סגור
גלי בהרב מיארה ה יועצת ה משפטית ל ממשלה
גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה (צילום: רפי קוץ)

הממשלה רוצה להגביל את סמכויות היועמ"שית; בהרב מיארה: "פתח להחלטות בלתי חוקיות"

ההצעה שהוכנסה במחטף לסדר היום של הממשלה תאפשר לשרים להעביר החלטות ללא חוות דעת משפטית, ותעביר סמכויות מהייעוץ המשפטי למנכ"לי המשרדים. המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, מזהיר: "ניסיון לעקוף את היועמ"שית בניגוד לפסק דין בג"ץ". התנועה לאיכות השלטון: "הממשלה מנסה לרוקן את היועמ"שית מסמכויות"

הממשלה הכניסה הבוקר (א') במחטף לסדר היום של ישיבתה הצעה להפחתה דרמטית של מעורבות היועצת המשפטית לממשלה בתהליכי האישור והפיקוח על החלטות ממשלה, חקיקה וחקיקת משנה. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה קובעת באמצעות חוות דעת שהעביר לממשלה המשנה לה, גיל לימון, שההצעה "מנוגדת לדין ופוגעת בתקינות, יעילות ובמקצועיות של עבודת הממשלה, ופותחת פתח לאימוץ החלטות ממשלה שאינן חוקיות". עוד נטען כי מדובר בניסיון לעקוף את היועמ"שית בניגוד לפסק דין בג"ץ שביטל את פיטוריה. נכון לשעה זו הממשלה דחתה את הדיון בהצעה לשבוע הבא.
על פי ההצעה שר יוכל להביא הצעות לדיון בממשלה ללא חוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה אם לא קיבלו חוות דעת תוך שבוע מרגע העברת ההצעה. שבוע הוא פרק זמן בלתי מציאותי בייחוד כשאינו מתחשב במורכבות של הצעות, וממילא מדובר בביטול בפועל של הצורך בחוות דעת. בנוסף, הצעות חוק ממשלתיות יוכלו להתקדם ללא קבלת חוות דעת משפטית, וכן ללא קבלת חוות דעת של הממונה על התקציבים במשרד האוצר. המשמעות: לא רק שהממשלה לא תבדוק אם ההצעות חוקתיות היא גם לא תבדוק משמעויות תקציביות שלהן. מרכיב שלישי: העברת הסמכות לפרסם תקנות וחקיקת משנה מהייעוץ המשפטי של משרדים למנכ"ל - מה שאומר שייתכן שיפורסמו תקנות בלתי חוקיות.
בדברי ההסבר להצעה נאמר שהמהלכים "יגשימו את עקרונות הדמוקרטיה, נחוצים למען המשילות ויממשו באופן מיטבי את הקבוע לחוק יסוד: הממשלה, ולפיו 'הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה'". לימון כותב כ "ההצעה תוביל בסופו של דבר לתוצאה ההפוכה, תשבש את עבודתה התקינה של הממשלה, תקים פגמים שורשיים ומבניים בתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה ותפגום בהליך התקין שלעבודת הממשלה והחקיקה הממשלתית, הן חקיקה ראשית והן חקיקת משנה".
לדבריו, "התיקונים אינם מכוונים להאצת עבודת הממשלה אלא להסרת גורמי המקצוע והמשפט. היא הופכת רכיבים חיוניים כמו תשתית מקצועית וליווי משפטי לאופציונליים. התוצאה הצפויה אינה קיצור תהליכים אלא ההפך: החלטות לא בשלות יובילו לצורך בתיקונים מאוחרים, לעיכובים ביישום ולהתגברות הצורך בפיקוח שיפוטי, תוך החלשת חזקת התקינות של החלטות הממשלה". לפי לימון מדובר ב"חלק מניסיונותיה החוזרים והנשנים של הממשלה להחליש את מעמדה של היועצת המשפטית לממשלה." כן מדובר ב"בניסיון ליצור מציאות שבה ניתן לקבל החלטות תוך עקיפת הבלמים המקצועיים והמשפטיים שמבטיחים שלטון חוק ומנהל תקין ובשינוי כללי המשחק הממשלתיים סמוך יחסית לתקופת הבחירות".
לדבריו, "כל אלה יחדיו מבססים את המסקנה כי יש מניעה משפטית בקידום הצעת החלטה זו, המהווה שינוי יסודי במערכת האיזונים והבלמים ובשיטה הנוהגת בישראל, באופן המסיר מהממשלה ערובות חיוניות לשלטון החוק ובכך מנוגדת לדין ופוגעת באופן קשה בעבודת הממשלה ובציבור". לדברי לימון, ה"התיקונים האמורים צפויים להוביל, כל אחד כשלעצמו ובוודאי בהצטברותם יחד, לפגיעה בתקינות, ביעילות ובמקצועיות של עבודת הממשלה, ולפתוח פתח לאימוץ החלטות ממשלה שאינן חוקיות". עוד טוען לימון שההצעה גובשה בהליך פגום ללא עבודת מטה סדורה ומעורבות של אנשי המקצוע הרלוונטיים.
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר כי "הממשלה לא הצליחה לפטר את היועמ"שית - אז היא מנסה לרוקן את אותה מסמכויותיה. ההצעה מהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובמנהל התקין. לא יקום ולא יהיה".