פרשת מצלאוי חושפת בעיה בשוק העבודה בישראל: ימי מחלה ללא פיקוח
סערת אישור המחלה שהובילה לפיטוריו של טל לוי, סמנכ"ל הכספים של חברת הבנייה למגורים מצלאוי, הציתה מחדש את הדיון על ימי המחלה בישראל.
חברת מצלאוי טענה כי לוי החל לעבוד בתפקיד מקביל אצל תניא ישראל - חברה מתחרה תוך כדי מחלה. מקרה זה מוביל לשאלה רחבה יותר: איך בשנת 2025 מאזנים בין זכויות העובדים לזכות המעסיקים שלא לשלם על ימי מחלה שלעיתים אינה מצדיקה היעדרות מהעבודה?
ישראל נמנית בין המדינות המפותחות, כאשר מצד אחד היא בין המדינות שבהן עובדים הכי הרבה שעות בשבוע ומהצד השני התפוקה לנפש בה נמוכה משמעותית.
אמנם ישנם הסברים מלומדים לכך שהתפוקה לנפש בישראל נמוכה אך אין דיון מעמיק בנושא ניצול הבעייתי של ימי המחלה, שמאפשר היעדרויות בתשלום, כמעט ללא הגבלה.
מזה שנים ניתן לקבל אישורי מחלה ללא ביקור פיזי אצל רופא, ואף בדיעבד, כאשר מספטמבר 2024 ניתן לקבל אישורי מחלה ישירות מאתרי קופות החולים מבלי לפגוש ברופא.
מעבר לעלות הישירה של תשלום דמי מחלה, היעדרות עובדים עקב מחלה מטילה עומס נוסף על עמיתיהם. מצב זה יוצר עלות עקיפה למעסיקים, בין אם בשל הצורך לשלם על שעות נוספות לעובדים קיימים ובין אם בשל העסקת עובדים נוספים כגיבוי להיעדרויות עתידיות. כתוצאה מכך, עלולה להיווצר אבטלה סמויה, לגדול הביקוש לעובדים, ולעלות השכר הממוצע במשק. מגמות אלו עשויות להוביל לעלייה באינפלציה ולהשלכות כלכליות נוספות.
מה קורה במדינות אחרות?
בגרמניה, למשל, עובדים זכאים בממוצע ל-15 ימי מחלה בשנה (בישראל בין 18 ימים ל- 30 ימים בשנה), אך הבקרה עליהם מחמירה בהרבה. רופאים שם מחויבים לנמק בפירוט על מצבו של העובד והגבלותיו ולא ניתן לקבל ימי מחלה ארוכים ללא פיקוח רפואי הדוק. כתוצאה מכך, אמון המעסיקים במערכת גבוה יותר, והפריון במשק נשמר.
הבעיה בגרמניה הלכה והחריפה בשנים האחרונות. לפי דיווח ב- The Economist בשנת 2023 עובדים גרמנים נעדרו בממוצע 15 ימים בשנה בשל מחלה, בהשוואה לממוצע של שמונה ימים במדינות דומות באירופה. החמרת הפיקוח על אישורי מחלה והגבלת ימי המחלה שניתן לקבל ללא בדיקה מקיפה הם חלק מהפתרונות שנידונו בגרמניה כדי להתמודד עם הבעיה. במדינות אחרות, דוגמת בריטניה, נוקטים בגישות מחמירות יותר. כך לדוגמה, עובדים לא זכאים לתשלום בשלושת ימי המחלה הראשונים.
הפתרונות – איזון נכון בין זכויות העובד, זכויות המעסיק ופריון המשק
כדי לייעל את שוק העבודה בישראל ולהקטין ניצול לא מוצדק של ימי מחלה, יש צורך ברפורמות מקיפות בשלושה תחומים עיקריים:
1. החמרת הפיקוח על קבלת אישורי מחלה: המצב הקיים מאפשר קבלת אישורי מחלה בצורה קלה מדי, לעיתים ללא ביקור אצל רופא או בדיקה מעמיקה. יש להחזיר את הדרישה לפירוט סיבת המחלה באישור מחלה, לבטל את האפשרות לקבל אישור דרך האינטרנט, ולהגביל מתן אישורים בדיעבד – כך שניתן יהיה להוציא אישור רטרואקטיבי עד ליומיים אחורה. בנוסף, יש לחייב בביקור פיזי אצל רופא עבור כל מחלה הנמשכת יותר מארבעה ימים.
2. שינוי תמריצים במערכת הבריאות: כיום, קופות החולים ממומנות והרופאים מתוגמלים, בין היתר, לפי מספר החולים הרשומים תחתיהם, מה שיוצר תמריץ להענקת אישורים בקלות יתרה וזאת במיוחד לאור היכולת לעבור בין קופות החולים ובין הרופאים באותה קופת חולים. יש לשנות את שיטת התגמול כך שלא תתבסס על מספר המטופלים הרשומים בלבד, אלא תכלול מנגנונים המעודדים אחריות מקצועית במתן ימי מחלה. כמו כן, יש לקבוע חובה לרופא לפרט באישור המחלה אילו מגבלות חלות על העובד ובמיוחד איזה עבודות העובד יכול לעשות בזמן מחלתו – מה שעשוי לאפשר לעובד לעבוד ולו חלקית גם אם אינו חש בריא לחלוטין.
3. עדכון מנגנון התשלום לימי מחלה: כיום, עובדים זכאים על פי החוק, לתשלום חלקי עבור היום השני והשלישי למחלה ול-100% תשלום מהיום הרביעי להיעדרות כאשר בסקטורים רחבים במשק הזכות מכוח הסכמים קיבוציים היא לתשלום מלא החל מהיום הראשון למחלה, מה שמגביר את התמריץ לנצל ימי מחלה שלא לצורך. יש לאמץ מודל לפיו התשלום יתבצע רק מהיום הרביעי למחלה, בדומה למקובל במדינות רבות בעולם. כך, עובדים אמנם ישמרו על זכותם לימי מחלה, אך יימנעו מלקחת חופשות מחלה לא הכרחיות.
לסיום, השיח הציבורי שהתעורר בעקבות פרשת מצלאוי הוא הזדמנות לשים את הנושא על סדר היום. ימי מחלה הם זכות חשובה לעובדים, אך אם לא ייקבעו מנגנוני פיקוח הדוקים יותר, הם ילכו ויהפכו לכלי הפוגע לא רק במעסיקים, אלא במשק כולו. החמרת הבקרה על אישורי מחלה, שינוי תמריצי מערכת הבריאות ועדכון מנגנון התשלום – אלו צעדים הכרחיים להבטחת איזון נכון בין זכויות העובדים לשוק עבודה יעיל וכלכלה פורחת.
עו"ד חמי לפידור הוא שותף וראש מחלקת דיני עבודה (במשותף) במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי
