בלעדי
החשב הכללי מזהיר: תקציב המשכי ב־2026 עלול לשתק את עבודת הממשלה
במכתב חריג בחריפותו מתריע יהלי רוטנברג מפני פער חסר תקדים של 55 מיליארד שקל, קיצוץ חד בפעילות המשרדים, הקפאת גיוסים ופגיעה בתמיכות, אם תקציב המדינה לא יאושר עד סוף מרץ. "משרדי הממשלה יידרשו לצמצם פעילות ולהתמקד במינימום התפעולי הנדרש לשמירה על רציפות השירותים החיוניים בלבד"
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, שלח אתמול (ה') מכתב שהגיע ל"כלכליסט" ובו הוא מתריע בפני המשרדים ויחידות הממשלה על פגיעה ממשית בפעילותם על רקע פתיחתה של שנה אזרחית (בעוד פחות משבועיים) ללא תקציב מאושר (תקציב המשכי המכונה גם 1 חלקי 12).
זו לא הפעם הראשונה שרוטנברג, וחשבים כלליים לשעבר, כותבים מכתבים כאלו – שכן הם הכרחיים כדי לקרוא למשרדים להיערך למסגרת תקציבית מאתגרת. אך הפעם הטון של רוטנברג נראה מטריד במיוחד.
במכתב שכותרתו "פעילות ממשלתית ללא תקציב מאושר" מתריע רוטנברג מפני שיתוק נרחב של עבודת הממשלה אם תקציב המדינה לשנת 2026 לא יאושר במועד. נזכיר כי התקציב אושר בממשלה לפני כשבועיים והוא לא צפוי להיכנס לתוקף עד אמצע-סוף מרץ 2026. כלומר, הממשלה צפויה לפעול ללא מסגרת לפחות שלושה חודשים - או רבעון שלם. נזכיר כי אם הממשלה לא תצליח להעביר את התקציב עד ה-31 במרץ, לפי "חוק יסוד: משק המדינה", הכנסת חייבת להתפזר והממשלה חייבת לקרוא לבחירות שממילא תתקיימנה השנה.
רוטנברג לא הולך סחור-סחור וכבר בתחילת דבריו כותב כי המסגרת הזו איננה מאפשרת את היקף השירותים שניתן עד כה, מה שעלול לפגוע באופן ממשי בהמשכיות הפעילויות של הממשלה. כמו כן, הוא מבהיר כי הפעילות הממשלתית ללא תקציב מאושר לדבריו, במסגרת של תקציב המשכי, "איננה תואמת את מבנה ההוצאות, היקף ההתחייבויות ורמת השירותים הניתנים בפועל".
פער חסר תקדים של 55 מיליארד שקל
לפי המכתב, מסגרת התקציב ההמשכי לשנת 2026 תחושב בהתאם למנגנון החוקי הקבוע, המבוסס על תקציב 2025 בתוספת התאמות מצומצמות כאשר בכל חודש ניתן יהיה להוציא 1 חלקי 12 מהמסגרת של 2025 (בתוספת אינפלציה) – וזו הסיבה כי תקציב המשכי זוכה גם לשם של "1 חלקי 12". אך השנה, בשונה מהעבר, המנגנון מייצר פער עצום וחסר תקדים בין צורכי המדינה לבין המסגרת שתותר: 55 מיליארד שקל - הגבוה אי פעם שהמדינה התמודדה איתו בעבר בהיעדר תקציב מאושר. מדובר בכ-2.6% תוצר. רק לסבר את האוזן: בתקציבים המשכיים קודמים הפער עמד על כ-20-15 מיליארד שקל. המשמעות היא שכל משרדי הממשלה ייכנסו לשנה הבאה עם מגבלות שמצמצמות באופן קיצוני את פעילותם, דבר שישפיע על כושר הביצוע בכל תחומי השירות הציבורי ויפגע בשירותים שהאזרחים מקבלים. כתוצאה מהמצב הנוכחי, רוטנברג מפציר כי "משרדי הממשלה יידרשו לצמצם פעילות ולהתמקד במינימום התפעולי הנדרש לשמירה על רציפות השירותים החיוניים בלבד.
רוטנברג מקדיש חלק משמעותי של המכתב למה שהוא קורא "מימוש קיצוני ביותר של תרחיש כזה" – כלומר, אי אישור תקציב המדינה בכלל ופעילות ברוב השנה עם מסגרת של תקציב המשכי - תרחיש שהוא מכנה "חמור", ולא בכדי. מה שרוטנברג לא כותב מפורשות אך רומז אליו הוא כי אם אכן לא יהיה תקציב - יהיה צורך לבצע קיצוצים דרמטיים כדי להתאים את המסגרת ההמשכית לפעילות בפועל.
רוטנברג מפרט את תחומי הפעילות שייפגעו, את האופן וגם את ההיקף הכספי במקרה של אי אישור תקציב. בראש ובראשונה, פעילות ספקי הממשלה. החשכ"ל מזהיר בפני עיכוב, הקפאה ואף עצירת תשלומים לספקים שאינם חיוניים לפועל ליבת השירותים הממשלתיים. מטבע הדברים, במצב הדברים, רוטנברג מבשר כי יהיה כמעט בלתי אפשרי לקלוט עובדים חדשים או לבצע כל הרחבה במצבת כוח האדם - בהיקף של 5 מיליארד שקל.
כמו כן, רוטנברג מזהיר כי אי אישור התקציב כרוך בפגיעה בתמיכות בסך 35 מיליארד שקל, לרבות במענקי איזון לרשויות מקומיות, בינוי כיתות לימוד, ואי פרסום של קול קורא לגופים אחרים. עוד כותב רוטנברג כי אי אישור תקציב לא יאפשר מתן תמיכות לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב –דרכו ניתנים כל הכספים למוסדות תורניים, גופי תרבות וספורט וגם תנועות נוער – בהיקף של 4 מיליארד שקל. כמו כן, כל הפרויקטים החדשים, התקשרויות חדשות ויוזמות חדשות יוקפאו או יידחו.
כאמור, גם אם התקציב יאושר, עד אישורו, המשרדים יאלצו להתנהג בצורה מאוד אחראית ולצמצם פעילות למינימום הנדרש כפי שרוטנברג פירט. ל"כלכליסט" נודע כי בשבוע הקרוב, צפוי החשכ"ל לפרסם הנחיות מפורטות ומפורשות מאוד לגבי כללי התנהלות ברורים - בכל נושא ונושא - על הוצאת כספים בתקופה רגישה זו. החשב הכללי במשרד האוצר הוא המנהל היחיד שסמכויותיו הינן סטטוטוריות (קבועות בחוק) ולכן –דווקא בתקופה של היעדר תקציב מאושר כוחו מזנק עד כדי כך שהוא רשאי "לסגור את הברז" באופן מוחלט למשרד שלא יתנהל בהתאם להנחיות שלו.
