מנכ"ל האוצר קורא להתייעלות בתקציב הביטחון: "ניהול ימי המילואים נעשה בלי מעצורים"
לדברי אילן רום, "מפת האיומים סביבנו התעדכנה, וגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן"; בתגובה אמר מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם שהתוספות בימי המילואים "חשובות למוטיבציה" והצהיר: "אנו בפני עשור ביטחוני עצים, ההצלחה עלולה להוביל לשאננות"
"תקציב הביטחון בשנתיים הקרובות ישפיע על כלכלת ישראל לשנים ארוכות. כעת, כשאנו לקראת התייצבות, יש מקום לעצור ולחשב מסלול מחדש" - כך אמר היום (ב') מנכ"ל משרד האוצר אילן רום בכנס החשב הכללי בירושלים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הבטחון צריכה להתעדכן", הוסיף.
רום הדגיש בנאומו את הצורך של צה"ל בהתייעלות: "חיפשתי וחקרתי, במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי שום צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות. צריך תקרה להוצאות הביטחוניות, אך עושה רושם שהתקרה גבוהה עד שאינה נראית". רום נתן כדוגמה לכך את ניהול ימי המילואים, שלדבריו "נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".
רום ניתח את המצב הביטחוני הנוכחי ורמז כי לדעתו תקציב הבטחון העתידי צריך להשתנות מהיסוד ולהתחשב בכך שהמצב הביטחוני טוב בהרבה מכפי שהיה לפני המלחמה. רום, בעצמו יוצא מערכת הביטחון, טען כי "האיום המרכזי מול איראן הושמד, ולכל הפחות עוכב משמעותית, חיזבאללה נחלש ולא מהווה צבא חזק כפי שהיה, חמאס חלש ומפורק מאי פעם, בסוריה אין צבא ואין מדינה, יו"ש תחת שליטה בטחונית, ואת הזירה המתפתחת מול תורכיה יש לנהל במגוון דרכים שאינן דווקא בשדה המלחמה".
דבריו של רום זכו לתגובה חריפה בקרב אנשי מערכת הביטחון שנכחו בכנס. כך למשל, תא"ל יעקב נגל, שעמד בראש ועדת נגל שבחנה את תקציב הביטחון, טען כי "מצבנו היום והאתגרים שלנו גדולים יותר. החיה הכי מסוכנת בטבע היא חיה פצועה. האיומים שלנו בסכום המצרפי 'לא קטנו".
נגל ניצל את ההזדמנות כדי להבהיר שכאשר התייחס בדו"ח שלו לעובדה שצריך לנהל סיכונים מול מצרים וטורקיה, הוא לא התכוון להגיד שמתוכננת מלחמה עם אחת מהמדינות הללו. לטענתו, דבריו נלקחו לממדים מוגזמים בתקשורת העולמית.
גם אלוף משנה טליה לנקרי, חברת ועדת נגל, התעמתה עם דבריו של רום: "הניתוח של הזירות השונות אינו נכון. חיזבאללה קיים ויכול להתפתח. אני מסכימה לגבי חמאס, אבל אף אחד לא מקבל החלטה לסיים את המלחמה. הניתוח לגבי יו"ש איננו נכון, ובוודאי באיראן הניתוח לא נכון, כשאנחנו לקראת עוד סבב". לנקרי הוסיפה כי אם באמת רוצים לטפל בסוגיית תקציב הביטחון, קריטי לטפל גם בסוגיית גיוס החרדים. רום עצמו – שהוא מינוי של סמוטריץ' – התעלם כמובן מהצורך בסיום המלחמה ובגיוס החרדים בכדי להקטין את תקציב הביטחון.
מפקד חיל האוויר לשעבר, עמיקם נורקין, העיר כי יש היבטים יעילים מאוד בפעילות הצבא. כך לדוגמה, "במדינת ישראל יש חיל אוויר עם יותר מטוסים מחילות אוויר באירופה אך בחצי מחיר, בגלל ששני שליש מכוח האדם בישראל הם צעירים בני 19, וגם הרבה משירות המילואים מבוסס על שירות מילואים יומי, שהוא זול למדי".
מיכל עבאדי, חברת ועדת נגל והחשבת הכללית לשעבר, אמרה כי "יש משתנה שהוא נקודה לא פתורה וזה היקף הוצאות הביטחון השוטפות. אנחנו לא יודעים איך לאמוד את רמת הביטחון השוטף החדשה, וזו נקודה מורכבת שגם בוועדה לא הצלחנו לתת לה מענה".
גם החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, דיבר ברוח דומה לזו של המנכ"ל, והתייחס קונקרטית לתקציב 2026 המתעכב. לדבריו, "בשנתיים האחרונות כלכלת ישראל נתנה רוח גבית למלחמה ומשרד הביטחון. כעת צריך לקחת את ההזדמנויות שנוצרו בעקבות המלחמה לשיפור המשק. חובה לבנות תקציב לשנת 2026 שיוריד את יחס החוב תוצר. התקציב צריך לתמוך בצמיחה ובשיקום". לדבריו, "אין ארוחות חינם. צריך לרדת ביחס חוב-תוצר ולהשקיע כמה שיותר במנועי צמיחה, דוגמת תשתיות, טכנולוגיה, והכשרת הילדים שלנו להתמודד עם אתגרי שוק העבודה".
מנכ"ל משרד הביטחון: "יהיו סבבים נוספים מול איראן, אנחנו לקראת עשור בטחוני עצים"
"הניצחון שלנו מול איראן היה חד משמעי, אבל יהיו סבבים נוספים מול איראן. אני מבקש שתדעו שאנחנו עומדים בפני עשור ביטחוני עצים", אמר בכנס מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, בתגובה לקריאתם של רום ורוטנברג על הצורך בהתייעלות בתקציב הביטחון.
ברעם פירט בנאומו כי העולם כולו מתחמש, ומגדיל בצורה חדה את ההוצאה לביטחון, ואמר "תקציב הביטחון העולמי עמד ב-2024 על 2.7 טריליון דולר, זה הזינוק הכי גדול בתקציב המלחמה מאז 1988". ברעם הסביר כי בכל העולם יש "קלות בהפעלת כוח, יש חולשה של היכולת של מוסדות בינלאומיים למנוע מלחמות".
ברעם הציג את תפיסת עולמו על הקשר בין הכלכלה לביטחון ואמר "כמה עולה תקיפה בתימן של ארבע שעות? 50 מיליון שקל. כמה עולה יירוט של טיל בליסטי חות'י? סדר גודל של בין 15 מיליון שקל ל-30 מיליון שקל.
"לעומת זאת, העלות של הטיל הבליסטי שנפל במרכז בת ים הגיעה ל-300 מיליון שקל, כי נפגעו כ-80 רבי קומות מההדף".
ברעם גם אמר שבשונה מהתפיסה המקובלת "משרד הביטחון גם מכניס כסף, רק בשבוע שעבר חתמתי על הסכם בהיקף של 2.1 מיליארד שקל עם מדינה שאינני יכול לומר את שמה".
בעוד באוצר חושבים כיצד למתן את הוצאות הביטחון, ברעם אמר כי המשרד בשלבי גיבוש של "הקמת מועצת חימוש עליונה, משהו שהיה בתקופת בן גוריון, זה יאפשר להאיץ באופן דרמטי את המוכנות שלנו".
ברעם פנה באופן ישיר לאוצר ואמר "אנחנו צריכים חשבות כללית מאפשרת, שמאפשרים לנו הרשאה להתחייב". ברעם רמז בכך לאחד המאבקים הרגישים ביותר בין האוצר לביטחון - במשרד האוצר זועמים על משרד הביטחון שמתחייב על תקציבים בהיקף גדול ללא פיקוח ואישור של האוצר.
ברעם הדגיש כי נכון לעכשיו "מה שלוקח לנו חודשים ושנים, לאיראן לוקח רק חודש אחד". (כלומר, צה"ל איטי יותר ברכש ובהשלמת מלאים).
ברעם התייחס לשאלה המתבקשת - אם יש כל כך הרבה הישגים, למה צריך תוספת תקציב?, והסביר "האיראנים לא נעלמו, להפך. הם בתחושה של הפסד, והם חייבים להתחזק, זו מדינה טוטליטרית ויש לה יכולת לבנות כוח בצורה מהירה".
עוד אמר ברעם כי "ההצלחה עושה אותנו לטיפשים, הזיכרון הישראלי הוא קצר. האיום הגדול ביותר על הצד המנצח, הוא דווקא ההצלחה שלו, ותחושת השאננות שלו".
ברעם התייחס גם לטענה שיש בזבוז בימי המילואים "זה כבר שנתיים, יש שחיקה, אנשים לא באים בגלל התוספות הללו, אבל התוספות הללו חשובות מאוד למוטיביציה, לכן זה חשוב גם אם זה לא לגמרי יעיל, יהיה ניתן לצמצם את הדברים הללו אחרי המלחמה".
