פרשנות
תקנות הסייבר: נתניהו כבר לא צריך את הכנסת - הוא מחוקק בעצמו
הממשלה אישרה תקנות חירום לסייבר ללא דיון בכנסת ובניגוד לעמדת היועמ"שית - תקדים חריג שבו שיקולים פוליטיים מחליפים את תהליך החקיקה הדמוקרטי; כך נתניהו עלול ליצור עוד דפוס פעולה מסוכן, שבו תקנות חירום עוקפות את הכנסת - מה שיכול לשמש אותו גם בבחירות
תחת הכותרת המשמימה משהו של תקנות הסייבר הוטלה עוד פצצה על הדמוקרטיה הישראלית, ולא קלת ערך: לראשונה מפקיע ראש הממשלה סמכות חקיקה מהכנסת, כאשר הצעת חוק לא מקודמת מאילוצים פוליטיים. ומדובר בתקנות שעת חירום, הגרזן הנורמטיבי העוצמתי ביותר, שמותר לשימוש אך ורק במצב של חירום ממש, כשממש לא ניתן להפעיל את הכנסת. התקדים שנוצר הוא מטריד ביותר – כשראש הממשלה לא מצליח להעביר חוק הוא יאשר אותו במשאל שרים טלפוני. הניסוי הזה מתבצע כעת על אש קטנה במיוחד, תקנות הסייבר, אבל כשקובעים תקדים הוא עלול לצוץ גם באירועים אחרים. בעת הבחירות למשל.
מדובר הפעם בסמכויות שהוקנו למערך הסייבר הלאומי, לשב"כ ולמלמ"ב כדי להתמודד עם תקיפות סייבר חמורות. נקבע שתוקפן של תקנות שעת החירום הן לחודש. הובהר כי הותרת הסמכויות על כנן ייעשה בחוק בלבד. ואכן, הצעת חוק ממשלתית אושרה לפני עשרה ימים ע"י ועדת השרים לענייני חקיקה, אבל נתקעה בוועדת חוץ וביטחון שאפילו לא קיימה בה דיון אחד. לוועדה היו עניינים דחופים יותר כמו חוק ההשתמטות או חוק כליאת לוחמים בלתי חוקיים. מזכיר הממשלה יוסי פוקס הסביר שאין היתכנות להעביר את חוק הסייבר בשבועות הקרובים. מהמכתב עולה, טוענים המשנים ליועצת גיל לימון ואביטל סומפולינסקי "מכשול פוליטי, המונע את קידומה של החקיקה בשבועות הקרובים, הקשור בניהול סדר יומה של הקואליציה בכנסת. קרי – הכנסת מסרבת לדון בקידומה של החקיקה".
הפתרון הממשלתי שנבחר הוא הארכת תוקפן של תקנות שעת החירום, ב"הליך פגום, במשאל טלפוני", כפי שכתבה היועצת גלי בהרב-מיארה לראש הממשלה נתניהו. והיא מוסיפה: "היעדר היתכנות פוליטית קואליציונית, והחלטה של הכנסת שלא לקדם חקיקה, אינה מהווה בסיס חוקי לשימוש בכלי החריג ביותר של התקנת תקנות שעת חירום, תוך עקיפת סמכויותיה של הכנסת, בניגוד לעקרון הפרדת הרשויות".
בהרב-מיארה מדברת על הפרדת רשויות בעוד שנתניהו פועל להמתת רשויות. השניים נעים בקווים מקבילים שלא ייפגשו. התעקשותה של היועצת להצביע על פגם חוקי ראויה להערכה, אבל מזמן ירדה אפילו מתחת לזמזום יתוש טורדני ליד הראש. ראש הממשלה. היועצת ממליצה לנתניהו "לפנות לכנסת, על מנת שזו תשלים את הליך החקיקה".
מצד שני נפלה לנתניהו הזדמנות להפקיע לממשלה, כלומר לעצמו, סמכויות מרחיקות לכת מעל ראשן של הכנסת והיועצת. שתי ציפורים במכה אחת. בכפוף לכל המגבלות וההסתייגויות, קשה שלא להיזכר באותו חוק גרמני מ-1933, חוק ההסמכה או בשמו הרשמי "החוק לתיקון מצוקת העם והרייך", שהעניק לממשלה סמכויות חקיקה בעקיפת הפרלמנט.
היועצת ראויה להערכה על מאמציה להציב שוב ושוב תמרורים חוקיים על דרכה של הממשלה שמצדה ממשיכה במאמציה שלה לבטל את הכנסת, החוק והיועצת שאמונים על שמירת הפרוצדורה במקרה זה. היועצת הייתה שותפה מלאה לגיבוש מתווה הסייבר, היא הכירה ומכירה בחשיבותו שהתעצמה מ"חרבות ברזל" ל"עם כלביא". עד שבסוף מגיע נתניהו וחומס מהכנסת את הסמכות, כאשר לכנסת לא הייתה שום מניעה אמיתית לקדם את החוק לקריאה שנייה ושלישית. וזו כבר הקריאה התשיעית והעשירית שמתריעה על המשך כינון ההפיכה המשטרית ויעדה המרכזית: לרמוס את האיזונים והבלמים בדרך לאוטוקרטיה ושלטון יחיד של ראש הממשלה.
