האולטימטום של השר כץ ליו״ר כללית - למנות למנכ״לית את אורלי וינשטיין או שתוקם ועדת בדיקה
"אני מרגיש שאני מסתובב עם אקדח על הרקה": יו״ר הכללית יוחנן לוקר מתאר כיצד ניסה להתערב שר הבריאות חיים כץ במינוי מנכ״לית הקופה ואת מסכת הלחצים שהופעלה באמצעות ועדת הבדיקה
זו הייתה פגישה קצרה בארבע עיניים בלשכתו של השר חיים כץ בסוף אוגוסט. יו"ר שירותי בריאות כללית יוחנן לוקר, נקרא אל כץ, שהיה אז בחודש הראשון שלו בתפקיד מ"מ שר הבריאות. מהחדר הוא יצא בהלם, לפי עדויות של גורמים בכללית וחברי דירקטוריון שאותם הוא שיתף בהמשך בתוכן השיחה. "אני מרגיש שאני מסתובב עם אקדח על הרקה", אמר להם, "הרגשתי שאני נסחט".
לוקר עדכן את בני שיחו שבאותה פגישה – כמו גם בפגישת המשך למחרת ובשיחת טלפון – השר כץ דרש ממנו שני דברים: הראשון, לקצץ את משרתו ל-80%, עניין שכבר היה אז על השולחן בשיח שהתנהל בין משרד הבריאות לבין הכללית, והשני: לדאוג שמנכ"לית כללית הבאה תהיה פרופ' אורלי וינשטיין, בכירה לשעבר במשרד הבריאות ובכללית וכיום מנכ"לית שיבא נגב, שהיתה אז אחת משבעה מועמדים על שולחן ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל כללית במקום אלי כהן שהתפטר. מדובר באחד התפקידים החשובים במערכת הבריאות, בקופה הגדולה בישראל, שבה כחמישה מיליון מבוטחים וכ-52 אלף עובדים.
לפי עדויות שהגיעו לכלכליסט, לוקר שיתף לאחר הפגישות, כי כץ רמז לו בבוטות שאם דרישתו תיענה, השוט המונף מעל דירקטוריון כללית בדמות ועדת בדיקה חיצונית וחריגה שמאיימת לבצע שינויים מהפכניים בדירקטוריון ובממשל התאגידי בקופה, שאז הייתה בהקפאה בהוראת כץ - תיעלם מהעולם ו"הסיפור ייסגר".
אלא שלוקר סירב לדרישה, וכעבור כמה שבועות דירקטוריון כללית הודיע על מינוי ד"ר איתן ורטהיים למנכ"ל. גורמים בכללית טוענים ש"מאותו רגע היה ברור שמתחלף לכץ הדיסקט", ולדברי דירקטורים, לוקר שיתף אותם, שכץ אמר לו "תקעתם לי סכין בגב". לא חלף זמן רב, וכץ שלח ללוקר מכתב אגרסיבי ובו דרישות מיידיות לתיקון ליקויים בממשל התאגידי בקופה וביחסים שבין ההנהלה לדירקטוריון. לאחר שבכללית, לטענת גורמים בסביבת כץ, "מיסמסו את הדרישות, ולוקר, שהיום מיתמם, בעיקר ניסה למשוך זמן", החליט כץ מיד למחרת מינויו לשר בריאות קבוע בנובמבר להחזיר מהמקפיא את פעילות ועדת הבדיקה, שהיא בעלת סמכויות נרחבות בדומה לוועדת חקירה ממלכתית.
במשרד הבריאות ובלשכת כץ רואים בוועדת הבדיקה פעולה הכרחית שכל רגולטור סביר היה נוקט בה לאור "משבר ניהולי", שכולל תחלופת מנכ"לים תדירה ועזיבת מנהלים בכירים, לצד התערבות יתר של הדירקטוריון ו"מיקרו מנג'מנט" של הנהלת הקופה, כאשר לוקר, לשיטתם מתנהל כ"מנכ"ל-על" - ותוהים מדוע הוא כה חושש מבדיקה חיצונית. מנגד, בכללית רואים בוועדה "ניסיון להשתלטות פוליטית על הכללית" וניסיון להצר את סמכויות הדירקטוריון, תוך מתן דריסת רגל בקופה לרגולטור ולפוליטיקאים. העימות הזה מגיע לשיא כעת: לאחר שבכירי הכללית כבר העידו בפניה, היא מגבשת כיום את מסקנותיה, שעשויות להיות בעלות השלכות מרחיקות לכת על דירקטוריון כללית ועל לוקר.
"חשש כי הקופה אינה מתנהלת כראוי"
מדובר בוועדה בת חמישה חברים, בראשות עו"ד יואל בריס, ראש רשות האסדרה, שהוקמה ביולי ביוזמת מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ובאישורו של שר הבריאות הקודם אוריאל בוסו מש"ס, לאחר שהפעילו את סעיף 37 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שלא הופעל עד אז מעולם. לטענתם, המהלך נדרש לאור תחלופה של ארבעה מנכ"לים בחמש השנים האחרונות בכללית – מתוכם שלושה שעזבו בזה אחר זה תחת כהונת היו"ר לוקר. בנוסף, הם הצביעו על עזיבתם של מנהלים בכירים נוספים בהנהלת הכללית, והאשימו את הדירקטוריון ואת לוקר ב"מעורבות ניהולית חריגה בניהול השוטף", ובכך שהדירקטוריון לא פעל לתיקון הליקויים בממשל התאגידי ל"ייצוב הנהלת הקופה" חרף התראות שקיבל כבר החל ממרץ 2025.
הקש ששבר את גב הגמל הוא התפטרות מנכ"ל כללית אלי כהן בחודש יוני, ולאחר מכן מה שבמשרד הבריאות ראו כטמינת הראש בחול מצד דירקטוריון כללית, שלא השכיל להבין את עומק הבעיה. מסיבה זו ביקש המשרד לחקור את "הטענות העולות ביחס לדירקטוריון הקופה והעומד בראשו" ולבצע שינויים ביחסים שבין ההנהלה והדירקטוריון. בר סימן טוב התריע במכתב חריף מפני "חשש כי הקופה אינה מתנהלת כראוי וקיים חשש כי לא תוכל לתת לחבריה את שירותי הבריאות לפי חוק", ובכתב המינוי של הוועדה כתב השר בוסו ש"עובדות אלה מטילות צל על התנהלות הדירקטוריון ומעלות חשש בנוגע לחלוקת העבודה וההתערבות של הדירקטוריון בעבודת הנהלת הקופה".
בכללית מנגד טענו, שאין כל חשש ליציבות הקופה שמצבה הפיננסי מצוין, ושלכל אחד ממקרי העזיבה של המנכ"לים יש הסבר שאינו קשור לדירקטוריון, אלא הדבר קשור לבעיות ביחסי אנוש, בעיות בטוהר מידות וכדומה. עם זאת, כדי להימנע מהתערבות חיצונית מינה דירקטוריון כללית את שופט העליון בדימוס פרופ' יורם דנציגר להמליץ על כללים לשיפור דרכי העבודה בין הדירקטוריון להנהלה. כאמור, זה לא סיפק את משרד הבריאות, שהקים את ועדת הבדיקה בראשות בריס, מה שהביא את כללית לעתור לבג"ץ בטענה ל"מחטף", שנעשה "בניגוד לדין ותוך חריגה מסמכות", ושהוגדר בעתירה כ"מהלך מכוון להחלשת דירקטוריון הכללית, ולפגיעה בעצמאותו", ש"זועק חשד כבד לקיומם של שיקולים זרים". עוד נטען, שמאחורי המהלך שנוקטים שר הבריאות ומנכ"ל המשרד "עומד רצון להשתלט על הכללית ועל משאביה, בניגוד לחוק בריאות ממלכתי שביקש לנתק את קופות החולים מגופי השלטון ומתלות בהם".
באותם ימים ש"ס פרשה מהקואליציה, בוסו נאלץ להתפטר וכץ מונה כמ"מ שר הבריאות. כץ שהוא חיה פוליטית, ידוע כאחד שמצליח לפתור בעיות מורכבות בחדרי חדרים, וגם במקרה זה הוא היה משוכנע שבהידברות העימות יפתר. ואמנם, באוגוסט כץ הצהיר פומבית ש"הוועדה הייתה לגופו של איש אחד, של יוחנן לוקר. אנחנו לא באים לחפש ראשים אלא באים לחפש פיתרון" - והודיע על הקפאת פעילות ועדת הבדיקה. במקום זה הוא הוביל להקמת צוות משותף כדי שיפעל לתיקון ליקויים בממשל התאגידי בכללית, ברוח של הידברות ושיתוף פעולה, ובו שלושה מחברי ועדת הבדיקה המוקפאת ביחד עם פרופ' דנציגר מטעם הכללית.
ביום הקמת הצוות המשותף, ב-27 באוגוסט, קרא כץ ללוקר ללשכתו, באותה פגישה שתוארה בפתיחה, עלה השם של וינשטיין. היא הייתה בעבר ראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות, סמנכ"לית לשעבר בכללית ומנהלת חטיבת בתי החולים, וב-2025 מונתה למנכ"לית שיבא נגב, כדי להקים בית חולים ממשלתי חדש בבאר שבע. היא גם בת זוגו (לאחר שהתאלמן) של צבי חפץ, דיפלומט ושגריר לשעבר במדינות רבות, שנחשב כבעל השפעה במסדרונות הפוליטיים. מעדויות שהגיעו לכלכליסט עולה שגם במקרה של בת זוגו, חפץ פעל לכאורה מאחורי הקלעים כדי לנסות לקדם את מועמדותה. "כל מיני דמויות סיפרו שקיבלו פניות מחפץ בעניין וינשטיין, ופתאום חיים כץ התחיל לטפטף את השם שלה", מספרים גורמים בכללית. חפץ אמר לכלכליסט בתגובה ש"לכבוד רב לי שפרופ' וינשטיין בת זוגתי, היה טוב לכללית ולמערכת הבריאות אם היא הייתה נבחרת וזה הפסד גדול לכללית, אבל לא הרמתי טלפונים לפוליטיקאים ומשעשע אותי לשמוע את כל סיפורי הרכילות".
אנשים עמם שוחח לוקר לאחר הפגישה בלשכת כץ וששמעו ממנו על הדרישה לכאורה של כץ למנות את וינשטיין למנכ"לית כללית, אומרים ש"יוחנן היה בשוק. הוא ראה בכך דבר שנוגד לכאורה כל מינהל תקין, שהרי באותה עת הכללית ניהלה תהליך סדור לבחירת מנכ"ל בוועדת איתור בראשות שופטת. הוא סיפר שהשר נתן לו להבין שאם היא תמונה – הסיפור של הוועדה ייסגר. השר גם אמר לו לקצר את תהליך ועדת האיתור, כי 'אתה לא מאמין מה יקרה אם הם חוזרים' – כשהכוונה לחזרה אפשרית של ש"ס למשרד הבריאות".
לדברי אותם גורמים, כץ לא הרפה. למחרת ביקש לפגוש את לוקר בדחיפות במשרדי הכללית בתל אביב. את הצעקות מעבר לדלת במשרדים שבקומה החמישית ברחוב ארלוזרוב שמעו גם בחוץ. "אתה כנראה לא הבנת אותי", היה רוח הדברים שאמר כץ ללוקר, לפי עדויות שהגיעו לכלכליסט. "אתה מקצר את תהליך בחירת המנכ"ל, שם שני מועמדים סופיים ומתוכם בוחר את אורלי וינשטיין, ושולח לי מכתב שאתה יורד ל-80% משרה" – ורמז לכאורה ללוקר שאם ינהג כך ועדת הבדיקה תישאר במקפיא. לדברי גורמים שנחשפו לדברים, לוקר סירב וענה לכץ: "אדוני, אני לא מתכוון לעבור עבירות כמוך". בהמשך, טוענים גורמים בכללית, כץ שוחח על כך בטלפון עם לוקר וחזר על בקשתו "ואפילו זרק שנתניהו תומך בה. יוחנן אמר לו שהוא מרגיש שהוא נסחט".
ב-18 בספטמבר לוקר נתן פומבי לדברים בישיבת דירקטוריון של הכללית. "יוחנן סיפר בישיבה שהוא מרגיש שהוא מסתובב עם אקדח על הרקה מרגע שהשר אמר לו שהוא מצפה שנבחר בוינשטיין למנכ"לית, הוא סיפר ששאל את כץ איך זה קשור לוועדת הבדיקה – וכץ אמר לו ש'הכל קשור בהכל', מספרים דירקטורים לכלכליסט. "הוא טען שיש קמפיין מטורף לבחירתה, אבל הבהיר שאף אחד לא יכופף אותנו והמועמד הכי מתאים ייבחר על ידי הדירקטוריון ולא על ידי מ"מ השר".
"זה היה מאוד מתסכל", משחזר דירקטור בכללית, "ניסינו להתנהל בצורה עניינית, עם תהליך מיון וחברת השמה, ואז אתה מקבל הנחתה מלמעלה. הרגשנו שמישהו מנסה לקחת לנו את הסמכות, ועוד מנופף מעלינו בחרב של ועדת הבדיקה. זו היתה תחושה של שוק, שמנסים פה להשתלט על הכללית". בסביבת כץ מתארים אחרת את השיח מול לוקר, וטוענים שהשר לא כרך בין זהות המנכ"ל שייבחר לבין עתיד ועדת הבדיקה. מלשכתו נמסר ש"האמירות המיוחסות לשר שקריות ואינן ראויות לתגובה".
"ועדה מטעם"
לא רק כץ דחף למינוי וינשטיין. לוקר תיאר בישיבת הדירקטוריון פגישה שהתקיימה בלשכתו בינו לבין בר סימן טוב, שהבהיר לו, לטענת לוקר, שהמשרד היה רוצה לראות כמנכ"ל אחד מהשלושה: אורלי וינשטיין, איציק קרייס מנכ"ל שיבא או רוני גמזו לשעבר מנכ"ל איכילוב ומנכ"ל משרד הבריאות. "אלא שגמזו וקרייס לא היו מוכנים להגיע לתפקיד, והיה ברור ששמותיהם נזרקו כדי לסמן את המועמדת שרצו במשרד הבריאות – וינשטיין", טוענים גורמים בדירקטוריון.
מנגד במשרד הבריאות אומרים כי היה זה לוקר עצמו שיזם את הפגישה עם בר סימן טוב, "לפני השלמת הליכי ועדת האיתור, על מנת לנהל שיח על המועמדים האפשריים, כפי שעשה גם לפני בחירת המנכ"ל הקודם וכפי שנעשה מעת לעת על ידי הנהלות הקופה", ושמנכ"ל המשרד הבהיר ש"לארגון שירותי בריאות בסדר הגודל של הכללית, המספק שירותים חיוניים ונמצא ביחסי עבודה צמודים עם משרד הבריאות, ראוי שיעמוד בראשו אדם בעל ניסיון מתאים". לדברי משרד הבריאות, "עמדתנו הייתה ונותרה כי בראש הנהלת כללית נדרש להעמיד דמות בכירה בעלת ניסיון ניהולי עשיר במערכת הבריאות באופן שייתן מענה לאתגרי הקופה, לרבות בתחום הממשל התאגידי. מבלי להתייחס לגופו של אדם, בשיחה עלו שמות של מועמדים פוטנציאליים מתאימים לניהול הקופה בשים לב לצורך לייצב את הנהלת הקופה ואת מנגנוני העבודה של הנהלת הקופה מול הדירקטוריון".
בכללית מספרים שעל רקע מסכת הלחצים, זורזו הליכי הבחירה ובסוף ספטמבר אישר הדירקטוריון את המלצת ועדת האיתור לבחור מנכ"ל – מנהל בתי החולים בלינסון והשרון ד"ר איתן ורטהיים. "המשמעות הייתה ברורה", אומר גורם בכללית – "עימות עם כץ".
באותם ימים הניסיון בצוות המשותף להגיע להסכמות בין כללית ומשרד הבריאות לגבי שינויים בממשל התאגידי בכללית נכשלו, כשכל צד מאשים את השני, ובאמצע אוקטובר כץ שלח ללוקר מכתב חריף ובו כתב: "הגעתי למסקנה כי קיימים ליקויים רבים בממשל התאגידי על פיו פועלת כללית שירותי בריאות, שגרמו, בין השאר, לחילופי מנכ"לים ולחילופי בעל תפקידים בכירים אחרים בקופה, בתדירות גבוהה וחריגה מאוד שפגעה בתפקודה ומסכנת את יציבותה". כץ פירט שורת דרישות שעל דירקטוריון הקופה ועל היו"ר "ליישם מיידית". השינויים כוללים תיקון סעיפים שונים בתקנון הקופה הקשורים ליחסים שבין הדירקטוריון וההנהלה, וכן דרש כץ מלוקר שמשרתו תקוצץ ל-75%. לוקר כתב לכץ בתגובה שאמירותיו "מכפישות וחסרות בסיס" ושהטענות על ליקויים ופגיעה ביציבות הקופה, "נסתרות באופן מוחלט" במסקנותיו של השופט בדימוס דנציגר, ש"מצא כי אין הצדקה להתערבות שתשנה מהיסוד את הממשל התאגידי בכללית". הוא תקף את כץ על כך שגיבש עמדתו על בסיס מידע חלקי מבלי לשמוע את נציגי הכללית, וטען שהשינויים הנרחבים לא יכולים להתבצע בלחץ זמנים, כפי שדרש השר.
בסוף נובמבר, יום לאחר מינויו של כץ לשר הבריאות הקבוע, הוא מיד הורה לחדש את פעילות ועדת הבדיקה בראשות בריס, שאת עבודתה מרכז יועצו של המנכ"ל בר סימן טוב – עניין שעליו מצביעים בכללית כבעייתי וכפתח להתערבות מנכ"ל המשרד בעבודת הוועדה. בדיון שהתקיים בתחילת דצמבר בבג"ץ, השופטים המליצו לכללית למשוך את העתירה בשל היותה מוקדמת מדי בטרם החלטת הוועדה – והכללית הסכימה לכך תוך שמירת זכויותיה. בשבועות שלאחר מכן זימנה הוועדה את לוקר וגורמים רבים מהכללית להופיע בפניה, והם תוחקרו ונשאלו שאלות. הכללית נדרשה גם להעביר את כל הפרוטוקולים של הישיבות בשנים האחרונות ואף את יומנו של היו"ר עם הלו"ז שלו שנים לאחור.
גורמים בכללית מאשימים שמדובר ב"וועדה מטעם", וטוענים ש"מנכ"ל משרד הבריאות מנווט את עבודתה. התחושה היא שהמטרה סומנה מראש ושהשר סינדל אותה בכך שסימן לה את הכיוון לגבי מסקנותיה. נראה שיש פה רצון להשתלט על הכללית וזה מתבטא ברצון לעשות מהפיכות בדירקטוריון הכללית ולהחלישו. כללית זו הקופה הגדולה בישראל, עם הרבה נכסים וזו גם קרקע פורייה להרבה ג'ובים ומינויים, והשגת כוח ועוצמה - וזה משהו שקורץ מאוד לפוליטיקאים".
ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד החל בהליכים רגולטוריים מול הכללית מתוקף חובתו המקצועית להבטיח את הרציפות התפקודית של מערכת הבריאות. פעולות המשרד נעשו נוכח החילופים התכופים מאוד של מנכ"לי הקופה ובעלי תפקידים בכירים אחרים בקופה, הנמשכים גם כיום, לצד אינדיקציות שהתקבלו שעניינן מעורבות ניהולית של דירקטוריון הקופה והעומד בראשו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם ממשל תאגידי תקין. ועדת הבדיקה פועלת באופן עצמאי ומקצועי ללא הכוונה מצד המנכ"ל. חבריה הם אנשי מקצוע בכירים והם האמונים על ממצאיה והמלצותיה. הטענות בדבר 'ועדה מטעם' או מעורבות כזאת או אחרת חסרות יסוד. יצוין, כי במסגרת הניסיונות להגיע להסדר שלא באמצעות ועדת הבדיקה, בתקופה בה עבודתה הוקפאה, נערך שיח ישיר בין גורמי המקצוע במשרד לבין חברי הצוות המשותף ובכלל זה השופט בדימוס דנציגר, כנציג הכללית. משרד הבריאות ימשיך לממש את חובתו החוקית להבטיח את העבודה התקינה של מערכת הבריאות עבור כלל הציבור. ככל ודירקטוריון כללית סבור כי אין פגם בהתנהלותו, הרי שלא אמורה להיות לו התנגדות לבדיקה. על כן, תמוהה ההתנהלות והחשש מהבדיקה של הוועדה שהקים הרגולטור".
מלשכת חיים כץ נמסר: "עם כניסתו לתפקיד כמ"מ שר הבריאות הוא החל לטפל במשבר הניהולי בשירותי בריאות כללית מתוך מטרה לייצב את המערכת ולהסדיר את מנגנוני הניהול והממשל התאגידי בכללית, כך שההנהלה תנהל והדירקטוריון יפקח, כנדרש לפי כללי המינהל התקין, ולהבטיח כי החילופים התכופים בהנהלה, אשר פגעו ביציבות הניהולית בקופה, יפסקו. משכך הקפיא השר כץ את עבודת ועדת הבדיקה ובהמשך אף מינה צוות משותף לכללית, למשרד הבריאות ולוועדת הבדיקה כדי לנסות להגיע להסכמה בעניין ההסדרה הניהולית הנדרשת בכללית. משלא הייתה נכונות מצד הכללית להסדרת מערכת היחסים הניהולית בהסכמה, חודשה עבודת ועדת הבדיקה שתגיש את מסקנותיה לשר, כנדרש. עם קבלת המסקנות, ימשיך השר לפעול לייצוב הניהול בכללית".
