תוכניות הממשלה ל-2026: העמקת ההתיישבות בשטחים, שנמוך יעדי משרד התחבורה
מעיון בתוכניות לשנה הנוכחית עולה כי משרד השיכון מתכוון לשווק 90 אלף דירות בקרקעות מדינה, ומשרד ההתיישבות - לחזק את ההתנחלויות; משרד התחבורה לא צפוי לעמוד ביעדים שהציב לעצמו ב-2025; והמשרד לביטחון לאומי לא מתכוון לעצור את שטף הרישיונות לנשק - ההיפך
היעד של משרד השיכון: האצת ההתיישבות היהודית במרחב הכפרי
גיא נרדי
יעדי העבודה של משרד הבינוי והשיכון לשנת 2026 אינם שונים מהותית מאלה של 2025: שיווקים בקרקע מדינה של 90,000 דירות, אישור של תוכניות פינוי בינוי בהיקף של כ-400 אלף דירות, ושיווק של כ-15 אלף דירות מסובסדות ("דירה בהנחה"). כך עולה מתוכניות הממשלה לשנה הנוכחית.
החידוש העיקרי, ואין ספק שזה קשור לשלוש שנות הלחימה האחרונות, הוא משימת "הרחבת ההתיישבות במרחב הכפרי, תוך שמירה על צביון קהילתי". הכוונה כמובן היא להפגנת נוכחות, או בלשון לא מכובסת - קיטוע ההתיישבות הערבית, באמצעות הקמת יישובים פרבריים ליהודים בצפון הארץ, בנגב וביהודה ושומרון. המשימות החדשות, שאין להן תקדים בדיווח של 2025, הן הקמה של 10 יישובים חדשים, קידום תב"עות (תוכניות בניין עיר) בחמישה יישובים, ולראשונה, חתימה על שלושה הסכמי גג עם מועצות אזוריות. יעד אחר שמשתלב באותו הלך מחשבה הוא "הגדלת המלאי התכנוני בדגש על אזורים מחוץ לאזור הביקוש".
עם זאת, מהדוח, שמדבר על קידום עוד ועוד תוכניות, לא כ"כ ברור איך הוא ימומש. הדוח מציין יעד של "סיוע בדיור כמנוע לניידות חברתית", אבל בפועל כמות הדירות שעמידר תרכוש ב-2026 עומדת על חצי מזו שנרכשה ב-2025, כלומר-60 בלבד. וזה כשידוע שכמות הדירות בדיור הציבורי רק הולכת וקטנה: 4,000 דירות ב-2026 לעומת 4,793 דירות ב-2025.
משרד ההתיישבות: תוכניות ליישום האג'נדה הפוליטית של הציונות הדתית
צבי זרחיה
תוכנית העבודה של משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בראשותה של השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית) תואמת את האג'נדה הפוליטית של השרה ושל ראש מפלגתה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - המשך הפעילות הממשלתית ליעדים סקטוריאליים המזוהים עם הציונות הדתית. כפי שנחשף בכלכליסט, מאז 2023 - שנת התקציב הראשונה של הממשלה הנוכחית - קיבל משרד ההתיישבות כ-2.7 מיליארד שקל מעבר לתקציב המקורי, שהוזרמו דרך "הכספים הקואליציוניים" שהועברו למשרד לדרישת הציונות הדתית. התקציב לשנת 2026 מגיע ל-764 מיליון שקל, לעומת כ-344 מיליון שקל בסוף 2022 ערב כניסתה של סטרוק לתפקיד - זינוק של יותר מ-122% בתוך שלוש שנים.
תשומת הלב המרכזית של המשרד היא להעמקת ההתיישבות ביהודה ושומרון, הקמת גרעינים ציוניים-דתיים והעמקת פעילותם, מכינות קדם-צבאיות וזהות יהודית. כל אלה נכללים בתוכנית העבודה של המשרד תחת ההגדרה "התיישבות ומשימות לאומיות". המשרד מופקד על החטיבה להתיישבות - זרוע הביצוע של הממשלה מעבר לקו הירוק. בין יעדי המשרד: "הובלת ביצוע התוכנית השוטפת של החטיבה להתיישבות", לצד "העמקת השיקום הפיזי והקהילתי בישובי גבול הצפון, וקידום תוכנית חומש לחיזוק הגבול המזרחי".
בתוכנית העבודה מוצעות השנה 30 פעולות תכנון להעמקת ישובים ביהודה ושומרון, לעומת 25 בשנת 2025. 300 פעולות לתמיכה דמוגרפית ביישובים אלה מתוכננות השנה, לעומת 290 אשתקד. כמו כן, מתוכננים השנה 5 עוגני קליטה בישובים שכבר הוקמו, לעומת אחד אשתקד. אחד מדגלי המשרד הוא עיבוי ההתיישבות ביהודה ושומרון. לפיכך, בתוכנית העבודה מוצע "ביסוס וקיום תשתית מוסדרת לפעילות מחלקת סיור הקרקעות". מטרת הסיירות המצוידות ברחפנים ובג'יפים היא למנוע בנייה פלסטינית בלתי חוקית והשתלטות על קרקעות מדינה. בין היתר מוצע לאפשר למועצות ביהודה ושומרון להפעיל סיירות כאלה, כחלק ממאמץ להגברת האכיפה בשטחי C.
באשר להעמקת הזהות היהודית - לאחר הקמת אגף מיוחד במשרד - מציע המשרד השנה 5 מבחני תמיכה לקבלת כספים ממשלתיים להעמקת הזהות היהודית, עוד 2 בשנת 2027 ועוד 7 בשנת 2028. כמו כן, מבקש המשרד להרחיב את פעילות אגף התרבות היהודית לקהלים חדשים. האגף משרת את האג'נדה של השרה - "הפצת התרבות ברוח המסורת, בדרך לימודית ובדרך חווייתית". פעילות האגף נעשית באמצעות הקצאת תקציבים לפרויקטים, אירועים ופעילויות חינוכיות ברחבי הארץ, עם דגש על מקרא, תלמוד ומוסיקה.
משרד התחבורה: חלק מהיעדים שונמכו
דותן לוי
פרק התחבורה ביעדי הממשלה לשנת 2026 מצביע על אי עמידה בחלק מהיעדים שמשרד התחבורה הציב לעצמו בתוכנית לשנת 2025, וכן על שנמוך של חלק מהיעדים לשנת 2026 ולשנים הבאות.
כך למשל, יחס ההרוגים בתאונות דרכים לגודל האוכלוסיה הסתיים ב-2025 על 4.6 הרוגים לכל 100 אלף תושבים, כאשר היעד ל-2026 הוא 4.25, יעד צנוע יחסית. היעד המקורי של משרד התחבורה היה 3.7 לשנת 2025, ו-3.5 לשנת 2026, אך כזכור, שנת 2025 הייתה השנה הקטלנית ביותר בדרכים מזה כ-19 שנה עם 459 הרוגים, עלייה של 4.6% לעומת 2024 שגם היא הייתה שנה קשה במיוחד. המשמעות של השינוי ביעד בהתאם לאוכלוסיית מדינת ישראל, היא תוספת של 55 הרוגים.
גם היקף הנסיעות בתחבורה ציבורית חווה ירידה ביעדי המשרד, לפי תוכנית העבודה ל-2026, בסיומה של 2025 עמד היקף הנסיעות על 917 מיליון בשנה, והיעד ל-2026 הוא 920 מיליון. בדוח של המשרד לשנת 2025 היעד ל-2026 היה גבוה יותר ועמד על 931 מיליון נסיעות שנתיות בתחב"צ. בטווח הרחוק יותר, כל היעד זז שנה אחורה, היעד המקורי ל-2027 היה 945 וכעת היעד ל-2028 הוא כמעט זהה – 948.
גם בדיגיטל, תחום שמשרד התחבורה מאד מתגאה בו, חלה ירידה ביעד. שיעור הפעולות שבוצעו בדיגיטל ב-2025 עמד על 84% ולפי התוכנית של אותה השנה הוא תוכנן לעלות באחוז מידי שנה, עד ל-2027. בפועל, גם כאן היעד קוצץ, הוא הגיע ל-81% ב-2025 והתחזית היא לעלייה של 1% בשנה עד ל-2028 שבה יגיע שיעור השימוש ע"פ היעד ל-84%, נמוך ב-3% מהתחזית המקורית.
לצד אלה, היקף הנת"צים שנסללו ב-2025 עמד על 57 ק"מ ובשנת 2026 היעד ירד משמעותית ל-44 ק"מ.
דווקא היעד של חשמול אוטובוסים היה אחת הנקודות שבהן משרד התחבורה לא רק שעמד ביעד אלא גם חצה אותו והציב רף חדש, גבוה יותר. בדוח הממשלה ל-2025 היעד היה לחשמול של 2,000 אוטובוסים והיעד לשנים 2026, 2027 היה 2,200 ו-2,600 אוטובוסים בהתאמה. בפועל חושמלו יותר אוטובוסים - 2,400, וב-2026, 2027 המשרד העלה את היעד לאוטובוסים ל-2,700 ו-3,000 בהתאמה.
אקדח לכל דורש: מספר רישיונות הנשק הפרטי בישראל הוכפל מאז טבח 7 באוקטובר
עמיר קורץ
המרחב הציבורי בישראל ממשיך להתמלא בנשק פרטי: בסוף שנת 2025 היו בישראל 342.5 אלף בעלי רישיונות נשק פרטי (אקדח) – עלייה של 98% לעומת ספטמבר 2023, ערב מלחמת 7 באוקטובר, אז עמד מספר הרישיונות על 172.8 אלף. ההכפלה הדרמטית הזו במספר רישיונות הנשק הפרטי, תולדה של רפורמת ההתחמשות השנויה במחלוקת שהוביל השר איתמר בן גביר, נחשפת בספר תוכניות העבודה של המשרד לביטחון לאומי לשנת 2026.
התוספת הזו של כמעט 170 אלף רישיונות נשק פרטי בתוך קצת יותר משנתיים, אינה סוף פסוק: לפי תוכנית העבודה, המשרד צופה שבסוף 2026 יהיו בישראל כבר 360 אלף בעלי רישיונות נשק פרטי, לאור הרחבה נוספת בקריטריונים לזכאות. עוד צוין שהצפי הוא שב-2027 מספר הרישיונות יהיה 370 אלף ובסוף 2028 כבר יעמוד על 380 אלף.
רפורמת רישוי הנשק הפרטי, תוכננה אמנם עוד לפני מלחמת חרבות ברזל, אולם אושרה במהירות שבוע בלבד לאחר טבח 7 באוקטובר, בחסות החרדה שאחזה בציבור והירידה בביטחון האישי של האזרחים - או אז אישרה הוועדה לביטחון לאומי, שגם בראשה עומד חבר מפלגתו של בן גביר עוצמה יהודית ח"כ צביקה פוגל, שינוי בתקנות כלי הירייה.
שינויים אלה, שהורחבו עוד יותר בהמשך, כללו בין השאר הקלה בתבחינים ובקריטריונים שמאפשרים להגיש בקשה להוצאת רישיון נשק פרטי והורדת תנאי הסף הדרושים, בין השאר כדי להיחשב כמי ששירת בשירות קרבי המספק להוצאת רישיון נשק באזרחות. במקביל, ניתנו הקלות בהליך הרישוי עצמו, שהפך מהיר ופשוט יותר, עם פחות פיקוח (למשל: מעבר מריאיון פרונטלי לראיון טלפוני עם מבקש הרישיון). מעבר לשינוי בתבחיני הגיל, השירות הצבאי ועוד, בהדרגה גם הורחבה רשימת הישובים שהתושבים בהם זכאים להוציא רישיון נשק פרטי, ובחודשיים האחרונים אף הוכנסו אליה ערים כמו קיסריה, ערד, כפר סבא, ראש פינה ועוד.
רפורמת ההתחמשות הזו, אשר זכתה לביקורת רבה בדיוני הוועדה לביקורת המדינה, אף הביאה לחקירת משטרה, כאשר התגלה שיותר מ-1,000 רישיונות נשק ניתנו באופן לא חוקי על ידי "עובדי תגבור" ובהם יועצים מלשכתו של בן גביר ובנות שירות לאומי, שלא הוסמכו כדין לשמש כפקידי רישוי ירייה.
"בולמוס ההתחמשות" הזה, בחסות הרפורמה של בן גביר והחשש בציבור, בלט בעיקר בחודשים שאחרי 7 באוקטובר. לפי נתונים שמסר בעבר המשרד לביטחון לאומי לבקשת התנועה לחופש המידע, ונחשפו בכלכליסט, בחודשים אוקטובר עד דצמבר הוגשו כ-280 אלף בקשות חדשות להוצאת רישיון נשק פרטי.
אולם בתוכנית העבודה של המשרד לביטחון לאומי ל-2026 כותב מנכ"ל המשרד רפאל אנגל כי "הגידול חסר התקדים בביקוש לנשיאת כלי ירייה פרטי נמשך". הוא טוען שהמשרד ייעל את תהליכי קבלת הרישיון, שהפכו למקוונים ונגישים, "תוך דגש על בקרה קפדנית, ונמשיך בכך גם בתוכנית העבודה העתידית". בתוכנית העבודה שלו המשרד לביטחון לאומי כותב כי לצד היעד של "הגדלת מספר מחזיקי הרישיונות לנשיאת כלי ירייה פרטי במרחב הציבורי", הוא מציב יעד של הגדלת "ביצוע פעולות פיקוח ואכיפה בארגונים ברישיון" (למשל מטווחים, חברות שמירה וכו') – מ-3,542 "ביקורות מפקחים ומידע אנונימי" שבוצעו ב-2025 ל-5,500 פעולות פיקוח ואכיפה ב-2026.
