סגור
צעדת קיבוץ ניר עוז ב קפלן ב תל אביב הפגנה הפגנות מחאה 17.8.25
צעדת קיבוץ ניר עוז בקפלן בתל אביב ביום ראשון האחרון (צילום: יפעת יוגב)

ביום המחאה למען החטופים: ירידה של 7.5% בהוצאות האשראי

ההוצאות בכרטיסי אשראי ביום השבתת המשק הסתכמו ב-2.1 מיליארד שקל, ירידה לעומת יום ראשון שקדם לו. פגיעה משמעותית בענפי הצריכה המרכזיים: ירידה של 16.6% בהלבשה והנעלה, 21.9% במעדניות וקצביות ו־13.6% במסעדות ובתי קפה

הצריכה במשק רשמה ירידה חדה ביום העצירה והשביתה הכללית למען החזרת החטופים, שנערך ביום ראשון האחרון ברחבי הארץ. על פי נתוני שב"א, מנהלת ומפתחת מערכת התשלומים הלאומית, סכום ההוצאות הכולל בכרטיסי אשראי הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, ירידה של 7.5% לעומת יום ראשון שקדם לו (10 באוגוסט), שבו הסתכמו ההוצאות בכ־2.25 מיליארד שקל.
הנתונים מראים כי הפגיעה בצריכה הייתה משמעותית במיוחד במספר ענפים מרכזיים: בענף ההלבשה וההנעלה נרשמה ירידה חדה של 16.6% בהוצאות, שעמדו על 97.7 מיליון שקל בלבד, לעומת 116.6 מיליון שקל שבוע קודם לכן.
גם בענף המזון והמסעדות נרשמה ירידה ניכרת: ההוצאות במסעדות, בתי קפה ורשתות מזון מהיר ירדו ב־13.6% ל־106.8 מיליון שקל בלבד. במעדניות, קצביות, חנויות דגים ומאפיות חלה צניחה של 21.9%, כאשר ההוצאות הסתכמו ב־42.2 מיליון שקל לעומת 54 מיליון שקל שבוע קודם לכן.
ענפים נוספים שנפגעו הם חנויות פארם וקוסמטיקה, שבהן נרשמה ירידה של 14.9% ל־51.4 מיליון שקל, וענף החשמל והאלקטרוניקה, שבו ההוצאות ירדו ב־11.1% ל־140.2 מיליון שקל.
בענפי הצריכה היומיומית והפנאי נראה כי הציבור הישראלי צמצם באופן בולט את הוצאותיו ביום העצירה ־ נתון המעיד על השפעה ישירה של השביתה על הפעילות הכלכלית במשק.







הצריכה באשראי במשק שברה שיא חדש בחודש יולי, עם הוצאות בהיקף של 51.8 מיליארד שקל – עלייה של 11.9% לעומת יולי 2024. כך לפי נתוני שב"א, מפעילת תשתית התשלומים בישראל. זו הפעם הראשונה שהיקף ההוצאות חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.

הזינוק בשימוש באשראי נרשם הן בעסקאות פיזיות בבתי עסק, שהסתכמו ב־21.3 מיליארד שקל, והן בעסקאות אונליין, שהגיעו ל־30.5 מיליארד שקל – שיא בשתי הקטגוריות. בהתאם לכך, גם ההוצאה היומית הממוצעת הגיעה לשיא של 1.67 מיליארד שקל ־ עלייה של 8.8% לעומת השיא הקודם, שנרשם בחודש מאי השנה.

בשב"א מעריכים כי אחת הסיבות לעלייה החדה בצריכה היא ריבאונד בעקבות הלחימה מול איראן, שבמהלכה הושבתו חלקים נרחבים מהמשק כמעט לשבועיים, וההוצאות באשראי ירדו. "בחודש יולי ראינו תיקון בצריכה, והוצאות הציבור זינקו לאחר המלחמה נגד איראן" אמר מנכ"ל שב"א, איתן לב־טוב, שהוסיף: "אנחנו מתקרבים להוצאה יומית ממוצעת של מיליארד שקל בעסקאות אונליין".

בעקבות מבצע "עם כלביא", היקף ההוצאות בכרטיסי אשראי ירד ב-0.73% ביחס ליוני 2024, והסתכם ב־41.7 מיליארד שקל בלבד.

נתוני שב"א מתייחסים רק לעסקאות אשראי, ולכן הם מושפעים גם ממספר הישראלים שטסים לחו"ל ־ שכן צריכתם נגרעת מהמשק המקומי. בדרך כלל מוסת חלק משמעותי מההוצאות של חודש יולי לחו"ל, אך לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול (רביעי), מספר היציאות לחו"ל הסתכם ב־1.027 מיליון. מדובר בעלייה של 8.5% לעומת יולי אשתקד, אך בירידה של 15% לעומת יולי 2023, טרם המלחמה. כלומר, בין השאר בשל השפעות מבצע "עם כלביא", מספר הטסים עדיין לא חזר לרמות השיא – מה שתורם לצריכה המקומית.

העלייה החדה בצריכה בלטה בעיקר בענפי התיירות, שביולי אשתקד עוד הושפעו מהחרפה בגבול הצפון. ההוצאה על מלונות וחדרי אירוח זינקה ב־43% ל־1.1 מיליארד שקל. לחלק מהעלייה תרמו ככל הנראה גם שוברי החופשות למילואימניקים, הנספרים כחלק מהעסקאות. ההוצאה על כרטיסי טיסה (דרך חברות ישראליות או בבעלות ישראלית) קפצה ב־49% ל־554 מיליון שקל – בין היתר בשל הארכת השהות של חלק מהחברות הזרות מחוץ לישראל. גם ההוצאה בסוכנויות נסיעות עלתה ב־34% ל־1.7 מיליארד שקל.

גם בענף המזון נרשמה עלייה משמעותית אם כי מתונה יותר מאשר בענפי התיירות. ההוצאות ברשתות המזון עלו ב־10% ל־6.15 מיליארד שקל, בין היתר בשל עליות מחירים. ההוצאה במעדניות, קצביות ומאפיות עלתה ב־18% ל־1.6 מיליארד שקל, וההוצאה במסעדות ובתי קפה עלתה ב־12.5% ל־3.6 מיליארד שקל.

בענפי הפנאי ובידור חלה עלייה של 18% ל-357 מיליון שקל, ובענף ההלבשה וההנעלה חלה עלייה של 12.7%.