היועמ"שית לבית המשפט: לקבל תביעה ייצוגית נגד החינוך העצמאי
בית הדין האזורי לעבודה חייב את הרשת להחזיר למורים 6 מיליון שקל שגבתה כתרומת חובה. בהרב מיארה תומכת בעמדת המערערים שיש לקבל את תביעתם גם שבע שנים אחורה, מה שמסכן את הרשת בתשלום 32 מיליון שקל נוספים
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה תומכת בתביעה ייצוגית נגד רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל. בית המשפט האזורי לעבודה חייב את הרשת להחזיר 6 מיליון שקל למורים שגבתה כתרומות חובה. אלא שהיועצת המשפטית תומכת בערעור שהגישו התובעים, כדי לחייב אותה שתחזיר 32 מיליון שקל נוספים. אם יתקבל הערעור הדבר עלול לסכן את יציבותה הכספית של הרשת שמתקיימת בעיקר מתקציבי מדינה.
"החינוך העצמאי" היא רשת החינוך המרכזית של החרדים האשכנזים. לומדים בה בעיקר בנות וכן בנים מהפריפריה וחוזרים בתשובה. הרשת היא המעסיקה הגדולה ביותר בציבור החרדי, עם יותר מ-17 אלף עובדי הוראה. המוסדות שלה מוגדרים כמוסדות מוכרים שאינם רשמיים, אבל היא מתוקצבת לפי חוק באופן שווה לחינוך הממלכתי.
בשנים האחרונות התרופף האיסור החברתי על עובדים חרדים להגיש תביעות נגד המעסיק והוגשו 24 בקשות לתביעות ייצוגיות נגד רשתות החינוך החרדיות על אי תשלום שכר כחוק, מהן 9 נגד החינוך העצמאי, בהיקף כולל של כ-870 מיליון שקל.
באפריל 2022 הגישו עוה"ד ענת שני־רבה ופיני קלמן תביעה ייצוגית לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשם שתי מורות לשעבר בחינוך העצמאי. לטענתם, החינוך העצמאי ניכה 2% משכר כל המורים שיש להם ותק של פחות מחמש שנים, כלומר כרבע מהמורים בכל רגע נתון.
לפי קלמן ושני-רבה, הכסף מועבר כתרומה לעמותת קרן החינוך לתורה בישראל שרשת החינוך העצמאי ייסדה, ואשר מממנת שיעורי העשרה בבתי הספר שלה וכן סיוע לילדים שמתקשים בלימודים ולילדים מרקע סוציו־אקונומי נמוך. לדבריהם, התובעות "מעולם לא נשאלו להסכמתן לניכוי משכרן. שווי הסכומים שנגבו ואין עליהם התיישנות יכול להגיע עד 38 מיליון שקל".
הרכב בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בראשות השופט דורי ספיבק חייב את החינוך העצמאי להחזיר רק 6 מיליון שקל עבור תשלומים שנגבו ב-2021 ו-2022, אבל דחה את התביעה הייצוגית לגבי שבע השנים שקדמו לכך. התובעים הגישו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה לקבל החזר על מלוא השנים וביקשו חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה.
עו"ד עידית ליבוביץ מהמחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה טוענת בשם היועמ"שית כי בית הדין שגה כשקבע שניתן לוותר על הסכמה בכתב של העובדים לתרומה. עוד מציינת ליבוביץ שהניכויים נגבו לטובת קרן שמימנה פעולות שעל החינוך העצמאי עצמו לבצע, ולכן אינן יכולות להיחשב תרומה.
בית הדין האזורי מנה עוד שתי סיבות לפסק הדין – החינוך העצמאי תיקן את הליקוי וכן - פסק דין שיחייב אותו במלוא הסכום יסכן את קיומו. הפרקליטות טוענת ש"קביעות אלו בטעות יסודן, כשמדובר בפגם חמור כמו ניכוי שכר מעובדים מוחלשים שלא כדין, תיקון לעתיד אינו מרפא את הפגם". עוד טוענת הפרקליטות כי אפשר להתחשב בסיכון לנתבע בקביעת הפיצויים אבל לא לדחיית התביעה.
