שיעור התלמידים שנבחנים בבגרויות הייטק נמצא בנסיגה מדאיגה
הדו"ח החדש של הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק חושף כי התלמידים משלמים את מחיר המלחמה: לא רק שהיעדים להרחבת ההכשרה להייטק לא הושגו אלא חלה נסיגה משמעותית מ־2022; שיעור הזכאים ל"בגרויות הייטק" נפגע ופערי הידע בחברה הישראלית גדלו; ויש המלצה לאומית למהפכת ה־AI
דו"ח הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק בשנת 2025 מגלה שלא רק שמערכות החינוך והאקדמיה לא עומדות ביעדי ההכשרה בהייטק, אלא הן בנסיגה. שיעור הזכאים לבגרות ההייטק בירידה, ושיעור הנרשמים לתוארי הייטק במכללות בנסיגה קשה. יעד צמצום הפערים בין יהודים לא־חרדים לבין ערבים וחרדים היה ירידה ב־50%, אבל הפערים גדלו ב־150%. הוועדה רואה כמעודדת את התופעה של העלייה בכמות משרות הטק בכלל המשק. בשל מהפכת הבינה המלאכותית היא קובעת שחיוני לעבור ממצב של ההייטק כקטר של המשק למשק שכולו מוטה טכנולוגיה.
בראש הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק עומד דדי פרלמוטר, יו"ר הוועד המנהל של הטכניון ובעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית. היא הוקמה באוגוסט 2021 במטרה לגבש תוכנית אסטרטגית לאומית להגדלת היצע המועסקים במשרות טק במשק. בוועדה שותפים משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, פירמת רואי החשבון KPMG, מכון אהרן, חברות הייטק וגופי חברה אזרחית. בין העקרונות שמנחים אותה: הצורך להתחיל את תהליך ההכשרה להייטק מחטיבת הביניים ומיצוי פוטנציאל ההון האנושי בכל חלקי האוכלוסייה. הוועדה הגישה את הדו"ח הראשון שלה ב־2022. בניגוד לוועדות אחרות, היא מקיימת מעקב שוטף אחר יישום ההמלצות וכן אחר השינויים במשק, ובמקרה זה כניסת הבינה המלאכותית. היא מפרסמת היום את הדו"ח לשנת 2025, המציג תמונת מצב בעייתית מאוד לענף ולמשק.
הדו"ח מצביע על מגמות קשות במערכת החינוך. לאחר עשור של עלייה עקבית, שיעור הזכאים לבגרות הייטק נעצר לאורך 3 השנים האחרונות. בגרות הייטק כוללת את המקצועות המוגברים שעל פי מחקרים מביאים בסבירות גבוהה לעבודה בהייטק: 5 יחידות במתמטיקה, אנגלית ופיזיקה או מדעי המחשב. הוועדה קבעה בדו"ח המקורי שלה יעד של עלייה מ־11% זכאים לבגרות הייטק ב־2022 ל־15.5% ב־2028, אבל ב־2025 חלה נסיגה ל־10.8%, כלומר רצף של מלחמות לא עושה טוב למצוינות טכנולוגית.
"השקעה בבגרות הייטק אינה יעד כמותי אלא אסטרטגיית הישרדות לאומית"
השאיפה היא להגביר את שיעור המועסקים בהייטק באמצעות הגדלת חלקן של אוכלוסיות בייצוג חסר, אבל בפועל חלה אצל כולן נסיגה בלימודי בגרות הייטק ולימודי הייטק באקדמיה, או במקרה הטוב דריכה במקום. הוועדה קבעה יעד של הגדלת שיעור הנערות שלומדות לבגרות הייטק מ־8.5% ב־2022 ל־13.7% ב־2028. בפועל חלה נסיגה ל־7.8% — מצב שהוועדה מגדירה "מדאיג במיוחד". אצל הערבים היעד היה עלייה מ־7.3% ל־12%, אבל בפועל היתה דריכה במקום על 7.3%. בקרב התושבים היהודים בפריפריה הצפונית היעד היה עלייה מ־10.1% ב־2022 ל־14% ב־2028, אבל חלה נסיגה ל־9.6%. בפריפריה הדרומית היעד היה עלייה מ־11.4% ל־14%, ובפועל הייתה עלייה זניחה ל־11.6%. "בחלק מהמקרים הלכנו אחורה", אומר פרלמוטר. "המספרים כואבים. נתוני בגרות ההייטק צועקים לשמיים". לדבריו, "סיבות לא חסר. זו מדינה במלחמה כבר שלוש שנים, ולפני כן היתה הקורונה. המדינה לא מצאה דרך ללמד את הילדים בתקופות קשות. יש פערים ואנחנו משלמים את המחיר".
עם זאת, הוא אומר שנעשית עבודה לתגבר את הלימודים באמצעות פתיחת כיתות בגרות הייטק בפריפריה והקמת מרכזי פיזיקה אזוריים. לדבריו, צריך לשנות גם את הכשרת המורים, כדי שיבינו שהתפקיד שלהם הוא לא להעביר ידע וטכניקה, אלא ללמד ללמוד ולחשוב.
הוועדה מציינת שלכ־10,000 תלמידים חסר מקצוע אחד בלבד (לרוב פיזיקה או מדעי המחשב) כדי להיות זכאים לבגרות הייטק. לפי מודל שגובש על ידי מכון אהרן, בשיתוף קרן טראמפ ומשרד החינוך, תוכנית ממוקדת למיצוי חלק משמעותי מאוכלוסייה זו תוכל להביא לכ־20 אלף תלמידים זכאים לבגרות הייטק ב־2028, קרי כ־15.3% מהתלמידים. "השקעה בבגרות הייטק", קובעת הוועדה, "איננה רק יעד כמותי אלא אסטרטגיית הישרדות לאומית".
אבל דו"ח הוועדה חושף פערים הולכים וגדלים בין הכישורים הנדרשים בשוק העבודה לבין הכישורים שמקנות כיום מערכת החינוך והאקדמיה. פרלמוטר מסביר שהשינוי המהותי הוא "מעבר של אנשים ממשימות יישום למשימות של חשיבה בגדול של ארכיטקט שפותר בעיות ויודע לנהל פעילות פיתוח באמצעות שותף שהוא בינה מלאכותית". לשם כך, חיוני לדבריו לשנות את הכשרת המורים כדי שילמדו ללמוד ולחשוב.
3 צפייה בגלריה
מימין: יו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק דדי פרלמוטר; שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל; שר החינוך יואב קיש. "נתוני בגרות ההייטק צועקים לשמיים", אומר פרלמוטר
(צילומים: פיני חמו, יריב כץ, איליה מלניקוב)
המצב קשה לא פחות באקדמיה. היעד היה להגדיל את מספר הסטודנטים בשנה א' באוניברסיטאות במקצועות ההייטק מ־2022 ל־2028 ב־20%, אבל חלה עלייה של 6.5% בלבד. במכללות היעד היה עלייה ב־30%, אבל חלה נסיגה ב־3.7%. היעד לשילוב נשים היה עלייה מ־29.9% מהסטודנטים החדשים למקצועות ההייטק ב־2022 ל־40% ב־2028. אבל ב־2025 שיעורן עומד על 32.2% בלבד, אחרי ירידה מ־33.3% ב־2024. אלא שיש בעיה למדוד שילוב בתארי הייטק לפי שנה א', בגלל הנשירה הלא מבוטלת, בייחוד באוכלוסיות חלשות. היעד ל־2028 היה צמצום ב־50% של הפער בשיעור הנושרים בין יהודים לא־חרדים לאוכלוסיות הערבית והחרדית. בעוד שיעור הנשירה בקרב יהודים לא־חרדים נותר ללא שינוי (6.9%-6.8%), הרי שחל שינוי דרמטי לרעה אצל החרדים והערבים: שיעור הנשירה בחברה הערבית זינק מ־9.5% ל־13%, ובקרב חרדים מ־9.2% ל־12.6%. הפער בשיעור הנשירה בין האוכלוסיות דווקא גדל ב־140% בקרב הערבים וב־150% אצל החרדים. הוועדה קובעת ש"ללא הרחבה משמעותית של השתתפות נשים, ערבים, חרדים ותושבי פריפריה בענף, יהיה קשה לעמוד ביעדי הצמיחה ולהבטיח את היתרון התחרותי של ישראל לאורך זמן".
ההייטק פועל בסערה מושלמת: בתוך מלחמה מתמשכת ומהפכת ה־AI
ענף ההייטק אחראי כיום לכ־19.4% מהתוצר הלאומי ול־57% מהיצוא של ישראל. עם זאת, הדו"ח מצביע על כך שהענף פועל בתוך "סערה מושלמת": מלחמה מתמשכת, תנודתיות מאקרו־כלכלית והאצה דרמטית במהפכת הבינה המלאכותית.
קצב הצמיחה הממוצע של מספר העובדים במשרות הטק היה בהלימה ליעדי הוועדה, אך התאפיין בתנודתיות רבה — קפיצה חדה במספר העובדים ב־2022 (8.9% לעומת 2021), התמתנות ב־2023 (3.1%), ירידה ב־2024 (מינוס 1.3%), והתאוששות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 (5.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד). כל זה, כמובן, רחוק מקצב הגידול הממוצע בשנים 2022-2017, שעמד על 6.1%. בסיכום שלושת הרבעונים הללו, שיעור העובדים במשרות טק עובר את יעד הוועדה ל־2026 — 15.2% לעומת יעד של 14.8%.
אחד הדברים שאיפשרו זאת הוא שאומנם הצמיחה בענף ההייטק קטנה, אך הצמיחה במשרות טק מחוץ לענף דווקא גדלה. כשליש ממשרות הטק הן מחוץ לענף ההייטק. "במצב זה, ההבחנה הדיכוטומית בין 'הייטק' ל'תעשייה מסורתית' הולכת ומיטשטשת". בשנה האחרונה (לפי נתוני שלושת הרבעונים הראשונים של 2025 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד) הן עלו בשיעור של 5.1%, בהשוואה ל־1.3% בענף ההייטק.
בראיית הוועדה, "השלב הבא שנדרש בהתפתחות ההייטק בישראל הינו המעבר מקידום ההייטק כ'קטר' מבודד, שמאיץ את המשק אך נפרד ממנו, לכך שהמשק הישראלי בכללותו יהיה משק מוטה־טכנולוגיה". זאת בדומה למדיניות שנוקטות מדינות אחרות, דוגמת גרמניה. העלייה בשיעור משרות הטק בכלל המשק היא, בראיית הוועדה, סימן מעודד בכיוון זה.
היעד ארוך הטווח שמציבה הוועדה הוא להגיע ל־16.6% משרות טק מכלל המועסקים עד שנת 2035. בנוסף, במבט ארוך טווח חל שינוי חיובי מבחינת הגיוון הדמוגרפי במשרות הטק. נכון לשלושת הרבעונים הראשונים של 2025, 10.3% מהמועסקים במשרות אלה הם ערבים וחרדים (גברים ונשים), לעומת 6.7% ב־2021. לעומת זאת, ניכרת ירידה בקצב גידול המשרות בקרב נשים ערביות ונשים חרדיות.
תופעה מעניינת שמציגה הוועדה היא התרחבות השילוב של אוכלוסיות יעד באמצעות מסלולים שאינם כוללים תואר אקדמי. לפי הוועדה, "מסלולי השירות הטכנולוגי בשירות הלאומי־אזרחי הולכים ומתבססים כפלטפורמה אפקטיבית לשילוב אוכלוסיות בתת־ייצוג (נשים, חרדים וערבים) במשרות טק". מדובר במאות בוגרים לאורך השנים, כאשר הרוב המוחלט שלהם אכן משתלב בענף. בנוסף, כ־13% מהעובדים בהייטק דיווחו שהשתלבו דרך הכשרות חוץ־אקדמיות, בייחוד מאוכלוסיות בתת־ייצוג. מדובר בכ־20 אלף עובדות ועובדים מאוכלוסיות אלה, בהם מעל ל־14 אלף נשים חרדיות. כמובן, סביר להניח שהם מועסקים במשרות הפחות מתוחכמות בהייטק, שנמצאות יותר בסיכון לבינה מלאכותית.
הדו"ח מציג שורה של המלצות, בהן עדכון יעדי "בגרות הייטק": 20% תלמידים עם בגרות הייטק עד 2034-2033, עם יעדי ביניים של 15.5% עד שנת 2028 ו־18% עד שנת 2031. בנוסף, עיגון תקציב רב־שנתי לעידוד בגרות טק במערכת החינוך, הרחבה והעמקה של מסלולי הכשרה חוץ־אקדמיים וקידום מסלולי מיקרו־תארים באקדמיה כחלק מתשתית הלמידה לאורך החיים. "יש לנו קשב בדרג המקצועי", אומר פרלמוטר, "אבל צריך יותר. במצב של צמצום תקציבי, אתה משקיע בצמיחה". שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל: "אנו מחויבים להוביל שינוי עמוק במערכות החינוך וההכשרה".
