הדרישות של מערכת הביטחון לא משקללות תרחיש של שקט
בצל הדיווחים על האצת ייצור הטילים הבליסטיים באיראן והכוונה לגייס עשרות אלפי חיילי מילואים בכל הגזרות בשנה הבאה, המחלוקות על תקציב הביטחון ל־2026 הולכות ומתעצמות. האוצר טוען לבזבזנות ואי סדרים, ובמשהב"ט מזהירים מפגיעה במוכנות של צה"ל
לישראל יש לפחות סיבה אחת טובה לשאוף לסיום השבתת מוסדות הממשל בארצות הברית: העיכוב בהעברת כספי הסיוע הביטחוני השנתי בסכום של 3.8 מיליארד דולר. גורמים ישראלים אמרו לכלכליסט כי כספים אלה היו אמורים לעבור כבר בתחילת אוקטובר. על בסיס אותם הכספים נציגי משרד הביטחון רוכשים מהתעשיות האמריקאיות ציוד ואמצעי לחימה שוטפים הנחוצים לצה"ל ולמערכת הביטחון. "אנחנו הבעיה הקטנה, כמובן, באירוע הזה כשעובדי הממשל לא מקבלים משכורות ונאלצים לעבוד במכירת נקניקיות או בהובר", אמר גורם ישראלי.
העיכוב הזה בכספי הסיוע מתווסף למחלוקות העמוקות בין משרדי הביטחון לאוצר על היקף תקציב הביטחון ל־2026. אתמול, בצל הדיווחים שלפיהם איראן מאיצה את קצב ייצור הטילים הבליסטיים לקראת מערכה ישירה נוספת עם ישראל, הזהיר מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אמיר ברעם, כי האוצר בולם עשרות עסקאות קריטיות בהיקף של מיליארדי שקלים להצטיידות בחימושים הנחוצים לצה"ל, חלפים לטנקים, רחפנים לשימוש יחידות מתמרנות ומיגון יישובים הסמוכים לגבול עם עזה ולבנון.
ברקע לדבריו, הנחיית החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג מתחילת השבוע, שלפיה התקשרויות שאינן "חיוניות" שעושה משרד הביטחון לא יאושרו בשל חריגתו מהמסגרות התקציביות. אתמול, בכינוס פורום הנהלת המשרד, סקר ברעם את מפת האיומים העדכניים על ישראל, אחרי שנתיים של מלחמה אזורית בשבע חזיתות. מוקדם יותר השבוע חשף כלכליסט כי עסקאות ענק מול התעשיות הביטחוניות בארצות הברית לא יוצאות לפועל בשל היעדר תקציבים מספיקים.
ברעם האשים את האוצר בהסטת הקשב הציבורי מהצרכים הביטחוניים הבהולים לסוגיות שהשפעתן שולית, כמו הטענות על בזבזנות ואי סדרים בהפעלת מערך המילואים במהלך המלחמה. לדבריו, "מיקוד המאמצים של אויבינו מחייב את ישראל להשקיע עכשיו בהצטיידות מסיבית ובמתכונת חירום. עלינו להחזיר את המערכים הלוחמים שנשחקו במהלך המלחמה לכשירות מלאה, ובמקום זאת משרד האוצר בולם אותנו ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות".
הוא הוסיף כי ההתקשרויות החדשות שמעוכבות באוצר כוללות בין היתר חתימת חוזים להקמת המכשול החדש לאורך הגבול עם ירדן, זאת "בניגוד להחלטת ועדת השרים להצטיידות ולמרות התהוות האיומים הברורה".
מנכ"ל האוצר אילן רום הזהיר בשבוע שעבר מאי סדרים במערך המילואים, שלדבריו גובלים בפלילים. לפי האוצר, קדחת ההוצאות של מערכת הביטחון עלולה להוביל את ישראל ל"עשור אבוד", בדומה לזה שאחרי מלחמת יום הכיפורים ב־1973. ברעם התייחס לכך ואמר: "מערכת הביטחון מחויבת להפיק לקחים ולהתייעל ועם זאת, לאחר מלחמת יום הכיפורים תקציב הביטחון היווה 35% מהתוצר של ישראל, ואילו היקפו הנוכחי עומד על 6.7%. דרישתו התקציבית תעמיד אותו בעוד כשנתיים על 5% בלבד".
תקציב הביטחון ל־2026 שדורשת מערכת הביטחון הוא 144 מיליארד שקל. במשרד הביטחון אומרים כי כ־100 מיליארד שקל הם "תקציב קשיח", שכולל הזמנות שכבר יצאו לדרך ואושרו על ידי משרד האוצר.
בנוסף לכך משרד הביטחון דורש כ־37 מיליארד שקל לבט"ש מוגבר, שכולל את מימון גיוסם של עשרות אלפי חיילי מילואים בשנה הבאה בכלל הגזרות. לפי משרד הביטחון, מדובר בגיוס של כ־60 אלף חיילי מילואים. מוקדם יותר השבוע אמרו נציגי אגף כוח אדם (אכ"א) בצה"ל בדיון שהתקיים בכנסת כי בשנה הבאה יגויסו כ־70 אלף אנשי מילואים. במערכת הביטחון אומרים כי גיוסם של אנשי המילואים גם בשנה הבאה הוא תוצאה של אי הארכת שירות החובה בצה"ל ומחסור שנתי של 12 אלף חיילים, רובם לתפקידי לחימה. זאת ברקע המשך ההשתמטות של תלמידי הישיבות.
עוד דורשים במערכת הביטחון 7 מיליארד שקל למימון הגברת המוכנות הישראלית לאיומים מצד איראן, שמאיצה תהליכי התעצמות עם רכש מוגבר מסין וממדינות נוספות, מקיימת תרגילים צבאיים נרחבים ומאיצה את ייצור הטילים הבליסטיים שלה. זאת כחצי שנה אחרי מלחמת 12 הימים, שבמהלכה ישראל וארצות הברית תקפו את מתקני הגרעין באיראן ופגעו בתשתיות ייצור והשיגור של הטילים הבליסטיים שלה.
במשרד האוצר אמרו בתגובה כי הנחיית החשכ"ל רוטנברג לעצור התקשרויות חדשות של משרד הביטחון באה על רקע חריגה משמעותית ממסגרת התקציב המאושרת ל־2025, וזאת "עד להשלמת בחינה מקצועית וקביעת סדרי עדיפויות תקציביים, תוך התאמת רמת הפעילות הכספית של משרד הביטחון לתקציבו".
