S&P העלתה את תחזית הדירוג של ישראל ל"יציבה" בעקבות הפסקת האש בעזה
הסוכנות הותירה את דירוג האשראי על רמה A, אך שיפרה את התחזית בזכות "הפחתת הסיכון למלחמה אזורית". בחברה מציינים לחיוב את סקטור ההייטק שמביא כניסה מאסיבית של מט"ח. S&P צופה צמיחה של 5% ב-2026 וגרעון של פחות מ-5%, אך מזהירה: המצב הביטחוני עדיין שברירי
סוכנות הדירוג S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי על רמה A - מהלך שנחשב לצפוי. עם זאת, העלתה החברה את תחזית הדירוג מ"שלילי" ל"יציב"- על רקע הפסקת האש במלחמה בעזה.
לדברי החברה, הפסקת האש הפחיתה את הסיכון למלחמה איזורית כוללת, וגם מפחיתה את הלחץ על הכלכלה הישראלית, על שוק העבודה ועל מצבה הפיננסי של הממשלה.
לפי הסוכנות, הסיכון הביטחוני המיידי על ישראל ירד. בחברה מדגישים כי למרות שהמצב הביטחוני האיזורי נותר "שברירי", ההסתברות לעימות צבאי חזיתי וישיר הופחתה –זאת למרות המתח שעדיין קיים בין ישראל לחמאס.
ב-S&P מסבירים כי הסיכונים כלפי מטה קשורים להידרדרות נוספת במצב הפיננסי של הממשלה –מעבר לתחזיות שלהם - בעיקר, כתוצאה מהסלמה ביטחונית מחודשת. הסיכויים כלפי מעלה הם הפוכים: שיפור מעבר למצופה באותם מדדים מאקרו-כלכליים, בעיקר כתוצאה מהפחתה ארוכת טווח של הסיכונים הביטחוניים והגיאו-פוליטיים.
ב-S&P מדגישים כי דירוג האשראי של ישראל מחוזק על ידי כלכלה חזקה שנהנית מסקטור חיצוני חזק מאוד (כניסה מאסיבית של מט"ח) – כולל מדיניות מניטרית גמישה, אך היא מוגבלת על ידי הסיכונים הביטחונים והמצב הגיאו-פוליטי ש"לוחץ" על המצב הפיסקלי של הממשלה.
בהקשר של סוף המלחמה (מדובר על הדו"ח הראשון אחרי הכרזת הפסקת האש בין ישראל לחמאס) מודגש כי הפסקת האש מספקת מרחב להפחתת הסיכון הביטחוני, אך חילופי מהלומות בין הצדדים הם בגדר דבר צפוי, והדרך להסכמי שלום באזור היא ארוכה.
לפי הסוכנות, הפסקת המלחמה העצימה תקל על מגבלות ההיצע שמהן סבל המשק הישראלי במהלך המלחמה ותאפשר לו לצמוח ב-5% ב-2026. עוד מעריכים שם כי הסיכונים הגיאו-פוליטיים ישארו גבוהים, שההוצאה לביטחון תישאר גבוהה אף היא (אך נמוכה יותר מזו שנרשמה ב-2024) וישנה אי וודאות גדולה סביב תקציב 2026 על רקע הבחירות הקרבות.
בהקשר הזה מדגישים שם כי העיכוב בגיבוש תקציב המדינה נובע לא רק בגלל ההמשך של המלחמה אלא גם על רקע אי ההסכמות הקיימות בין מפלגות הקואליציה לגבי מה צריכה להיות המדיניות התקציבית שאחרי המלחמה.
ב-S&P צופים גרעון של פחות מ-6% תוצר ב-2025 וגרעון של פחות מ-5% בשנה הבאה. הם מדגישים לטובה את ההתפתחויות סביב הכנסות המדינה ממסים שזינקו מעבר למצופה, אך רומזים כי התחזיות שלהם מבוססות גם על ביצוע עסקת Wiz וגם על כך שהצעדים התקציבים בצד ההכנסה (העלאuת מסים) שכבר התבצעו יישארו על כנם. עוד מציינים שם כי vתחזית התקציבית של ממשלת ישראל היא רעה יותר מאשר ערב המלחמה.
כתוצאה מכך, בסוכנות סבורים כי החוב יישאר גבוה' סביב 67% תמ"ג' כאשר הוא ממשיך לעלות באופן מתמשך עד 69.6% תוצר כולל 2027 ורק ב-2028 הוא hתחיל לרדת (אך נותר סביב רמה זו). אולם, שם מדגישים כי מבנה החוב של ישראל חיובי מאוד: 80% juc נקוב בשקל ורק 8% הוא קצר טווח. כמו כן, ממשלת ישראל הוכיחה יכולת גישה טובה מאוד לשווקים הבינלאומיים. אך בעיקר, ב-S&P מדגישים את מצבה היוצא מן הכלל של הסקטור החיצוני תוך כניסה מאסיבית של דולרים על רקע סקטור הייטק צומח ותוסס וגידול – גם בזמן מלחמה – של רזרבת המט"ח של בנק ישראל.
כאשר מנתחים את הציונים של ישראל לפי קטגוריות ניתן להבחין בשינוי אך ורק בקטגוריה "הערכה פיסקלית: גמישות וביצוע"- שם ישראל רשמה שיפור וקפצה מ-5 ל-4 (6 הוא הציון הנמוך ביותר ו-1 הוא הטוב ביותר).
