יבואניות קנאביס בקרב בלימה נגד היטל עליהן: "המחירים יזנקו, החולים ייפגעו"
שר הכלכלה ברקת אימץ לפני החג את ההמלצה על היטל היצף לקנאביס רפואי מיובא מקנדה בשיעור של עד 165% כדי להגן על היצרנים המקומיים. היבואניות מפעילות לחץ על שר האוצר סמוטריץ' כדי שיטיל וטו: "הבדיקה היתה פגומה, התחרות תיפגע קשות"
שר הכלכלה ניר ברקת הודיע ערב הפסח שהחליט לאמץ את המלצות הוועדה הציבורית המייעצת ולהטיל היטל היצף על קנאביס רפואי מיובא מקנדה בשיעור של עד 165%, למשך ארבע שנים, כדי להגן על היצרנים המקומיים. כעת הכדור עובר לידיים של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהחוק מקנה לו אפשרות להטיל וטו על המהלך, בתוך 15 יום, כלומר עד סוף השבוע.
הודעת ברקת ערב החג ורגע לפני חול המועד כאשר משרדי הממשלה והמשק לא עובדים כסדרם, ללא פרסום רשמי באתר המשרד אלא רק באמצעות התקשורת, עוררה תהיות וזעם מצד היבואניות שצפויות להיפגע מהמהלך. "ברקת נהג כמו גנב בלילה", אומרים שם ומתכוננים למערכה ציבורית ומשפטית. אבל עוד לפני העתירות, היבואניות מרכזות מאמץ מול סמוטריץ', ובימים האחרונים פנו אליו שורה של חברות וגופים במכתבים, שהגיעו לידי כלכליסט, ודרשו ממנו להטיל וטו על החלטת ברקת בטענה שההיטל יפגע בתחרות, ייקר משמעותית את מוצרי הקנאביס הרפואי, יפגע באיכות המוצרים המיובאים, יסיט ביקושים לשוק השחור - ובסופו של דבר הנזק העיקרי יהיה מנת חלקם של המטופלים, שמשתמשים במוצרי קנאביס מקנדה שמותאמים אליהם אישית. ככל שסמוטריץ' לא יטיל וטו על ההיטל, החלטת ברקת תועלה לדיון והצבעה בוועדת הכספים בכנסת.
"ההיטל רק יבטיח תחרות"
מטרת היטל ההיצף היא לסייע למגדלי הקנאביס הישראלים בתחרות הלא הוגנת, לטענתם, מול יבוא קנאביס רפואי מקנדה במחירי היצף ("דמפינג") – במחיר נמוך משמעותית מהמחיר שאותו מוצר נמכר בקנדה, באופן שמביא את תעשיית הקנאביס הישראלית, לטענתה, לסכנת קריסה. ההיטל יעמוד על 165%, כאשר על ארבע מבין היבואניות יוטלו היטלים נמוכים יותר של 70%-12%. הוועדה מיתנה במעט את שיעור ההיטל המרבי, שעליו המליץ הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה דני טל, שקבע בדו"ח שלו בנובמבר האחרון, לאחר חקירה שערך במשך שנה, שיעור היצף של עד 175%. "ההיטל נועד למנוע כשל שוק, לאפשר לתעשייה המקומית להתאושש מהנזק המשמעותי שנגרם לה ולהבטיח תחרות הוגנת בטווח הארוך", מסר ברקת עם הודעתו על ההיטל. "קיים חשש ממשי שקריסת התעשייה המקומית תגרום למחסור בקנאביס, לעליית מחירי היבוא ולתלות ביבוא מקנדה, אשר בשנת 2023 היווה כ־90% מהיבוא".
בין המכתבים שנשלחו לסמוטריץ' בעקבות זאת, בולט מכתבה של מנכ"לית איגוד לשכות המסחר גילית רובינשטיין, שכתבה כי ההחלטה על ההיטל "נסמכת על תשתית מקצועית ומשפטית רעועה. ככל שתאושר, עלולה לפגוע פגיעה חמורה בתחרות בענף הקנאביס הרפואי בישראל. מהלך כזה צפוי להוביל למחסור במוצרי קנאביס איכותיים המיובאים מקנדה ולפגוע באוכלוסיות רגישות".
היא הוסיפה ש"צעד זה עלול להביא לעלייה ניכרת במחירי הקנאביס הרפואי בישראל, מה שיכביד על החולים ועל קופת המדינה המסבסדת עבור חלקם את העלויות. יתרה מכך, קיים חשש ממשי כי העלאת המחירים תגרום להסטת הביקוש לעבר השוק השחור, תוך פגיעה ביכולות הפיקוח של הגורמים האמונים על כך כמו גם אובדן הכנסות ממסים". למכתבה היא צירפה מסמך של איגוד חברות הקנאביס בלשכה, שמפרט על הפגיעה הקשה שצפויה במטופלים, טענות על מידע חסר ושגוי לכאורה, שעל בסיסו התקבלה ההחלטה, וכן את העובדה שאנשי מקצוע שאינם ממשרד הכלכלה, אלא ממשרד הבריאות ורשות התחרות - התנגדו להטלת ההיטל ולמרות זאת, "המליצה הוועדה והחליט השר באופן תמוה להתעלם מכל אלה".
2 צפייה בגלריה
מימין: ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ'. שר האוצר יוכל להטיל וטו רק עד סוף השבוע
(צילומים: דנה קופל, אלכס קולומויסקי)
במקביל, שלח גם יו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה אייבי מוזס מכתב לסמוטריץ' וביקש לבלום את ההיטל "כדי למנוע פגיעה ביכולת של הנפגעים לצרוך את הקנאביס הרפואי על מנת להקל את סבלם וכאבם וזאת מבלי שניתנו פתרונות חלופיים". לדבריו, מאז 7 באוקטובר חלה עלייה במספר הנפגעים שזקוקים לטיפול בקנאביס רפואי, ו"עולה חשש כי ללא יבוא, עלול להיווצר מחסור במוצרים מותאמים אישית לצרכים רפואיים ייחודיים של נפגעים ונפגעות". בנוסף, חברות המייבאות תפרחות קנאביס מקנדה (לצד גידול בישראל), שלחו גם הן מכתבים לסמוטריץ', בהן שתי חברות הקנאביס הציבוריות הגדולות בבורסה בת"א: קנדוק (החברה־הבת של אינטרקיור) ושיח מדיקל. גם קרונוס הקנדית, יבואנית הקנאביס הקנדי המרכזית בשוק, פנתה במכתב לסמוטריץ'. החברות מיוצגות על ידי משרדי עוה"ד הרצוג פוקס נאמן ו־KRB. בין השאר נטען שההיטל "יוביל לחיסול היבוא מקנדה", וש"בהיעדר תחרות, יוביל הדבר בהכרח ליצירת מונופול של מגדלים בישראל והעלאת מחירים עבור ציבור מטופלי הקנאביס", כפי שמזהירה קרונוס, שמאשימה את טל ש"דעתו, מתחילת הליך החקירה, התקבעה בבחינת מטרה שסומנה מראש", ושהוא התעלם מ"ראיות חד־משמעיות לכך שלא מתקיים על ידה יבוא במחירי היצף".
בדומה, גם שיח מדיקל כתבה, שהיא קונה מספקים בקנדה תפרחות קנאביס, "במחיר גבוה בהרבה מהמחיר שציין הממונה על היטלי סחר בדו"ח שהגיש לוועדה". גם קנדוק מאשימה את טל ב"טעויות מהותיות" שהובילו למסקנה שקיים יבוא בהיצף ומכנה אותה "בדיקה פגומה", שעליה התבססה הוועדה המייעצת.
מדובר בטענות שהעלה כבר בפני הוועדה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר פרופ' יוג'ין קנדל, שחיבר עבור ממשלת קנדה חוות דעת, שהצביעה על כשלים מתודולוגיים לכאורה שנפלו בבדיקה, שבה נעשתה "השוואה בין מחירי מוצרים שאינם בני־השוואה", למשל תפרחות ארוזות לעומת בתפזורת, מה שהביא ל"ניפוח מחיר הייחוס בקנדה", ולהחלטה מוטעית לכאורה שהיבוא נעשה בהיצף – טענה שטל דוחה.
עוד נטען בפניות לסמוטריץ' כי לפחות שתיים מבין ארבע חברות גידול קנאביס ישראליות שעל בסיס הנתונים שמסרו התבסס הדו"ח של טל, נמצאות כיום תחת חקירה של משטרת ישראל ומשרד הבריאות בנוגע לאי סדרים לכאורה בהתנהלותן, מה ש"מטיל דופי בנתונים אשר סופקו על ידיהן".
מנגד, 11 מגדלות ומפיקות קנאביס ישראליות, המיוצגות בידי משרד עוה"ד וייס־פורת ושות', שלחו מכתב לסמוטריץ', וביקשו ממנו שלא להתנגד להחלטת ברקת ו"להתעלם מ'רעשי הרקע' שמושמעים כעת בקדחתנות על ידי גורמים אינטרסנטיים כדי לטרפד, תוך פיזור דיסאינפורמציה שנועדה להטעות ולבלבל". הן כותבות שההחלטה התקבלה לאחר הליך "סדור, ממושך וקפדני", שכלל חקירה יסודית ושימועים בפני ועדה בינמשרדית, שקבעה שישנו "היצף בשיעורים חסרי תקדים ונזקים דרמטיים לענף היצרני המקומי".
"חשש ממיטוט השוק המקומי"
פרופ' אריה רייך, מומחה לדיני סחר בינלאומי, המייצג את המגדלים הישראלים, כתב שכפי שמצא טל, "מחירי ההיצף מקנדה הינם תוצאה של מצב זמני של עודפי ייצור אדירים שהיצרנים מנסים להיפטר מהם" – ועל כן הם מייצאים אותם לישראל במחירים נמוכים, ובכך "הורסים לחלוטין את כל הענף החקלאי הישראלי שנבנה כאן בעמל רב". הוא חזר והזהיר, כפי שטען בפני הוועדה, שמה שהיום מיובא לישראל בזול – יביא למיטוט השוק היצרני המקומי ולהתייקרות מחירים בטווח הארוך, ולתלות של הצרכנים הישראלים ביבוא. "האם מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה להיות תלויה בקנדה לאספקת קנאביס רפואי לחוליה ולפצועיה?", כתב. הוא טען עוד שהמגדלים הישראלים שנותרו בענף "יכולים בקלות לספק את כל הצריכה הישראלית", ולכן לא צפויה עליית מחירים בעקבות ההיטל. "כשייפסק היבוא בהיצף, המגדלים הישראלים יוכלו למכור יותר סחורה, וכך ההוצאות הקבועות הגבוהות המוטלות עליהם בשל הרגולציה והוצאות הביטחון יתחלקו ביותר מוצרים, וזה יכול אפילו להביא להורדת מחירים", טען.
טענות אלה מנוגדות לאזהרות שהשמיע בעבר משרד הבריאות, שלפיהן "צפויה עליית מחירים של המוצר ובכך תיווצר פגיעה מיידית בנגישות ובאיכות של קנאביס רפואי לכלל האוכלוסייה ובפרט לקבוצות החלשות ביותר. זאת במקביל לפגיעה ארוכת טווח ברמת התחרות, באיכות המוצר ובמחירי השוק", כמו גם אזהרתה של הממונה על התחרות מיכל כהן, כי "הטלת היטל היצף תעמוד בניגוד למדיניות הממשלה ומשרד הבריאות להקל את מצבם של החולים, ותשלול מהמטופלים את פירות התחרות שנכנסה". היא ציינה בחוות דעת שפרסמה לקראת דיוני הוועדה, שלא שוכנעה שקיים יבוא של קנאביס רפואי בהיצף לישראל או שיש קשר סיבתי בין היבוא לנזק שנגרם ליצרנים הישראלים. משרד הכלכלה מסר כי "הוועדה המייעצת לשר, שהיא ועדה מקצועית המתמחה בכלכלה ובסחר בינלאומי, בחנה את הנתונים ואת טענות הצדדים לעומקם, אישרה את הממצאים וקבעה בהתאם את המלצותיה".
