בלעדי
הסתדרות המורים ויתרה בקרנות, אבל הרוויחה בחשאי ברווחה
קרנות המורים ויתרו על מיליארד שקל מכספי העמיתים לטובת האוצר, כשבמקביל נחתם הסכם קיבוצי שלפיו תקבל הסתדרות המורים 165 מיליון שקל למטרות רווחה. ההסכם הזה לא דווח לבית המשפט ולציבור. האוצר והמורים: ההסכמים לא קשורים
במקביל לחתימת הסכם פשרת המיליארדים בקרנות המורים ובאותו תאריך (7.11.2025) – חתמו האוצר והסתדרות המורים על הסכם קיבוצי, שלפיו קרן הרווחה של הסתדרות המורים תקבל מהאוצר 165 מיליון שקל. ההסכם הזה נשמר בסוד - לא הוזכר בהודעה על הסכם הפשרה בנושא קרנות המורים שהוגשה לבית המשפט, ולא נכלל בהודעה החגיגית לתקשורת על הסכם הפשרה שהוגדר "היסטורי".
המשמעות היא שבמקביל לוויתור על 1.05 מיליארד שקל מכספי עמיתי הקרנות, קיבלה הסתדרות המורים 165 מיליון שקל לשימוש גמיש לצורכי חבריה. אחד ההיבטים של הסכמים קיבוציים בין המדינה לארגוני עובדים הוא משום מה העברת כספים לקרנות הרווחה של הארגון. קרנות אלה מממנות סיוע לעובדים, מלגות וכן השתלמויות ונופשים, כלומר הן מהוות מקור עוצמה לבעלי התפקידים בארגונים וכן אפשרות להוצאות נדיבות.
המשא ומתן על ההסכם הקיבוצי עסק בטענות של הסתדרות המורים, כי מגיעים לה כספי רווחה שלא שולמו מהאוצר. בהסכם נקבע שהאוצר יעביר לארגון 100 מיליון שקל עד סוף ספטמבר 2026, עוד 30 מיליון שקל עד ל־15 בינואר 2027 ועוד 35 מיליון שקל ב־15 בינואר 2028. העובדה הזו מעלה שאלות קשות עוד יותר, לאור העבודה שברקע עומדת בקשת התביעה הייצוגית של ארבעה מעמיתי הקרנות, שטוענים שיש לחלק את כל הכסף לעמיתים ואין לאיש זכות להשתמש בו למטרות אחרות.
2 צפייה בגלריה
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד. קרנות רווחה נותנות כוח רב לבעלי תפקידים בארגונים
(צילום: יאיר שגיא)
בניגוד לרוב ענפי המשק, מורים משתמשים בקרן השתלמות לשנת שבתון אמיתית וחוסכים למטרה זו בקרנות ייעודיות. המאבק על המיליארדים עסק בשתי קרנות של הסתדרות המורים - הקרויות קרנות השתלמות למורים ולגננות וקרנות השתלמות למורים תיכוניים, מורי סמינרים ומפקחים. שתי הקרנות צברו בקופותיהן בשנים 2011-1955 עודפים שהצטברו עד היום ל־4.25 מיליארד שקל, לטענתן, מכיוון שהשיגו תשואה גבוהה מהצפוי.
על רקע זה פנו הקרנות ב־2020 לבית המשפט המחוזי בלוד וביקשו לאשר הסדר, שלפיו יחולקו כ־12 אלף שקל לכל עמית שחסך בשנים 2010-1995, שבהן נוצרו הרווחים, ומיליארד שקל יישמרו להבטחת היציבות האקטוארית של הקרנות. אלא שהאוצר הגיש ב־2022 תביעה בסך 2 מיליארד שקל נגד הקופות, בטענה שהרווחים נוצרו בשל כספים שלא הועברו לקופת המדינה.
במקביל, בבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה בפברואר 2021 לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דורשים ארבעה מעמיתי הקרנות, באמצעות עו"ד רן שפרינצק ממשרד ארדינסט ושות' , לחלק את כל הכספים העודפים שהצטברו לעמיתים הזכאים בלי להפחית דבר, מה שאומר סכום כפול של כ־24 אלף שקל לעמיתים. כל התביעות הועברו להרכב בית הדין לעבודה בתל אביב בראשות השופטת אופירה דגן־טוכמכר.
ביום ראשון שעבר חשף כלכליסט כי הושג הסכם בין האוצר למורים, שלפיו קרנות המורים יעבירו לאוצר 1.05 מיליארד שקל. 2.25 מיליארד שקל יחולקו לעמיתים שחסכו בשנים הקובעות ו־0.95 מיליארד שקל יישארו בקרנות למטרות איזון אקטוארי. בנוסף, האוצר יכיר בקרנות כקרנות ברירת המחדל למורים חדשים ויאפשר להסתדרות המורים לרכוש את חלקו בקרנות ללא מכרז. אלא שבהודעה לביהמ"ש לא הוזכר שבמקביל נחתם הסכם קיבוצי שיקנה להסתדרות המורים עוד 165 מיליון שקל.
ביום שלישי בשבוע שעבר שלחו התובעים בבקשת התביעה הייצוגית נגד קרנות ההשתלמות של המורים מכתב התראה לחברי דירקטוריון הקרנות, כי יישום מתווה הפשרה עם האוצר במחלוקת על עודפי המיליארדים של הקרנות "פסול מיסודו ועומד בסתירה מוחלטת לחובת הנאמנות האמון והזהירות המוטלת על חברי הדירקטוריון". הם מזהירים שיגישו נגדם תביעות אישיות.
ממשרד האוצר נמסר: "מדובר בשני הסכמים נפרדים. ההסכם להקצאת כספים לתקציב הרווחה הינו פרי משא ומתן שעסק בטענות לסכומים מהסכמי עבר, שלא הועברו לקרן הרווחה, והוא מביא ליישור קו ומיצוי תביעות. המשא ומתן הבשיל לאחרונה במנותק מהסכם הפשרה, אך במסגרת שורת המגעים הרחבה שנוהלה מול הסתדרות המורים. הסכם הפשרה נוהל על ידי צוות בהובלת החשכ"ל וההסכם הקיבוצי על ידי צוות הממונה על השכר".
הסתדרות המורים: "אין כל קשר בין ההסכמים. מדובר בסכומים שהמדינה היתה מחויבת להעביר לטובת קרן הרווחה בגין שנים עברו".
