דו"ח בנק ישראל
התאוששות בביקוש לעובדי הייטק אחרי שנתיים של קיפאון
שיעור המשרות הפנויות בענף זינק מ-4.4% ל-4.9%, אך ההתאוששות רחוקה מהמחסור העצום של תחילת העשור. בנק ישראל: אין ראיות שהבינה המלאכותית צמצמה משרות, אך היא משנה את אופי העבודה ודורשת התאמה מחדש של כישורים. המלחמה הורידה 171 אלף עובדים משוק העבודה זאת בשל שירות המילואים הרחב, היעדרות הפלסטינים והגירה שלילית
התאוששות חלה בביקוש לעובדים בהייטק. היקף המשרות בענפי המידע והתקשורת בהייטק גדל ב-1.3%. שיעור המשרות הפנויות בענף עלה מ-4.4% ב-2024 ל-4.9% ב-2025. היקף התעסוקה בהייטק עלה בשיעור מתון של כאחוז אחד – אחרי קיפאון ב-2023 ו-2024 שגרם ירידת הביקוש העולמי לטכנולוגיה. כך עולה מפרק התעסוקה בדו"ח בנק ישראל לשנת 2025. עם זאת, מדובר בהתאוששות מתונה והיא רחוקה עדיין מהמחסור העצום בעובדים שאפיין את תחילת העשור.
דו"ח בנק ישראל קובע שאין ראיות מובהקות לכך שחלק מהקיפאון הושפע מצמצום משרות בשל עליית השימוש בבינה מלאכותית. עם זאת, מחקרים בעולם מצאו שהבינה המלאכותית משנה את אופי המשימות בהייטק לכאלה המצריכות פחות תכנות בסיסי ויותר פיקוח ובקרה על כתיבת קוד באמצעות תוכנות וסוכנים. לכן היא דורשת מעובדי ההייטק להסתגל למציאות המשתנה ולהתאים מחדש את כישוריהם למשימות החדשות.
שיעור ההשתתפות של עובדים בשוק העבודה ירד מאז תחילת המלחמה ולא התאושש. שיעור ההשתתפות מורכב משיעור התעסוקה (מועסקים מכלל בני ה-15) והמובטלים שמחפשים עבודה. הוא עמד ב-2023 עד המלחמה על 63.8% וב-2024 ו-2025 הוא עמד על 62.7% בלבד. הדבר נובע מירידה משמעותית בהיצע העובדים שגרמה המלחמה בדרכים שונות.
בסה"כ, הפגיעה בהיצע העבודה בשנת 2025 כתוצאה מהמלחמה עמדה על כ-3.6% מכוח העבודה (171 אלף איש). 55% מירידה זו (94 אלף עובדים) מוסברים על ידי ירידה בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה, ועל ידי היעדרות מעבודה אזרחית של משרתי המילואים ובנות זוגם. 34.5% נוספים מהירידה מוסברים על ידי היעדרם של עובדים לא־ישראלים (58 אלף), בייחוד פלסטינים. 10.5% (18 אלף עובדים) מוסברים על ידי גידול בהיקף התושבים שהיגרו מישראל בשנתיים האחרונות.
חלק ניכר מהירידה בהיצע העובדים נבע מגברים יהודים לא חרדים בקבוצת הגיל 18-24 בשל דחיית כניסתם לשוק העבודה עקב גיוס המילואים הנרחב. שירות מילואים תדיר עלול גם להוריד את המוטיבציה והיכולת של הצעירים לחפש עבודה לטווח ארוך, גם בזמנים שבהם הם אינם מגויסים בפועל.
קבוצת אוכלוסייה נוספת ששיעורי ההשתתפות שלה ירדו הם נפגעי המלחמה. מאז פרוץ המלחמה נוספו בישראל כ-22,000 פצועי צה"ל וכ-24,000 פצועים אזרחים שנפגעו מפעולת האיבה. ירידת התעסוקה המדויקת בקרבם אינה ידועה, אבל אפשר להעריך את ההיקף ב-0.3% מכוח העבודה.
היצע העובדים הנמוך בשוק העבודה האזרחי התבטא בשיעור גבוה של משרות פנויות (4.5%) ושיעור אבטלה נמוך, של כ-3.0% בממוצע שנתי. המחסור בעובדים בלט במיוחד בענפים במגזר העסקי, שמאופיינים בשיעור גבוה של מועסקים גברים וצעירים. לעומת זאת, במגזר השירותים הציבוריים, שבהם ייצוג הנשים גבוה יחסית, היה מחסור נמוך יותר בעובדים והתעסוקה בהם אף התרחבה מאז המלחמה.
