זה לא הפתרון לחרמות: ESG נועד לאפשר לעסקים ישראליים לחזור לשולחן הגלובלי
מאז שהחלו להתפרסם דיווחים על חרמות עסקיים נגד חברות ישראליות בעקבות המלחמה, עלו גם קולות שטוענים ש-ESG הוא הפתרון - הדרך להוכיח לעולם שחברות ישראליות מתנהלות באחריות ולכן אין סיבה להחרים אותן. אבל כאן טמון בלבול שיכול להוות סיכון משמעותי לחברות ESG לא עוסק בלגיטימציה מדינית, אלא במוכנות וניהול עסקי. מי שבוחר להחרים את ישראל, עושה זאת ממניעים פוליטיים או אידיאולוגיים, לא סביבתיים או חברתיים. בהתאם, ESG לא ישכנע את מי שכבר החליט להחרים אותנו - אבל הוא בהחלט כלי הכרחי שיסייע לחברות הישראליות לחזור לשולחן העסקים הבינלאומי.
בעקבות הפסקת האש, חברות ישראליות חוזרות לשווקים בינלאומיים כשהן כבר ממילא תחת זכוכית מגדלת: חששות מתדמית שלילית, יציבות ורציפות תפעולית, מורכבות לוגיסטית ומימונית. כל זה, על רקע שנתיים של מלחמה, ובחלק מהחברות – תקופה ארוכה של ירידה בפעילות הבינלאומית. נקודת הפתיחה הנמוכה הזו לשיח עם השותפים והלקוחות הפוטנציאליים בחו"ל, מחייבת את החברות הישראליות להצטיין בכל ההיבטים ו-ESG הוא אחד מהם, שבו לרבות מהחברות הישראליות יש פערים משמעותיים ביחס לעולם.
חברות ישראליות לא צריכות להפוך למובילות עולמיות ב-ESG כדי להצליח (אם כי זה בהחלט יכול לסייע). הן צריכות פשוט לדעת לדבר את השפה - להבין מה זה דו"ח ESG, לדעת לספק נתוני טביעת רגל פחמנית וגיוון, להציג מדיניות סביבתית שעומדת בסטנדרטים גלובליים, ולהבין איך מדווחים על ניהול סיכונים אקלים. ברוב מדינות העולם, העיסוק בESG- הוא חלק מהעשייה העסקית היום יומית והשוטפת של החברות, ולפי כל הסקרים שנעשו בשנים האחרונות, כולל לאחר עליית ממשל טראמפ – העשיה הזו רק הולכת ומתגברת.
מי שלא תדע להיות חלק מהשיח והעשיה הזו עלולה לאבד עסקאות לא כי היא ישראלית - אלא כי היא לא עומדת בסטנדרטים העסקיים שמצופים מחברות גלובליות כיום. ראינו את זה קורה לחברות ישראליות בעולם הרבה לפני המלחמה, ועכשיו כשאנחנו מלכתחילה בנקודת נחיתות מול חברות מתחרות שלא סבלו משנתיים של מלחמה ומוניטין שלילי – פוטנציאל הנזק גדול בהרבה.
חשוב להבין - ESG אינו תעודת הכשר מוסרית, ולמרות הפוליטיזציה שהתחום עבר בשנים האחרונות לא מדובר בשאלות ערכיות. ESG זו בסך הכל מערכת עקרונות ניהוליים שבודקת האם חברה מנהלת נכון את הסיכונים וההזדמנויות הסביבתיים, החברתיים והאתיים שלה. זה לא כלי פוליטי ולא מנגנון הפועל נגד או בעד מדינות. גם חברות עם ביצועי ESG מאוד מרשימים יכולות להיות מושא לביקורת פוליטית (לא רק בהקשר הישראלי), ולהפך.
הבלבול הזה מסוכן, כי הוא גורם לעסקים ישראליים לחשוב ש-ESG הוא סוג של יחסי ציבור או “מגן” מפני חרמות, במקום להבין שמדובר בשפה עסקית בסיסית שהעולם דורש.
לסיכום, ESG הוא לא הכלי להתמודד עם חרמות, אלא חלק הכרחי בדרך לחזור לעולם העסקי הגלובלי ולהישאר חלק משמעותי ממנו. הוא לא ישכנע את מי שהחליט מראש להחרים את ישראל – אבל הוא יכול להחזיר את החברות הישראליות לשיח הגלובלי בצורה מקצועית, אמינה ומכבדת. אם נמשיך לחשוב ש-ESG הוא “שדה קרב אידיאולוגי”, נפספס את העובדה הפשוטה: בעולם העסקי של היום, ESG הוא לא עמדה – הוא שפה עסקית.
גל הראל הוא מנהל מחלקת ESG בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY
