פרשנות
עכשיו זו כבר מדיניות להתעלם מהחלטות בג"ץ
שוב בג"ץ הורה לממשלה לגבש תוכנית אכיפה נגד משתמטים עם סנקציות יעילות. שוב היא התעלמה. השיטה, כמו בנושא תוכנית הליבה בחינוך החרדי: מקימים צוות שרים לבדיקת הנושא לכאורה
שתי מדינות נפרדות מתקיימות בישראל, זו במלחמה עם זו. מדינה אחת היא של ממשלת המחדל שעושה הכל להעביר חוק השתמטות ובעקבותיו תקציב. השנייה היא של מערכת המשפט שמנסה כמיטב יכולתה לאכוף את החוק נגד משתמטים חרדים. ככל שעובר הזמן ומתקרבים הבחירות והפריימריז גוברת ההתלהבות של הממשלה לצפצף על הוראות בג"ץ.
אתמול החליטה הממשלה להקים צוות שרים לגיבוש תוכנית אכיפה נגד משתמטים משירות צבאי. משמעות ההחלטה היא התעלמות נוספת מהוראת בג"ץ לגבש תוכנית כזו כשהמועד הסופי שקבע בג"ץ הוא מחר. זו הפעם השנייה שהממשלה מקימה צוות שרים במקום לקיים את הוראות בית המשפט. הפעם הקודמת היתה לפני כחודש כשהממשלה הקימה ועדת שרים שמטרתה למנוע את אכיפת תוכנית הליבה בחינוך החרדי במקום להגיש תוכנית פיקוח ואכיפה של דרישות הליבה כמו שדרש בית המשפט בעתירת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון.
בג"ץ קבע ב־19 בנובמבר כי על הממשלה לגבש תוכנית אכיפת עם סנקציות יעילות נגד המשתמטים החרדים עד יום ראשון 4 בינואר. בפועל לממשלה אין כמובן כל כוונה להטיל ולו סנקציה קלושה על משתמטים חרדים מיוזמתה. לממשלה יש מטרת על לרצות את המפלגות החרדיות בנושא ההשתמטות כדי להבטיח את העברת התקציב ולהעניק לראש הממשלה בנימין נתניהו חופש פעולה מלא בקביעת מועד הבחירות.
לכן הממשלה התעלמה מההוראה ורק ביום ראשון 4 בינואר, היום האחרון לתקופה שקצב בג"ץ, קיימה דיון קצר בהשתתפות שישה שרים בלבד שבו אמר מזכיר הממשלה יוסי פוקס כי הפתרון שאליו חותרת הממשלה הוא העברת חוק ההשתמטות. על הכאילו דיון שכולו זלזול בהוראות בית המשפט ובשלטון החוק אמר המשנה ליועמ"שית גיל לימון שהוא המשבר החוקתי.
בתגובה הגישו העותרות לבג"ץ בנושא האכיפה נגד המשתמטים – התנועה לאיכות השלטון ותנועת ישראל חופשית – בקשות להכרזה על ביזיון בית משפט ואילו פוקס ביקש ארכה נוספת של 45 יום. מי שנמצאים בין הפטיש לסדן הם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ועובדיה. קשה לספור את המכתבים שהוציאה בהרב־מיארה לנתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ בדרישה לגבש תוכנית אכיפה יעילה נגד משתמטים.
בפועל כל הסנקציות המוטלות היום, משלילת תקציב הישיבות, דרך שלילת ההנחות למעונות יום ועד שלילת ההנחות בביטוח הלאומי הונהגו כתוצאה מהחלטות של בג"ץ או היועצת המשפטית, חלקן בעקבות עתירות של ישראל חופשית. בהרב־מיארה הגישה תגובה לבג"ץ שבה הבהירה כי “הממשלה לא פעלה לבצע את פסק הדין והסעדים האופרטיביים שהופנו כלפיה, ואף לא הביעה כוונה כלשהי לקיים את פסק הדין". לדבריה, "התנהלות זו מהווה סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל ובכלל זאת לעקרון הפרדת הרשויות, ובפרט שעה שהמפרים הם ראש הממשלה וממשלת ישראל".
אלא שבג"ץ יודע כמה דלה התחמושת שיש לו ונראה שהוא נחוש לא להיכנס למשבר החוקתי בנושא הזה. לכן הוא העניק לממשלה ארכה רק עד מחר. אלא שגם הפעם לא היה שום סיכוי שהממשלה תמלא את ההוראה לגבש תוכנית אכיפה וסנקציות. כל השאלה היתה באיזו דרך היא תבזה את בג"ץ הפעם.
הוחלט על הקמת צוות שרים שיגבש המלצות בעוד חודש, כלומר אחרי שחוק ההשתמטות יעבור או שיהיה ברור שהכנסת מתפזרת. כדי שלא יהיה ספק כמה נושא ההשתמטות החרדית לא מעניין אותה הבהיר נתניהו שכל סנקציה תחול על כלל המשתמטים, כאילו שיש איזו בעיה של השתמטות המונית במגזר אחר. סוכם שלא יינקטו צעדים שפוגעים בזכויות יסוד באופן לא מידתי, ויעצרו הטבות הניתנות בשל מעמד של תלמיד ישיבה. המשמעות של הניסוחים האלה היא שלא יתווספו סנקציות על אלה הקיימות.
במהלך הדיון אמר מזכיר הממשלה פוקס כי אישור חוק ההשתמטות בוועדת החוץ והביטחון צפוי תוך שבועיים. אלא שמועד זה בעייתי לקואליציה כיוון שעליה לאשר את התקציב וחוק ההסדרים בקריאה ראשונה עוד החודש והחרדים מאיימים להצביע נגדם. אבל בסוף לא זו הבעיה האמיתית של הממשלה. הבעיה היא ששלושת חברי הכנסת של אגודת ישראל צפויים להתנגד לחוק ושורה של חברי כנסת דתיים לאומיים מהציונות הדתית והליכוד הבהירו שבמקרה כזה הם לא יהיו גויים של השתמטות.
אתמול נשמעו איומים של דגל התורה כלפי אגודת ישראל שיתפלגו וירוצו בנפרד אם האגודה תצביע נגד החוק. אלה איומי סרק באקדח נצור וריק מכדורים גם יחד. בבחירות הקודמות הראה נתניהו כמה הוא נחוש שלא תהיה שום מפלגה בגוש שלו שלא עוברת את אחוז החסימה. הסיכוי שהוא יאפשר לדגל התורה לסכן קולות לחרדים בבחירות לא קיים.
