בלעדי
סמוטריץ' מקדם תקציב של מעל 10 מיליארד שקל ל"עיר ההומניטרית" בעזה - צה"ל מתנגד לממן
שר האוצר מבקש לתקצב את הקמת ה"מיזם ההומניטרי" שהוא מקדם בעזה "בכל סכום שיידרש", בעוד משרד הביטחון מתנגד לממן זאת מתקציבו. עלות התפעול, שטרם הוערכה, צפויה להוסיף מיליארדים ולהעמיק את החריגה בגירעון השנה השלישית ברציפות
בתחילת השבוע נועדו נציגי משרד האוצר בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ובכירי מערכת הביטחון בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לסכם את התוספת התקציבית שיקבל הצבא במסגרת תקציב שנת 2025.
במערכת הביטחון דרשו תוספת אסטרונומית של כ־60 מיליארד שקל (כ־3% תוצר ושווה ערך לכל תקציב הביטחון ב-2022) לבסיס תקציב הביטחון, כאשר היא דרשה כבר השנה מחצית מהסכום (30 מיליארד שקל). הדרישה הזו הייתה נכונה לסוף יוני והיא הייתה מבוססת על תרחיש של הימשכות פעילות צה"ל באיראן ובעזה בעצימות גבוהה עד סוף השנה - דבר שכמובן לא רלוונטי נכון לעכשיו בהקשר של איראן. באוצר סבורים כי מדובר בסכומים שאינם מתקבלים על הדעת. תקציב משרד הביטחון ברוטו (כולל הסיוע האמריקאי והכנסות מותנות בהכנסה) לשנת 2024 עמד על 172 מיליארד שקל, כאשר ל־2025 הוא נקבע על 121 מיליארד שקל.
לכלכליסט נודע כי שני המשרדים הגיעו לעמק השווה והסכימו על סכום שבאף אחד מהמשרדים לא מוכנים לחשוף. מתברר כי אותו הסכום, אינו רלוונטי. בסוף הפגישה התעוררה סוגיה בוערת שהורידה את כל ההסכמות לטימיון: מי יממן את מה שמכונה "העיר ההומניטרית", שיוזם בימים אלו שר האוצר ושר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ'. הרעיון הוא להקים מעין עיר חדשה בחורבות רפיח, שתספק מענה לצרכים הומניטריים של אוכלוסיית עזה "נקייה ממחבלים".
ברעם ושאר נציגי משרד הביטחון - לרבות סגן הרמטכ"ל תמיר ידעי והיועכ"ל גיל פנחס - טענו כי זו הוצאה שעל משרד האוצר לממן, והתוספת עליה הוסכם לפני לא כוללת את "העיר" הייחודית. פקידי האוצר, בין השאר החשב הכללי וראש אגף התקציבים, היו מופתעים שכן לא הכירו את התוכנית היקרה. אלא שמי צידד בנציגי מערכת הביטחון היה לא אחר משרד האוצר בעצמו, שתמך בעמדה שלצה"ל יש לתת תוספת ״כמה שתעלה״. סמוטריץ' הסכים לתת כל סכום לצורך החזון שלו ושאל שאלה פשוטה: כמה אתם רוצים? בצה"ל העריכו כי רק עלות הקמה יכולה להעלות יותר מ-10 מיליארד שקל - כאשר הודגש באותיות קידוש לבנה כי הסכום הזה אינו כולל תפעול המתקן.
אלא שעוד אירוע מפתיע התרחש בחדר בו שהה נתניהו: גורמים שנכחו בחדר התרשמו כי צה"ל לא היה ממש להוט למסור מידע ואומדנים לגבי המיזם "ההומניטרי" של סמוטריץ', תוך קבלת התחושה כי הדרג המקצועי שם לא שש להקים ולתפעל את הפרויקט. המחזה המשונה הזה גרם לויכוח בין סמוטריץ' – שהתעקש לקבל מספר סופי - לבין ברעם שסירב לספק אותו. התחושות הללו מתיישרות באופן מוחלט עם התנגדותו של הרמטכ"ל שחיילי צה"ל הם אלו שיחלקו את הסיוע ההומניטרי בעזה, הכרוך במגע ישיר בין החיילים לאוכלוסיה האזרחית. לגבי הסוגיה כמה יכולה לעלות הפעלה של מתקן כזה גורם המעורה בפרטים השיב כי "כל סכום זוכה", שכן העלות הסופית תלויה באיזה שירותים ממשלת נתניהו-סמוטריץ' רוצה לממן שם: אם זה רק מזון זה עלות אחת ואם זה כבר מזון עם בריאות וחינוך ותשתיות - זה עלות אחרת, גבוהה הרבה יותר. הישיבה התפזרה ללא כל החלטה.
נזכיר כי כבר בחודש שעבר הקצה משרד האוצר כ-700 מיליון שקל ראשונים למימון המזון לאוכלוסיית עזה, כאשר מטעמו של סמוטריץ' מתעקשים לטעון כי הכסף אינו מגיע מקופת המדינה, אך בד בבד, מסרבים -הן באוצר והן בביטחון- להסביר מאיפה כן מגיע הכסף. ההנחה כעת היא כי הכסף אכן מגיע מקופת המדינה - וזו רק המנה הראשונה.
אחת התופעות המעניינות בימים אלו סביב ריבוי התוכניות לכיבוש עזה והקמת משטר צבאי ברצועה, היא כי למרות שמי שמוביל את היוזמה הוא לא אחר משר האוצר של מדינת ישראל. הדיון סביב "העלות" של אותם "מיזמים"- כמעט ולא קיים. זאת למרות שמדובר בסכומי עתק. הקמת המתקן של מסוטריץ' בעזה ללא מימון (כלומר, אם כל הסכום יתווסף בגירעון) יביא את הממשלה לחרוג -זו השנה השלישית ברציפות- מתקרת הגירעון שכן הסכום שננקט (10 מיליארד שקל) מהווה כחצי אחוז תוצר, ולפי התחזיות הגירעון הכי אופטימיות (של בנק ישראל), בהנחה שביצועי המסים ממשיכים להפתיע לטובה, הגירעון יסתכם בכ-4.9% תמ"ג- בדיוק התקרה שקבעה הממשלה.
"דירוג Baa1 מתחשב במצבה הפיסקאלי המוחלש משמעותית של ישראל כתוצאה מההסלמה בסיכון הגיאופוליטי מאז אוקטובר 2023, אשר חברת הדירוג שיקפה פעולות דירוג קודמות. כתוצאה מהוצאות הביטחון גבוהות יותר וצמיחה כלכלית חלשה יותר (יש הפחתה חדה של תחזית הצמיחה של כ-50%-א.פ.) , חברת הדירוג צופה שיחס החוב-תוצר יגיע לרף של כ-75% בטווח הבינוני לעומת 70% שחזינו לפני תחילת הסכסוך הצבאי עם איראן", נכתב בדו"ח שחיברה חברת הדירוג מודי'ס לפני 3 ימים, ובו היא התעקשה שלא להעלות את דירוג -וגם לא את תחזית הדירוג- אחרי 2 הורדות ברצף.
המשמעות של ההערכה המחודשת של המדרגת לגבי החוב הישראלי היא כי בשנתיים עד 4 שנים הקרובות, החוב של ממשלת ישראל צפוי לזנק בכ-105 מיליארד שקל, כאשר אין לממשלה הנוכחית תוכנית פיסקלית שחותרת להפחתת יחס חוב תוצר - גם לא בטווח הבינוני- שרק הולך ותופח.
