדלשטיין היה מוכן להגמיש דרמטית את הצעת החוק שלו תמורת הצהרה כזו וקיבל סירוב גורף.
2. קשה להתרגש מדמעות התנין של מנהיג דגל התורה הרב דב לנדו על כך שנתניהו הוא איש שאי אפשר לסמוך עליו. לנדו עצמו אחראי לכך שהאיש שאי אפשר לסמוך עליו גורר את המדינה לשרשרת מלחמות אינסופית שבה משתתפים הבנים של מגזר אחר.
במשך השנתיים האחרונות החרדים ונתניהו שיתפו פעולה בתרגיל הונאה המוני, כאילו יש כוונה להעביר חוק השתמטות כאשר שני הצדדים ידעו שאין אפשרות להעביר חוק כזה. נתניהו כביכול רימה את החרדים. המפלגות החרדיות ידעו שהוא מרמה והונו את הציבור שלהן. נתניהו רצה לשרוד בכל מחיר בתקווה שאחת המלחמות תחלץ אותו מהבוץ בדעת הקהל, אבל הכתם על מצחו מסרב להימחק. החרדים רצו שנתניהו ישרוד בכל מחיר כי הם יודעים שאחת המטרות המרכזיות של ממשלת השינוי תהיה גיוס אמיתי של חרדים.
למה נתניהו מתבזה וממשיך את הכאילו־תהליך השתמטות? כל מה שנתניהו צריך כדי למנוע בחירות בספטמבר ולהעביר אותן לסוף אוקטובר זה למשוך את החרדים עוד כמה שבועות. זה עבד לו כל כך טוב עד עכשיו. למה שלא ינסה לקבל את הבונוס הזה?
מעבר לכך, חשוב לזכור שברקע נמצאת כל הזמן האפשרות של חידוש המלחמה עם איראן. במקרה כזה הוא יוכל לטעון שלא מפזרים כנסת באמצע מלחמה, ואולי זה גם יעבוד לו. צריך לזכור שמה שצפוי היום הוא אישור חוק פיזור הכנסת בקריאה טרומית. כדי לפזר את הכנסת החרדים יצטרכו לגדל עמוד שדרה ולהמשיך בהתמדה גם בשלוש הקריאות הבאות גם אם יפלו טילים.
3. עוד פחות יש להתרגש מההכרזות שהחרדים הם כבר לא חלק מגוש נתניהו. ראשית, אם יקרה הבלתי יאמן ולנתניהו תהיה אפשרות להקים ממשלה אחרי הבחירות אין ספק שהחרדים ילכו איתו. שנית, עד כמה שהדבר עצוב – הנושא המרכזי בבחירות האלה יהיה חוק ההשתמטות ולא ניסיון ההפיכה שביצעה ממשלת המחדל והכזב. אם יקרה הצפוי בסקרים בעקביות וגוש השינוי יקים ממשלה, הכנסתם של החרדים לממשלה והעברת חוק השתמטות תהיה מבחינת הבוחרים בגידה חמורה הרבה יותר מאשר הכנסת הערבים.
לכן, לא הישיבה שתתקיים היום בוועדת החוץ והביטחון היא האירוע החשוב של השבוע בתחום חוק ההשתמטות. הישיבה היא ספין פוליטי. שני האירועים החשובים היו אחרים לגמרי. אחד היה ההחלטה של מועצת מקרקעי ישראל לפיה משתמטים לא יוכלו להשתתף בהגרלת דירה בהנחה. בכך איבדו תלמיד הישיבות המשתמטים את שתי ההטבות החשובות ביותר בסל ההטבות למשתמט – ההנחה במעונות היום וההנחה בדירה.
4. ההנחה במעונות היום שווה כ־2,300 שקל בחודש בממוצע למשפחה חרדית (נטו). ההנחה בדירה שווה בין חצי מיליון שקל למיליון שקל ובחישוב לעשר שנים בין 4,000 ל־8,000 שקל בחודש (נטו). האירוע השני היה הודעת המפכ"ל דני לוי שהמשטרה תחזור לכבד את ההסכם עם צה"ל לפיו משתמטים שהמשטרה תתקל בהם באקראי יעוכבו לחצי שעה לצורך העברתם לידי המשטרה הצבאית. השאלה עד כמה המשטרה תקיים את ההנחיה פחות חשובה ותלויה ברצונו הטוב של כל שוטר. אלא שעכשיו כל משתמט יודע שכל פעם שהוא נוהג בכביש עלולה להסתיים במעצר.
כל זה מצטרף לשלילת קצבת תלמיד ישיבה וגם להוראת היועמ"שית לשלול ממוסדות שלומדים בהם משתמטים את הזכות לזיכוי מס על תרומות. לאט לאט, האמירה שלמי שישתמט לא יהיו כל זכויות כלכליות הופכת למציאות. מי העלה על דעתו לפני שנתיים שהמצב הזה אפשרי בכלל?
5. במקביל, במשרד החינוך נכשלו כל הניסיונות להגדיל את תקציב רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות בשל הדרישה ללימודי ליבה. הציבור רגיל לכך שאם חרדים מנסים להעביר תקציבים – הם עוברים. אבל בפועל, תוספות השכר למורים החרדים תקועות כבר קרוב לשלוש שנים. לא רק שיש תהליך של הכנסת לימודי ליבה למוסדות חרדים רבים, מוסדות שמסרבים בדרך להפחתת תקציב משמעותית. יש לקוות שבקרוב השר יואב קיש כבר לא יהיה שם כדי לשים רגליים לתהליך.
אם החרדים באמת כועסים על נתניהו זה לא מפני שלא העביר חוק השתמטות אלא מפני שלא מצא דרך לבטל את כל הסנקציות והמעצרים ולהעביר להם את התקציבים. הממשלה הזאת היתה אמורה להיות ממשלת החלומות שלהם והפכה לממשלת כל הסיוטים — גהינום פוליטי עלי אדמות.
עד אחרי הבחירות המצב הזה בלתי הפיך. אחרי הבחירות סביר שמבחינת המפלגות החרדיות המצב יהיה גרוע יותר. לראשונה בתולדות ישראל מסתמנת אפשרות שהחוזה החברתי בדמות חמור ורוכבו בין החברה הישראלית לחברה החרדית ישתנה דרמטית. עד כמה שזה עצוב, יכול להיות שזה היה ההישג החשוב ביותר של המלחמה הבלתי נגמרת.
