המכירות פחתו, הקקאו התייקר ויצרנית השוקולד נקלעה לחובות של כ-13 מיליון שקל
חברת ניצני הדר הגישה בקשה לעיכוב הליכים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. החברה שהוקמה ב-2004 טוענת כי נקלעה לקשיים בעקבות מלחמת חרבות ברזל שפגעה בביקוש לשוקולד, התייקרות חומרי הגלם בלמעלה מ-150% ותזמון כושל של פתיחת מפעל חדש בדרום הובילו לחוב
מנזקי המלחמה: מכירות השוקולד פחתו, חומר הגלם התייקר ויצרנית השוקולד הוותיקה נקלעה לקשיים והגישה בקשה לעיכוב הליכים לאחר שהקבוצה צברה חוב של כ-13 מיליון שקל. הקבוצה המורכבת מחברת ניצני הדר ייצור ושיווק מזון וחברת ניצני הדר מרקט והערבים לחובותיהן: מאיר ועידן דיגמי, הגישו אתמול לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה לצו עיכוב הליכים. מדובר בחברה ותיקה שהוקמה בשנת 2004. במסגרת הבקשה טענה החברה כי היא מהווה גורם ותיק ומרכזי בתחום ייצור ושיווק מוצרי המזון ובפרט שוקולד, ממרחים ועוד, והיא פועלת מזה שנים בהפצה למאות נקודות מכירה ברחבי הארץ.
בבקשה שהוגשה באמצעות עו"ד ליזה חדש נטען כי החברה נקלעה בתקופה האחרונה לקושי תזרימי עקב האירועים הביטחוניים והכלכליים שחוותה ישראל בשנים האחרונות, בפרק זמן מקביל לפתיחת המפעל של החברה בדרום. עוד נטען כי חלה עלייה חריגה במחירי חומרי הגלם ובראשם השוקולד, וכן עלייה בעלויות המימון. למרות זאת טוענת החברה כי יש לה פוטנציאל שיקומי ממשי.
החברה מציינת כי "מוצרי השוקולד המיוצרים על ידי החברה נמנים עם מוצרים אשר הצריכה שלהם קשורה מטבעה לתקופות של יציבות ושגרה, ואף מסמלים תחושות של שמחה ורווחה. אירועי ה-07.10.2023, עת הציבור בישראל היה שרוי במצב של אבל לאומי ממושך, הובילו למצב בו נרשמה ירידה ניכרת בביקוש למוצרים מסוג זה, דבר אשר השפיע באופן ישיר על היקף המכירות של החברה והעמיק את הפגיעה בהכנסותיה".
עוד נטען כי התייקרות השוקולד, אשר מהווה את חומר הגלם המרכזי המשמש את החברה באותה העת, באה לידי ביטוי בהתייקרות של מכ-15 שקל לכ-40 שקל לק"ג, עלייה של למעלה מ-150% אשר יצרה גידול מהותי בצורכי ההון החוזר ופער ניכר בין תמחור חומרי הגלם לבין מחיר המכר בשוק.
למעשה, נטען בבקשה כי "מחולל האירוע שביסוד בקשה זו הוא תזמון חריג וקשה של פתיחת המפעל החדש של החברה (בדרום-ל.ד), אשר לאחר השקעה משמעותית בהקמת מפעל ייעודי ומתקדם לייצור שוקולד, שהושלם באוקטובר 2023, ותוך הסתמכות על כך שהמפעל יהווה מנוע צמיחה מרכזי, נפתחה פעילותו המלאה בסמוך לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". תזמון זה "קטע" את התפתחותה של החברה בכלל ואת פתיחתו ופיתוחו של המפעל והשבת ההשקעה הכספית הרבה שנעשתה בו... כך, במקום שהמפעל החדש יתחיל "להחזיר" את ההשקעה ולהגדיל רווחיות ותזרים, נאלצה החברה להתמודד במקביל (ובבת אחת) עם ירידה חדה בביקושים בתקופת המלחמה, לצד התייקרות חריגה בחומרי הגלם ועלייה בעלויות המימון, אשר נגרמו בעיקרן בעקבות העלויות שנדרשו לצורך הקמת המפעל – שילוב נסיבות שהוביל למפולת תזרימית קשה עבור החברה".
לבסוף, נטען כי ההידרדרות במצב החברה איננה תולדה של כשל נקודתי או אירוע חד-פעמי, אלא של שילוב בין תנאים מאקרו-כלכליים חריגים, עלייה חריגה בעלויות חומרי הגלם, ירידה בהיקפי הביקוש, והעומס המימוני הכבד שנשאה בו החברה, אשר הובילו אותה למצב של חדלות פירעון תזרימית. לטענת החברה, ברור כי "נסיבות העניין אינן מצביעות על חברה אשר אינה בת שיקום - ההפך. מדובר על חברה שהינה בעלת פוטנציאל שיקומי משמעותי, אולם לצורך כך יש לעכב את ההליכים כנגדה, לאפשר לה להתנהל באופן שאינו גרעוני ולכנס אסיפות עם נושיה לצורך אישור הסדר חוב". עוד נטען כי הוזרמו לחברה כספים ממקורות אישיים של בעלי המניות ובני משפחתם וכי הסדר החוב עתיד להתבסס על הכנסותיה הצפויות של החברה בשנים הקרובות.
