בג"ץ עשוי לעצור את הכספים הקואליציוניים המופקעים
משפטנים המתמחים במינהל תקין בתקציבים מעריכים שהעברת הכספים בזמן קיצוצים עבור מלחמה יוצרת אפשרות חריגה לשכנע את בג"ץ להתערב. בין השאר יותר מיוכפל תקציב משרד המורשת. צפויות מספר עתירות
המצב שבו הממשלה בוזזת שישה מיליארד שקל לכספים פוליטיים ומגזריים בעיצומה של מלחמה, יוצר הזדמנות נדירה לעצור את הכספים האלה בבג"ץ; זו ההערכה בקרב משפטנים הפועלים למען מינהל תקין בהקצבות.
התנועה לאיכות השלטון הודיעה שהיא שוקלת לעתור לבג"ץ נגד העברת הכספים. ראש האגף הכלכלי בתנועה, עו"ד יניב גולדברג, אמר ש"חלוקת מיליארדים לגורמים פוליטיים־מגזריים תחת כסות של תקציב חירום, ללא שקיפות וללא פיקוח מקצועי, לא עומדת בסטנדרטים של מינהל תקין – ואסור לאפשר לה לעבור ללא ביקורת".
עמדתו דומה לזו של עו"ד גלעד ברנע, המתמחה בנושאים חוקתיים ואחראי לכמה מהעתירות בענייני תקציבי החרדים והגיוס. לדבריו, אם בדרך כלל בג"ץ מסרב להתערב בסדרי עדיפויות תקציביים של הממשלה, המצב הנוכחי מאפשר להעלות את השאלה האם סביר, בשעה של קיצוצים דרמטיים למטרות מלחמה, להעביר סכומי עתק לנושאים קואליציוניים. בין היתר עלתה בעבר בבג"ץ טענה, שלא נשללה, שבמקרה כזה הממשלה צריכה להתחיל את כל תהליך החקיקה הנוגעת להעברות אלה מחדש.
בין ההקצבות הלא סבירות בכספים הקואליציוניים, בולטת העברה של לא פחות מ־112 מיליון שקלים למשרד המורשת של השר עמיחי אליהו מעוצמה יהודית. העברה זו תכפיל את תקציב המשרד פי 2.5 לכ־200 מיליון שקלים.
"פיתוח מנהיגות מורשת"
מה עושה משרד המורשת? בדיקה ברשימת הכספים הקואליציוניים מגלה בין היתר 10 מיליון שקלים למטרת "הדרכות אירועים ביקורים באתרים ופעולות היכרות עם מורשת עם ישראל בארץ ברשויות המקומיות". עוד 23 מיליון שקל מיועדים ל"פרויקטים של הנחלה ברשויות המקומיות", 10 מיליון ל"פיתוח מנהיגות מורשת" ו־12 מיליון שקלים לעמותות העוסקות בשימור אתרים.
אבל באיזה מורשת מתעניין המשרד? בנובמבר הממשלה אישרה ביוזמת השר אליהו 40 מיליון שקלים לפיתוח אתרים ארכיאולוגיים ביהודה ושומרון. החלטה זו מהווה המשך של החלטה קודמת משנת 2023, אז הוקצו 109 מיליון שקלים, מתוכם 89 מיליון שקלים לטיפול בהצלה, שיקום ופיתוח אתרי מורשת וארכיאולוגיה, ועוד 20 מיליון שקלים ייעודיים לטיפול באתר ארמונות החשמונאים ביריחו. התקציב הנוסף מיועד להמשך פעולות ההצלה, השימור, הפיתוח וההנגשה לציבור של אתרים ארכיאולוגיים ואתרי מורשת ביהודה ושומרון.
בין האתרים שיזכו להשקעה משמעותית במסגרת ההחלטה: סבסטיה – המוגדרת כבירת ממלכת ישראל בתקופת בית עומרי; ארמונות החשמונאים ביריחו; מצודת סרטבה – מבצר החשמונאים המשקיף על בקעת הירדן; מצודת הורקניה – מבצר החשמונאים במדבר יהודה, ותל חברון – ליבת העיר העתיקה והאתר הארכיאולוגי ועוד.
בשנה שעברה נחנך גם אתר סינון עפר ראשון מסוגו ביישוב שבי שומרון בהשקעה של 3 מיליון שקלים. לאתר זה מובא עפר מכל רחבי השומרון, ועובר בו סינון על ידי ארכיאולוגים של יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה, ובשיתוף הציבור הרחב, על מנת לחשוף פריטים ארכיאולוגיים מחפירות המתבצעות בימים אלו באתרים ארכיאולוגיים ביהודה ושומרון, כצפוי.
"שבנו הביתה"
שר המורשת עמיחי אליהו אמר ש"כל גרגר עפר שאנחנו מסננים חושף מחדש את האמת הפשוטה: עם ישראל חי כאן ומלך כאן. זה לא רק חפירה ארכיאולוגית – זה מפגש עם נשמת האומה. מכאן אנחנו משדרים מסר ברור: שבנו הביתה ואנחנו כאן כדי להישאר. מורשת היא הזהות שלנו והמצפן שלנו״.
אבל לא מדובר רק בארכיאולוגיה. בספטמבר 2025 הניח השר אליהו את אבן הפינה לבית הראשונים במצפה יריחו, התנחלות במדבר יהודה.אליהו אמר אז: "מצפה יריחו מסמל את רוח החלוציות והנחישות של המתיישבים, הראשונים שעלו לכאן לפני 48 שנה, בחול המועד סוכות, לא נרתעו מהאויבים שמסביב, מסופות החול, מהמדבר הלוהט ומהיעדר תשתיות. הם ראו חזון והפכו אותו למציאות. בית הראשונים שיוקם כאן ישמר את הסיפור המופלא שלהם לדורות הבאים, ויזכיר לנו את כוחה של האמונה והמסירות לבניין הארץ".
וכמובן, משרד המורשת של עוצמה יהודית לא לבד. סכומים גדולים מאוד שוב מוזרמים לגרעינים התורניים שמהווים את בסיסי השטח של מפלגת הציונות הדתית ממשרדי ממשלה שונים.
ממשרד המשימות הלאומיות יוזרמו 25 מיליון שקלים לגרעינים משימתיים ובמשרד החינוך מעבירים עוד 17 מיליון לגרעינים תורניים. לא צריך להתרשם מכך שהסכומים האלה פחות גדולים משנים קודמות. 29 מיליון שקל מתקציב הגרעינים המשימתיים הוכנסו בשנה שעברה בחשאי לבסיס התקציב יחד עם עוד 260 מיליון שקל, כלומר בעצם מדובר ב־54 מיליון שקלים ממשרד המשימות הלאומיות.
