סגור
מימין אלה גורביץ' ו רונן מנחם

דעה
האם רובוטים הם הפתרון למחסור הכבד בכוח אדם בתעשייה?

ענף התעשייה סובל כבר שנים ממחסור חריף בכוח אדם, שהחמיר נוכח עליית הריבית במשק. רובוטים אינם בהכרח כלי חליפי לעובדים קיימים, אך הם יכולים לשמש כלי משלים על מנת להקטין את העומס על כוח האדם האנושי ולסייע בהגדלת פיריון העבודה

ענף התעשייה מהווה נדבך מרכזי בפעילות הכלכלית של המשק, הן בחלקו בתוצר המקומי הגולמי, הן כמעסיק גדול והן כגורם מקצועי המסייע לקברניטי המשק להתוות את המדיניות הכלכלית.
סקר הערכת המגמות בעסקים מיוני האחרון מצביע על התרחבות נאה של הפעילות התעשייתית בהיבטים רבים – הזמנות בארץ ומחו"ל, תפוקה, ייצור ותעסוקה. מאזן הנטו של החברות - הפער בין מספר החברות שהצביעו על שיפור במצבן לבין אלו שדיווחו על הרעה - הוא מהחיוביים במשק.
על רקע זה, מתמודדות חברות התעשייה עם עלויות אשראי גדלות (בין השאר לנוכח עליית הריבית במשק) וכן עם מחסור בכוח אדם מקצועי. תופעה זו של מחסור בידיים עובדות הינה תופעה עולמית ואינה מאפיינת רק את הכלכלה המקומית, אולם בענף התעשייה מדובר בבעיית עומק המלווה אותו כבר מספר שנים עוד טרם הקורונה. שורשיה נטועים בתקופת הקורונה, אך זה נושא לטור אחר.
אחת הדרכים לגשר על המחסור הכבד בכוח אדם היא ניצול ההתקדמות העצומה שחלה בעולם בתחום הרובוטיקה – הן מחקרית והן בשימוש ברובוטים בפועל. הטמעת רובוטיקה בתעשייה היא תהליך שגובר ומתפתח במהירות ברחבי העולם, וגם בישראל. הרובוטיקה בתעשייה מציעה למעסיקים מגוון יתרונות, כגון הפחתת טעויות ועלויות והגדלת יעילות וכמות הייצור, והיא מעניקה פתרונות למחסור בעובדים.
לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2022 ממוצע המשרות הפנויות בתעשייה עמד על כ-14.6 אלף, זינוק של כ-22% ביחס לשנת 2021, בה כמות המשרות הפנויות הממוצעת עמדה על כ-12 אלף משרות. לצד זאת, מסקר ציפיות בתעשייה של התאחדות התעשיינים לשנת 2022 עולה כי 90% מהתעשיינים דיווחו על קושי בגיוס עובדים, עלייה של 12% משנת 2015.
לנוכח נתונים אלו, עולה השאלה: האם רובוטים והטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות אחרות יכולות לגשר על הפער האדיר שנוצר בתעשייה? חשוב לציין כי רובוטים אינם בהכרח כלי חליפי לעובדים קיימים, אך הם יכולים לשמש כלי משלים על מנת להקטין את העומס על כוח האדם האנושי ולסייע בהגדלת פיריון העבודה. על מנת לבדוק שאלות וטענות אלו, ולקבל תמונת מצב ברורה יותר על מצב הרובוטיקה בתעשייה הישראלית, המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים ערכה סקר בנושא.
35% ממשיבי הסקר הטמיעו או מטמיעים כעת רובוטים תעשייתיים בתהליך הייצור; 65% הנותרים טרם החלו בכך. בקרב אלו שעשו או עושים זאת כיום, דווח כי הרובוטים התעשייתיים נתפשים יותר ככלי משלים (56% מהנשאלים) מאשר ככלי תחליפי לעובדיהם (7%). בנוסף, מעל מחצית (52%) דיווחו כי היישום שינה את סוג העבודה של העובדים ו-45% משוכנעים כי היישום שיפר את תנאי עבודתם. כמו כן, 65% מהמפעלים שיישמו רובוטים תעשייתיים דיווחו שכבר ראו החזר על ההשקעה (ROI), מתוכם 38% דיווחו על החזר משמעותי על ההשקעה ו-81% מהם סבורים כי היישום תרם ליתרון התחרותי שלהם.
גם בקרב אלו שטרם יישמו, נמצאו ממצאים מעניינים: 54% הסכימו עם האמירה שעובדיהם יחושו מאוימים כתוצאה מהיישום, לעומת 24% בלבד בקרב אלו שהטמיעו בפועל. מכך ניתן להסיק כי ייתכן שחששות העובדים מתפוגגים לאחר ההטמעה.
להטמעת רובוטיקה בתעשייה פוטנציאל גבוה להקפיץ את הפריון ולחזק את הכלכלה הישראלית, אך עשר העלאות ריבית בשנה וחצי האחרונות בולמות את התהליך. בין יתר המניעים לאי-הטמעה: 34% מהתעשיינים מדווחים על קושי במימון, נתון שמתכתב עם מה שכבר ידוע - בעוד שלאחר משבר הקורונה הייתה ניכרת הקלה בקושי בגיוס אשראי חדש ושמירה על מסגרת אשראי קיימת, בסקר ציפיות שנערך ע"י מחלקת מחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים נמצא כי החל מ-2022 התהפכה המגמה. בחודשים האחרונים שב הקושי לרמות שנרשמו בשיא המשבר בשנת 2020. בנוסף, 29% מהתעשיינים טוענים כי חסר להם ידע בתחום ואינם מכירים אפשרויות השקעה. אולם, חרף חסמים אלו, 69% מהמשיבים מתכננים להטמיע רובוטיקה בתהליכי הייצור בחברתם.
בשורה התחתונה, אין ספק כי לאורך זמן ישפר תהליך הרובוטיקה את הפעילות והפיריון של סקטור התעשייה. נראה כי תהליכים של השתלמויות מקצועיות ומיצוי יתרונות יחסיים של כוח העבודה כיום בסקטור יאיצו את התהליך, יחד עם ירידה עתידית של עלות המימון, לרווחת הסקטור והמשק כולו.
אלה גורביץ' היא מנהלת המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים. רונן מנחם הוא כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי טפחות