ניתוח
הפליק פלאק של רוטמן במלחמה בהון השחור משאיר את השוק פרוץ
יו"ר ועדת חוקה בלם החמרה נוספת בחוק לצמצום השימוש במזומן בטענה ל"כשל חקיקתי", ואף הצדיק את השימוש במזומן; לעומתו, באוצר מעריכים שההחמרה תוסיף כ־120 מיליון שקל בשנה להכנסות המדינה, וברשות המסים מזהירים מהסטת מזומן מהבנקים לגופים חשודים בהלבנת הון
עימות חריג נרשם אתמול בוועדת חוק חוקה ומשפט, כשיו”ר הוועדה ח”כ שמחה רוטמן בלם החמרה נוספת בחוק לצמצום השימוש במזומן – אף שמדובר במהלך שמשרד האוצר מעריך כי יניב עשרות מיליוני שקלים לקופת המדינה כבר ב־2026. במוקד: הגבלה על המרת צ’קים למזומן בצ’יינג’ים מעל 6,000 שקל.
נציגי האוצר ורשות המסים הגיעו לוועדה כדי להציג את ההחמרה, שלפיה הממשלה מבקשת להגביל המרה של צ’קים למזומן בצ'יינג'ים בסכום שעולה על 6,000 שקל. אבל למרות פשטותה, אנשי הממשלה נתקלו בהתנגדות חריפה של יו"ר הוועדה רוטמן, שטען בתחילת הדיון כי "חוקי צמצום השימוש במזומן היו כישלון". בהמשך הדיון הוא השתמש באנקדוטות מחייו האישיים כדי ללמד על הצורך במזומן, כינה את החקיקה לצמצום השימוש במזומן "טרלול למערכת", ושלח את נציגי הממשלה לאסוף נתונים משלימים.
ההתנגדות של רוטמן לחקיקה נגד המזומן לא הפתיעה לגמרי את אנשי רשות המסים, שכן רוטמן ידוע כמתנגד לחקיקה זו. עם זאת, עוצמת ההתנגדות היתה מפתיעה. שכן רוטמן, בשונה מחברי כנסת אחרים ובדומה ליו"ר המפלגה שלו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מדגיש כי הוא מבין את הצורך להילחם בהון השחור ולהגדיל את הכנסות המדינה. מעבר לכך, רוטמן שייך למפלגתו של סמוטריץ', שמטעמו החוק מגיע לדיון בוועדה. חוק זה הוא חלק מתקציב 2026, והוא לבדו צפוי להניב כ־90 מיליון שקל ב־2026 וכ־120 מיליון שקל מדי שנה, לפי הכלכלן הראשי.
המזומן נדד מהבנקים אל הצ’יינג’ים
הדיון נפתח בהצגת נתונים על ידי נציגת האוצר, עפרי אשל. לדבריה, בהתבסס על נתוני הרשות לאיסור הלבנת הון, "הוצאות המזומן בבנקים גדלו מ־34 מיליארד שקל ב־2019, ל־40.5 מיליארד שקל בשנת 2024, עלייה של 19%". מבחינת אשל, עלייה זו מוכיחה את האפקטיביות של “חוק המזומן”, שכן "גידול של 19% הוא נמוך מהגידול של התוצר של כלכלת ישראל בשנים אלו". על כך התרעם רוטמן, שטען כי הוא היה מצפה שהגידול במזומן יהיה נמוך יותר, וכי זהו “כישלון” שהוצאות המזומן בבנקים גדלו. למעשה, אם מתחשבים בגידול האוכלוסיה באותו זמן (כ־9.5%) ובאינפלציה באותו הזמן (כ־15%) אז למעשה יש ירידה ריאלית ב”מזומן לנפש” בבנקים.
אבל האמת היא שהשאלה מה קרה למזומן בבנקים איננה מעניינת לכשעצמה, וההתמקדות של האוצר ושל רוטמן בה היא הסטה של הדיון. מבחינה מעשית הדרך הטובה לבדוק מה קרה למזומן בישראל, היא להסתכל על נתוני בנק ישראל, לפיהם משנת 2019 היקף המזומן בידי הציבור עלה בכ־53% ל־45 מיליארד שקל. ואולם, רוב העלייה התרחשה בשנות הקורונה, שאופיינו גם בריבית נמוכה ובהיעדר אינפלציה. בשנים האחרונות ישנה ירידה ריאלית בהחזקת המזומן, אך ככל הנראה היא מונעת מהריבית הגבוהה ומהאינפלציה.
מכל מקום, הנקודה החשובה ביותר היא היכן המזומן נמצא, והנתונים מראים כי המזומן נדד מן הבנקים אל הצ'יינג’ים (או בשמם הרשמי: “נותני שירותים פיננסיים” (נש"פים). כפי שאמרה אשל, "המזומן בנש"פים גדל מ־33 מיליארד שקל ב־2019 ל־63.7 מיליארד שקל בשנת 2024, גידול של 93%". המעבר הזה מהבנקים אל גופים קטנים יותר מעלה שאלות משמעותיות של העלמת מסים ועבירות פליליות אחרות. בהמשך הדיון אמרה זאת במפורש נציגה ממשרד ראש הממשלה מצוות העוסק במלחמה בפשיעה בחברה הערבית: "אולי יצרנו כאן מחולל פשיעה, השארנו חרך שהפך לנהר, מתחילת השנה יש כבר 47 נרצחים בחברה הערבית". בהמשך אמרה, כי "אין תיק פשיעה במשטרת ישראל שאין לו נש"פ".
“יש מיליארד סיבות למזומן”
חלק מרכזי בדיון עסק בשאלה חצי־פילוסופית בנוגע ללגיטימיות של השימוש במזומן. מפעם לפעם רוטמן איתגר את נציגי הנש"פים וביקש להבין מהם "למה שמישהו ירצה לפדות צ’ק של 75 אלף שקל במזומן ולא בהעברה בנקאית". אך בהמשך הדיון הוא הפך להיות עורך הדין של שוחרי המזומן ואמר: "יש מיליארד סיבות שאנשים ירצו מזומן, עובדים זרים, עובדים פלסטינים, אשה שרוצה להעלים הכנסות מבעלה האלים, אדם שלא סומך על בנקים, אדם שמתגורר במרחק רב מכספומט, מי שמפחד מאירוע סייבר במתקפה על הבנקים ועוד". לעומת זאת, נציגים מרשות המסים העירו כי "אין סיבה לא לקבל אשראי בחנות שלך, חוץ מהעלמת מסים".
אולם השאלות העקרוניות הללו אינן עיקר העניין כעת, שכן אין ספק שכולם יסכימו עם האמירה הכללית של איש רשות המסים ד"ר עופר רז־דרור, כי "שימוש במזומן הוא דרך להעלים מסים בישראל, והתוצאה של העלמת מס, היא העלאת מס על אנשים ישרים". בנוסף, גורמי האכיפה טוענים כי "פעילות המזומן של הנש"פים מעוררת חשדות", והנתונים שלהם משכנעים למדי. כך אנשי רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון אמרו, כי "בשנת 2025 לבדה נוכו מעל 13 מיליארד שקל במזומן באמצעות צ’קים (המרות של צ’קים למזומן, המרה של צ’יק שאיננו “לפירעון מיידי”, נקראת “ניכיון”), מדובר על כ־105 מיליארד שקל מ־2018 ועד סוף 2025. מעל ל־50% מהמזומן שיוצא מהמערכות הללו הלך לגורמים חשודים". רוטמן שאל בתגובה כמה מתוך 1,400 הנש”פים שפעילים בישראל מוגדרים “חשודים”, מכיוון שלשאלה זו לא היתה לרשות תשובה מוכנה, רוטמן טען, כי “עבודתכם נעשתה ללא תשתית מספיקה”.
רק בסוף הדיון הביאו אנשי רשות המסים נתון דרמטי, שלפיו “יש פער של 8 מיליארד שקל בין המחזורים המדווחים על ידי נישומים בנש”פים, למחזורים המדווחים במע”מ של אותם נישומים”. ובעברית: ישנם עסקים, נחשוב לדוגמה על קבלן, שמדווחים למע"מ כי בחודש יולי אין להם הכנסות בכלל, אך באותו חודש בדיוק הם הלכו לצ'יינג’ וקיבלו מיליון שקל במזומן תמורת צ’ק ואמרו לצ'יינג' כי הצ’ק הזה הוא תמורה לעבודה שהם ביצעו. בסך הכל הפערים הללו מצטברים ל־8 מיליארד שקל.
מבחינת רוטמן, הנתונים הללו אמורים להביא ל”הגברת אכיפה” של רשות המסים והמשטרה, אך לא לתיקון החקיקה. מבחינת רשות המסים וגופי אכיפה אחרים, ללא הרחבת חוק האיסור לשימוש במזומן, ייתכן שרוטמן יצדק, וחוק המזומן יהפוך לכישלון, אך הכישלון יהיה תלוי דווקא על צווארו. זאת בגלל סירובו לתקן ולדייק את החוק, שנכון לעכשיו התברר כיעיל, אך כחוק שיצר פירצה משמעותית והסיט מיליארדים לגופים פחות אמינים מבחינת מחויבות למלחמה בהון השחור – מהבנקים הגדולים לנש”פים.
