ניתוח
"עיר הפליטים" בעזה: מהר, בלי בקרה ובעלות של 20 מיליארד שקל
הממשלה והקבינט הנחו את מערכת הביטחון להקים בעזה עיר פליטים שאליה יועברו מאות אלפי עזתים. הצבא יידרש להקים תשתיות, מים, חשמל וביוב ולטפל באוכלוסייה האזרחית וצרכיה. מעבר לעלויות העצומות המהלך יוסיף להתחפרות של הצבא בעזה, כשכוחותיו שחוקים ממלחמה מדממת שנמשכת כבר יותר מ־21 חודשים
במערכת הביטחון מעריכים כי הקמת עיר הפליטים הענקית על חורבות רפיח שבדרום רצועת עזה תסתכם בכ־20 מיליארד שקל, כפי שנחשף לראשונה באתר כלכליסט. הסכום האסטרונומי יממן את הקמת האזור בעלות של לפחות כ־10 מיליארד שקל כשסכום דומה יידרש למימון הפעלתה בשנה הראשונה, כולל חלוקת מזון, הגשת שירותי בריאות ואספקה של תנאים הומניטריים נוספים למאות אלפי אזרחים פלסטינים שיידרשו להתפנות אליה.
התוכנית מקודמת בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ ונתמכת, כצפוי, בידי האגף הימני־קיצוני בממשלה שכולל את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המכהן במקביל גם כשר במשרד הביטחון. האומדנים העצומים של התוכנית השנויה במחלוקת הוצגו ביום חמישי בדיון שקיים מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') אמיר ברעם עם ראשי משרד האוצר.
מדובר באומדנים ראשוניים והדיונים בנושא בין משרדי הביטחון, האוצר וצה"ל אמורים להימשך גם בימים הקרובים. יישום התוכנית השאפתנית יהיה כרוך בהנעת כ־700-600 אלף פלסטינים לתא השטח שמצפון לציר פילדלפי שלאורך הגבול עם מצרים ודרומית לציר מורג, שאמור לחצוץ בין עיר הפליטים לשאר חלקי הרצועה.
עיר הפליטים מכונה על ידי הממשלה "העיר ההומניטרית" - הגדרה מכובסת של מתחם שאמור לרכז כשליש מכלל תושבי הרצועה. צה"ל ושב"כ אמורים לנהל את כניסתם של האזרחים אליו באופן מבוקר ולוודא שאין ביניהם פעילים בחמאס. הם ישוכנו באוהלים, כשישראל תישא באחריות על אספקת מזון ומים, הגשת שירותים רפואיים, הקמת תשתיות סניטציה ועוד. כניסתם של האזרחים הפלסטינים אל המתחם תהיה חד־סטרית, ויציאתם ממנו לאזורים אחרים ברצועה תימנע. האזור מתוכנן להוות בסיס ל"הגירה מרצון" למדינות אחרות שישראל מתכוונת להציע בהמשך לאלה מהאזרחים העזתים שירצו בכך. הקמת עיר הפליטים אמורה לפנות אזורים נרחבים ברצועה מאזרחים, כך שצה"ל יוכל לפעול בהם בחופשיות רבה יותר נגד חמאס ותוך הימנעות מפגיעה בחפים מפשע.
בדיון של הקבינט המדיני ביטחוני שנערך בסוף השבוע שעבר, ועוד בטרם צאתו של ראש הממשלה לוושינגטון, נתניהו הורה לרמטכ"ל אייל זמיר להתחיל בעבודות התכנון להקמת האזור. כ"ץ טען כי מערכת הביטחון תוכל להקים את המתחם המדובר בתוך כחודשיים. בצה"ל חוששים כי הדבר יעמיד את חייליו במצב בלתי נסבל של חיכוך קבוע ומסוכן עם אוכלוסייה אזרחית, הגם שנדרשת בחינה מדוקדקת של מהלך כזה מול הדין הבינלאומי. בדובר צה"ל סירבו למסור התייחסות.
פרט לעלויות העצומות של מהלך כזה, הוא יוסיף להתחפרות בלתי רצויה של הצבא בחולות של עזה, כשכוחותיו מותשים ושחוקים ממלחמה שנמשכת יותר מ־21 חודשים וגבתה עד סוף השבוע מחיר דמים בלתי נתפס של 890 חללים. בשבועות האחרונים הצבא אותת כמה פעמים על כך שימצה בקרוב את מהלכיו בעזה. למרות זאת, ניכר כי נתניהו קשוב יותר לשותפיו הקואליציוניים מהימין הקיצוני המבטיחים את הישרדותו הפוליטית ודוחקים בו להמשיך במלחמה שיעדיה מעורפלים, היכולת להשיגם מוטלת בספק תוך שהיא נושאת תג מחיר צבאי, מדיני וכלכלי כבד מנשוא.
אף שבמערכת הביטחון טוענים כי המתחם שיוקם בין ציר מורג לציר פילדלפי יכבד את כל כללי הדין הבינלאומי, הוא עלול לדרדר עוד את הסנטימנט השלילי ממילא כלפי ישראל בעולם. יישומו עלול לדרבן מדינות, בעיקר באירופה, לממש איומים שהעלו בעבר נגד ישראל, לרבות החרפת העיצומים בקשר לאספקת נשק, חומרי גלם ורכיבים המשמשים לייצורו.
המחלוקת על היקף תקציב הביטחון
"הצעת המחיר" שהניח מנכ"ל משרד הביטחון ברעם לראשי האוצר בקשר לעיר הפליטים על חורבות רפיח היתה רק חלק מדיון רחב יותר על סוגיות הרות משמעות שמקרינות על תקציב הביטחון. אחרי שבשבועות האחרונים משרדי האוצר והביטחון הגיעו לנקודת התנגשות בקשר להיקפו הרצוי של תקציב הביטחון, ניכר שבסוף השבוע האחרון הצדדים התקרבו להסכמות שלפיהן תקציב הביטחון לשנתיים הקרובות, מה שנשאר מ־2025 ולשנת 2026, יגדל ביותר מ־40 מיליארד שקל. תקציב הביטחון שנקבע ל־2025 עומד על 121 מיליארד שקל. בליבת ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים עומד הצורך לחדש את מלאי החימושים של צה"ל ולהשוותו לזה שהיה לו ערב מבצע "מרכבות גדעון" בעזה והמבצע "עם כלביא" באיראן.
הסכום המדויק שיתווסף לתקציב הביטחון אמור להיקבע סופית בפגישה משותפת שעתידים לקיים בשבוע הקרוב ראשי משרד האוצר ומשרד הביטחון עם נתניהו. אישורו אמור לאפשר למשרד הביטחון להוציא הזמנות בהיקפים של מיליארדי שקלים לתעשיות הביטחוניות לייצור טילים למערכות ההגנה האוויריות, חימושים מסוגים שונים שאמורים למלא את מחסני צה"ל, חלפים לשיקום של טנקי המרכבה, לרבות החלפת מנועים לכמה עשרות מהם, לאחר שנשחקו במלחמה הממושכת ולממן רכש של מאות רכבי האמר בארה"ב המיועדים ליחידות השדה של צה"ל ועוד. להסכמות המסתמנות בנושאים אלה אין קשר למחלוקת העמוקה בין משרדי האוצר והביטחון ביחס למימון תהליכי בניין הכוח של צה"ל תוך רכש של פלטפורמות לחימה חדשות ופיתוח נשק חדשני, כחלק מההכנות למלחמה עתידית עם איראן.
מדובר בוויכוח על עוד כמה מיליארדי שקלים שלפי שעה, עדיין לא הוכרע. בעוד שניתן להניח כי איראן כבר החלה להיערך למלחמה הבאה, באוצר סבורים כי הישגי צה"ל בשנה האחרונה החלישו את הציר השיעי במזרח התיכון, שינו את מאזן הכוחות האזורי, את מפת האיומים על ישראל ושיקמו באופן ניכר את כושר ההרתעה שלה, שנשחק במשך שנים ארוכות של הבלגה ועצימת עיניים אל מול התעצמות אויביה. באוצר משוכנעים כי קריסת משטר אסד בסוריה, המהלומה שספגה איראן במלחמת 12 הימים וזו שספג חזבאללה בלבנון מחייבות כעת הערכה מחודשת באשר להוצאותיה הביטחוניות של ישראל לשנים הקרובות.
מרוץ חימוש בהול לעליונות טכנולוגית
בהפוך מעמדת האוצר, במערכת הביטחון טוענים כי איראן משקיעה מאמץ לשיקום יכולותיה שניזוקו בתקיפות חיל האוויר. לטענת גורמים ביטחוניים, המענה הישראלי למאמצי השיקום של איראן הוא מרוץ חימוש בהול, הכולל פיתוח של נשק ואמצעי לחימה חדישים ו"שוברי שוויון" שיעמידו לצה"ל עליונות טכנולוגית מובהקת גם במערכה עתידית מולה. מרוץ חימוש כזה דורש תוספת תקציבית של מיליארדי שקלים שאמורים לממן גם רכש של פלטפורמות לחימה חדשות בחו"ל.
תובנות שעולות מהלחימה במעגלים הרחוקים, כמו מול איראן ומול המורדים החות'ים בתימן, מחדדות, לדברי גורמים ביטחוניים, את הצורך להעצים את יכולותיו של חיל הים. במהלך מלחמת 7 באוקטובר הוא הכניס לשירות מבצעי ארבע ספינות קרב חדשות מסוג "סער 6" שהוזמנו שנים קודם לכן מגרמניה כדי להגן על אסדות הגז בים התיכון. בסוף השנה שעברה משרד הביטחון הזמין ממספנות ישראל עוד חמש ספינות קרב מסוג "רשף" שאמורות להחליף צי של ספינות מיושנות מסוג "נירית", במסגרת עסקה שהיקפה כ־2.5 מיליארד שקל.
הספינות החדשות אמורות להימסר לחיל הים בתהליך מדורג שיימשך 6 שנים ולפי גורמים ביטחוניים, לא יהיה די בכך. הרחבת יכולות האש והמענה שלו לאיומים מרוחקים תחייב השקעה נוספת ברכש של פלטפורמות ימיות חדשות. זאת, לצד רצון של חיל האוויר לחדש את מערך מסוקי התקיפה שלו, שכיום מבוסס על מסוקי אפאצ'י שרבים מהם מיושנים.
בתוך כך, בימים האחרונים הגיע לנמל חיפה משלוח של עשרות דחפורי D9 מארה"ב ואמורים לשמש את יחידות זרוע היבשה של צה"ל, בעיקר בעזה שבה הם משמשים להריסה של מבנים ותשתיות טרור. לפי משרד הביטחון לצד דחפורי הענק, המשלוח כלל "אמצעים נוספים" לשימוש כוחות היבשה. אוניות נוספות ומטוסי מטען הובילו לישראל במהלך השבועות האחרונים חימושים ואמצעים מסוגים שונים בעלות כוללת של מיליארדי שקלים. לפי נתונים שמסר בשבוע שעבר משרד הביטחון מתחילת מלחמת 7 באוקטובר הגיע לישראל ציוד צבאי במשקל כולל של יותר מ־100 אלף טונות וזאת באמצעות 870 טיסות מטען וכ־145 השטות. במשרד הביטחון אמרו כי מדובר באספקת הנשק והציוד הביטחוני הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל.
