האוצר מתנגד לצ'ק פתוח: "במערכת הביטחון אין כל תיעדוף, רוכשים הכל וביוקר"
מסלימה המחלוקת בין משרד האוצר למשרד הביטחון על היקף תקציב הביטחון לשנים הקרובות. באוצר משוכנעים כי הנחות היסוד שעל בסיסן ועדת נגל גיבשה את המלצותיה אינן רלבנטיות לאתגרים וצרכי המוכנות החדשים למלחמה. גורמים ביטחוניים מזהירים כי איראן תגיע לעימות הבא יותר מהר משנדמה
כחצי שנה לאחר שהוועדה לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח של צה"ל בראשות פרופ' יעקב נגל, הניחה על שולחן ראש הממשלה בנימין נתניהו את המלצותיה, ובמרכזן הגדלת ההוצאה הביטחונית של ישראל ביותר מ־130 מיליארד שקל בעשור הקרוב, משרד האוצר סבור כי השינויים האזוריים שחלו מאז מצריכים חשיבה מחודשת על קביעותיה.
דיוני ועדת נגל התקיימו ברקע טראומת טבח 7 באוקטובר והמלחמה בעזה שפרצה בעקבותיו. המלצותיה גובשו טרם שינויים אסטרטגיים מהותיים המיטיבים את מצבה הביטחוני של ישראל. שינויים אלה כוללים את המכה המוחצת שצה"ל הנחית על חזבאללה בלבנון, קריסת משטר אסד בסוריה, היחלשות והתרופפות טבעת האש שאיראן הקימה נגד ישראל, והפגיעה הנרחבת בתוכנית הגרעין שלה, ובתוכניתה לייצר בשנים הקרובות אלפי טילים בליסטיים במהלך מבצע עם כלביא שהסתיים בשבוע שעבר.
בעוד שראש הממשלה מתפאר כי ב־12 ימי לחימה באיראן ישראל הסירה מעליה שני איומים קיומיים, תוכנית הגרעין ותוכנית הטילים הבליסטיים, ולפניה עומדות כעת הזדמנויות מדיניות יוצאות דופן להרחבת מעגל המדינות השותפות ל"הסכמי אברהם", באוצר מקבלים רוח גבית לגישה בררנית וקשיחה כלפי הדרישות התקציביות של מערכת הביטחון.
גורמים באוצר משוכנעים כי הנחות יסוד שעל בסיסן ועדת נגל גיבשה את המלצותיה אינן רלבנטיות למעמדה הביטחוני הנוכחי של ישראל. שם דורשים גיבוש של תפיסת ביטחון עדכנית שממנה יגזרו תוכניות ההתחמשות ובניין הכוח של צה"ל לשנים הבאות, מעין "ועדת נגל 2". לפי גורם באוצר "מפת האיומים השתנתה וישראל צריכה תפיסת ביטחון חדשה ועדכנית". במערכת הביטחון לא מתנגדים לרעיון. "בין אם זה יהיה 'ועדת נגל 2' או ועדה בראשות גורם אחר, ראוי לדון על השינויים שחלו בחודשים האחרונים ולתקף אותם אל מול האתגרים החדשים וצרכי המוכנות שלנו למלחמה", אמר גורם ביטחוני.
בשיחה עם כלכליסט אמר אמש נגל כי המלצות הוועדה שבראשה עמד שרירות וקיימות, ואין צורך לשנותן וממילא אין זמן להמתין לקביעותיה של ועדה חדשה. לדבריו, "הוועדה שבחנה את תקציב הביטחון לעשור הקרוב הניחה מראש שיהיו שינויים במרחב ומה שכתבנו בדו"ח זה מה שקורה".
הכנות למלחמת טילים מתישה וממושכת
ברקע של הדברים עומד הקרב שמסלים מדי יום בין משרד האוצר למשרד הביטחון וצה"ל על היקף תקציב הביטחון לשנים הקרובות. עוד בזמן שמטוסי חיל האוויר תקפו באיראן, בקריה בתל אביב כבר שרטטו קווי מתאר ראשוניים לרכש ביטחוני נרחב שצופה פני עתיד אל המערכה הבאה מול הרפובליקה האסלאמית. המסר המרכזי של מערכת הביטחון ביחס לאיראן הוא שהאייתוללות לא הלכו לשום מקום, ששאיפתם להשמדת ישראל תקפה וקיימת, שרוסיה וסין כבר מסייעות להם להפיק לקחים מהמלחמה עם ישראל ולשקם יכולות צבאיות לקראת עימות נוסף איתה.
בעוד גורמים ביטחוניים מזהירים כי איראן נחושה להגיע אל העימות הבא עם ישראל מוכנה וקטלנית יותר, והרבה יותר מהר ממה שנדמה, באוצר מנסים לבלום את מרוץ החימוש המואץ והיקר שמתוכנן בצה"ל ובמשרד הביטחון. בינתיים, כך לפי גורמים ביטחוניים, באוצר מעכבים הזמנות של טילי יירוט רבים הנחוצים לחידוש המלאים של מערך ההגנה האווירית כמו גם טילי תקיפה מדויקים וחימושים הנחוצים למילוי מחסני הנשק של צה"ל במסגרת התהליכים לחזרתו לכשירות.
במערכת הביטחון רוכבים על הזיכרון, והוא טרי מאוד, של ההרס חסר התקדים בערי ישראל וההרג של עשרות אזרחים שזרעו הטילים האיראניים בעורף ומזהירים כי נקודת השיא של מלחמת 12 הימים עלולה להיות הסטנדרט של המלחמה הבאה עם איראן. היערכות לקראתה כוללת הצטיידות מהירה ונרחבת בטילי חץ 3, במכ"מים ובמערכות גילוי נוספות, בפיתוח מערכות יירוט חדישות כמו חץ 4 של התעשייה האווירית ו"קלע חד" של רפאל והבטחת "אורך נשימה" למלחמת טילים מתישה וממושכת.
כששמעו על העלות האסטרונומית של מרוץ החימוש שמתכננת מערכת הביטחון והדרישה לתוספת של כ־60 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, בכירי האוצר הגיבו בהסרת הכפפות. "חיי אדם הם לא נחלתה הבלעדית של מערכת הביטחון. גם מערכת הבריאות מצילה חיים וגם תשתיות של כבישים ותחבורה קשורות לחיי אדם", אמר גורם באוצר לכלכליסט.
"כבר בפברואר ועוד לפני שצה"ל יצא ל'מרכבות גדעון' ו'עם כלביא' החשב הכללי יהלי רוטנברג התריע בפני משרד הביטחון על חריגה של בין 20 ל־30 מיליארד שקל מהתקציב עד סוף השנה ושלא ייתכן שקובעים לו מסגרת כשלהיקפי הביצוע אין שום קשר אליה. אף גוף אחר, לא המוסד, לא השב"כ ולא המשטרה מתנהל בצורה כזאת", הוסיף אותו גורם באוצר.
אחת הטענות המרכזיות של האוצר כלפי מערכת הביטחון קשורה לבזבזנות ויד קלה על ההדק בגיוס של חיילי מילואים מאז פרוץ מלחמת 7 לאוקטובר. לפי גורם באוצר "זה תקופה ארוכה שכולנו שומעים סיפורים קשים על איך הצבא מנהל את ימי המילואים שלו, בעלות של מיליארדים רבים של שקלים, הן בעלות ישירה למשרתים והן בעלות עקיפה על כך שמדובר בכוח אדם שנגרע מהמשק. גם בקשר לחימושים שעומדים לרשות הצבא צריך לשאול אם המלאים מנוצלים בצורה נכונה".
בעוד ראשי מערכת הביטחון, ביחד ולחוד, גוזרים את קופונים שלהם מהמערכה המוצלחת באיראן ומבטיחים את מקומם באלבומי הניצחון שעוד יבואו בכירים באוצר מייחסים להם פזרנות בלתי אחראית של כספי ציבור תוך קידום תוכניות רכש לא מבוקרות וללא שקיפות. "שיטת העבודה הזאת לא מקובלת. אי אפשר לתכנן ולהוציא כסף בלי שום שיח פרטני ועמוק איתנו ואז לקבוע לנו עובדות בשטח", טוען גורם באוצר. "אחרי מלחמת יום הכיפורים צה"ל התכונן למלחמה שכבר היתה והמשק הישראלי צעד לעשור אבוד. כעת אנחנו מנסים למנוע עשור אבוד נוסף".
"במערכת הביטחון מתמחרים כל דבר יקר"
באחרונה התאפשרה הזדמנות למשלחת הרכש של משרד הביטחון בניו יורק לרכוש עבור צה"ל מאות האמרים שנחוצים לו מאד ואמורים להחליף כלים אחרים שנשחקו מאז פרוץ המלחמה ב־7 לאוקטובר. היקף העסקה עומד על כ־700 מיליון שקל ולטענת גורמים ביטחוניים משרד האוצר מקשה על יישומה.
מנגד, באוצר מאשימים את מערכת הביטחון ב"התנהלות צ'יצ'ית", על שמו ראש עיריית תל אביב המנוח שלמה להט שכונה צ'יץ'. בשני העשורים שכיהן בתפקיד צ'יץ' פיתח את חופי הים בעירו, הפך אותה אבן שואבת למבלים וצעירים מכל הארץ ויצק את יסודותיה של ה"עיר ללא הפסקה" תוך שקיעה בגירעונות עתק. כשמשרד האוצר דרש ממנו לקצץ ולהבריא את הקופה העירונית, היה מזעיק עיתונאים לבתי אבות כדי שיראו כמה נורא ואיום המצב, שהוא מתקשה להזין את זקני עירו במרק חם.
"משרד הביטחון לא המציא שום דבר חדש, זה שהוא לוקח תוכנית שיכולה להיראות משמעותית מאוד ולטעון שמטרפדים לו אותה זה מגוחך. זה טריק מהספר. הם מתמחרים כל דבר יקר ובכמויות גדולות כבר שנתיים. לא מנהלים תיעדוף של שום דבר ופשוט רוכשים ומזמינים הכל, מפלטפורמות וחימושים מכל הסוגים ומכל הגדלים עכשיו ומיד, כשבעולם רגיל תהליכים כאלה מתפרסים על פני שלוש וארבע שנים", אומר גורם באוצר.
אל מול כל הטענות האלה גורמים ביטחוניים בכירים לא מבינים על מה יוצא קצפם של אנשי האוצר. "הם לא סגורים על עצמם. יום אחד אנשי החשב הכללי איתנו, יום לאחר מכן אנשי אגף התקציבים איתנו, ביום השלישי שניהם נגדנו וברביעי הם מתקוטטים אחד עם השני. קשה לעקוב אחריהם", עקץ גורם ביטחוני. לדבריו "באוצר ידעו היטב מה משמעות הדירקטיבה של הדרג המדיני על תקציב הביטחון עוד לפני 'מרכבות גדעון' ו'עם כלביא' ולא קנינו בכסף הזה טסלות לכל הקצינים. מי שרוצה ביטחון ברמה גבוהה צריך להשקיע".
ברקע המשבר המעמיק בין שני המשרדים, ביום חמישי שעבר ניסה מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') אמיר ברעם להרגיע את הרוחות כשכינס למשך כ־6 שעות את ראשי אגף התקציבים והחשב הכללי באוצר עם בכירים בצה"ל שסקרו בפניהם את תוכניות הרכש המתוכננות ומשמעות דחיפותן על תהליכי בניין הכוח אל מול האיומים המתהווים. בתגובה על המתקפה מצד האוצר מסר ברעם, ״אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנחנו במלחמה. משרד הביטחון ימשיך לפעול בכל דרך כדי לספק לצה״ל את כל האמצעים הנדרשים לניצחון על האויב בכל הזירות״.
"איראן היא לא אירוע חד־פעמי וייתכן שנצטרך לחזור אליה במסגרת שימור ההישגים המבצעיים שלנו. היערכות כזאת עולה הרבה כסף", הבהיר לכלכליסט גורם ביטחוני. "למשל, חיל האוויר זקוק כבר עכשיו לכטב"מים שנגרעו מהמצבת שלו במהלך המלחמה ויש להזמין אותם כבר כעת מהתעשיות הביטחוניות".
את המחלוקות שבין המשרדים אמור לפתור ראש הממשלה. אלא שבינתיים הוא רק משקיף על הזירה מהצד.
