סגור
מימין מקדימה אריה דרעי יו"ר שס בצלאל סמוטריץ שר האוצר משה גפני יו"ר יהדות התורה במליאת הכנסת
אריה דרעי, בצלאל סמוטריץ' ומשה גפני. בניגוד מוחלט לגירעון התקציבי שבו שרויה המדינה, הכספים הקואליציוניים חולקו ביד נדיבה כדי שכולם יצאו מרוצ (צילום: רפי קוץ)
פרשנות

מימון השתמטות והתנחלויות הוא הדבק של הקואליציה

הכספים הקואליציוניים, בהיקף של 6 מיליארד שקל בשנה, יזרימו סכומי עתק למימון משתמטים ומתנחלים. 680 מיליון שקל הושארו לחלוקה עתידית. גם אם אין מטרה ברורה לכסף - לא מוותרים עליו. אפילו לא במלחמה

ספק אם יש דבר יציב יותר בממשלה הזאת מהכספים הקואליציוניים. 24 מיליארד שקל ייעדה הממשלה הזאת לכספים פוליטיים ומגזריים - 6 מיליארד שקל בכל שנה. בממשלה שהובילה אותנו להפיכה משטרית ולארבע מלחמות, ושדאגה להשאיר את המדינה בחוסר יציבות מתמיד, שום דבר אינו קדוש כמו הכספים האלה. מעט ממשלות היו פה שמרכיביהן תיעבו אלה את אלה כל כך. הכספים הקואליציוניים הם מרכיב מרכזי בדבק שמחזיק את הממשלה הזאת ביחד, למרות כל התסכולים, ומאפשר לה לשרוד כנגד כל הסיכויים ארבע שנים. ערב הבחירות, הכסף הזה — לישיבות, לגרעינים תורניים ולהתנחלויות — הוא הדלק שאמור להניע את מכונת הבחירות של הקואליציה.
מבחינת הממשלה היא מאשרת רק 5 מיליארד שקל, משום ש־900 מיליון שקל הוחבאו בבסיס התקציב: 600 מיליון שקל לתוספות שכר למורים החרדים ועוד 300 מיליון שקל שמיועדים בעיקר למטרות של מפלגת הציונות הדתית. המטרה של המהלך הייתה לקבל פחות כותרות שליליות. במציאות זה גורם לכותרות נוספות על ההסתרה. כל כך אין נכונות לוותר על אגורה בביזה השנתית, עד ש־680 מיליון שקל מאושרים לחלוקה עתידית ללא מטרה מוגדרת. כלומר, גם אם לא יודעים מה לעשות עם כספים קואליציוניים — לא מוותרים עליהם. כסף קואליציוני משוחרר לא יוחזר אפילו לא בתקופה של מלחמה רביעית בתוך שנתיים.
ספק אם יש נושא שנמצא בקונצנזוס בציבור המשרת, כולל הציבור הדתי־לאומי, כמו עצירת התקציבים למשתמטים ולעריקים. לכאורה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מייצג את הציבור הזה. בפועל קשה לספור את הדרכים שבהן הכספים הקואליציוניים שהוא הגיש לממשלה מממנים משתמטים. למשל, תקציב הישיבות שגדל בקדנציה הזאת מ־1.2 מיליארד שקל ל־1.7 מיליארד, ועתה יזנק ל־2 מיליארד שקל — כי בסופו של דבר זה מה שבאמת חשוב לממשלה הזאת בתקופת מלחמה.
המטרה של הגדלת תקציב הישיבות ברורה. בג"ץ אסר על תמיכות בתלמידי ישיבות משתמטים, משום שבכך בעצם מממנים את ההשתמטות שלהם. בשנה שעברה הוקפאו יותר מחצי מיליארד שקל לתלמידי ישיבות משתמטים. השנה צפוי הסכום לגדול ליותר מ־600 מיליון שקל. באמצעות הגדלת הסכום הכללי לישיבות עוקפים את ההקפאה ודואגים שהסכום שיוזרם לישיבות יהיה גדול ככל האפשר.
אבל זו לא הדרך היחידה למימון משתמטים. במשרד החינוך מייעדים 50 מיליון שקל לנוער שנושר מהישיבות, במקום לדאוג שהנוער הזה ילך לישיבות עם לימודי ליבה ולצבא. אבל התקציבים למימון מוסדות למשתמטים לא נגמרים במשרד החינוך. במשרד הרווחה מיועדים 31 מיליון שקל למימון פנימיות של ישיבות חרדיות שמחנכות להשתמטות.
רבע מיליארד שקל מיועדים לכרטיסי המזון של דרעי. הניסיון מוכיח שכרטיסי המזון מהווים מרכיב מרכזי בתעמולת הבחירות של ש״ס, בבחינת חיזוק לטענה שהיא מפלגה חברתית. בפועל, אם ש״ס הייתה מפלגה חברתית באמת, היא לא הייתה יושבת בממשלה מגדילת פערים שלא מפסיקה לפגוע בחלשים. אלא שש״ס היא מפלגה שדואגת להשאיר את העניים בעוניים ואז מתגאה בכך שהיא זורקת להם עצמות בדמות כרטיסי מזון.
לרגע היה נראה שב־2024 ש״ס השלימה עם כך שבג״ץ לא יאפשר לחלק את התקציבים בצורה לא שוויונית. אלא שכלכליסט חשף בשנה שעברה שהקריטריונים החדשים שגובשו במשרד הרווחה, שנמצא בהשפעת ש״ס, לחלוקת הכספים, כוללים מבחן הכנסה לנפש ללא קריטריון של מיצוי כושר השתכרות, וכן הסתמכות על כך שהמועמד קיבל סיוע במזון בעבר — שני קריטריונים שמכוונים לאוכלוסייה חרדית.
כלומר, גם אחרי מאבקים של שנים ועמדה מאוד ברורה של שופטי בג״ץ שהכסף יחולק בצורה שוויונית — כולל לאוכלוסייה הערבית, שבה באמת יש כמות גדולה של משפחות רעבות — נראה שש״ס אינה מוותרת על הזכות להפלות. אם ינסו לחלק את הכרטיסים לפי המבחנים האלה, הנושא יחזור לבג״ץ והסיכוי שהכספים יחולקו בפועל השנה אינו קיים.
400 מיליון שקל קואליציוניים מיועדים למשרד המשימות הלאומיות, שהוא בעצם משרד המשימות של מפלגת הציונות הדתית. המטרות: מהתנחלויות, דרך גרעינים תורניים שהם בסיסי השטח של המפלגה, ועד הדתה.
גם השנה סכומי עתק מיועדים ל"זהות יהודית", כולל החזרה בתשובה והדתה. בין התקציבים: חיזוק הזהות היהודית — 56 מיליון שקל; מדרשות ליהדות וללימודי ארץ ישראל — 24.5 מיליון שקל; מרכזים להעמקת החינוך היהודי — 25.5 מיליון שקל; תמיכות בעמותות לתרבות יהודית — 29.5 מיליון שקל. במקביל, 77 מיליון שקל מיועדים לתרבות חרדית במשרד החינוך ועוד 3 מיליון שקל למוסדות תורניים.
בכל זאת משהו חיובי: בגלל פרישת סגן השר אבי מעוז מהקואליציה לא יועברו הכספים שיועדו לרשות שלו ל"זהות יהודית" ולמלשינון שלו על תוכניות חינוך ליברליות או סובלניות כלפי ערבים. כך נחסכו כמה עשרות מיליוני שקל.
100 מיליון שקל בתקציב משרד המשימות הלאומיות מיועדים לצורכי ביטחון בהתנחלויות. מתנחלים עורכים על בסיס יומי פוגרומים בתושבים הערבים בגדה; אנשים נהרגים ונפצעים ורכוש מושמד. הממשלה שמתעלמת מהפשעים הנוראים האלה, שנעשים בחסותה, מממנת את הביטחון של מאחזים וחוות בודדים.
הדיווחים מהמשא ומתן על הכספים הקואליציוניים מגלים שבניגוד מוחלט לגירעון התקציבי שבו שרויה המדינה, הוא נוהל באווירת רווחה כללית במטרה לדאוג שכולם יצאו מרוצים. 76 מיליון שקל מיועדים בבסיס התקציב למשרד המורשת של השר עמיחי אליהו. עוד 168 מיליון שקל יתווספו אליהם בכספים הקואליציוניים — כלומר תקציב המשרד יגדל ביותר מפי שלושה ויגיע לרבע מיליארד שקל.
הסכום הזה יושלך על משרד לענייני כלום ושום דבר שהוקם למטרות קואליציוניות, ואיש לא חשב שהוא נחוץ עד שהיה צריך לסדר לעוצמה יהודית עוד תפקיד שר. כיוון שאין פירוט בהחלטת הממשלה של מטרות הכספים, אפשר לעיין בהצעת ההחלטה של 2023–2024 ולגלות שם שהמשרד מגלה עניין בעיקר במורשת מעבר לקו הירוק ובירושלים. בין המטרות שפורטו אז: "אתרי מורשת ביהודה ושומרון, חשיפת ירושלים הקדומה ועידוד ביקורים בכותל המערבי".
כרגיל, התקציבים הקואליציוניים של המשרד לשירותי דת עוסקים בעיקר במישטור של הפעילות המינית ושל פוריות האישה ברוח ההלכה האורתודוקסית. 52 מיליון שקל מיועדים למבני דת — כלומר בעיקר להקמה ושיפוץ של מקוואות לנשים, במטרה שיהיו כאלה בכל יישוב קטן ובכל שכונה. כזכור, בדיקות כלכליסט הוכיחו שהעלות הממוצעת של טבילה בחלק מהמקוואות עלולה להגיע ל־500 שקל. מלבד זאת מיועדים 2 מיליון שקל לשירותי ייעוץ והפריה, 4 מיליון שקל לפוריות ומיליון שקל לייעוץ והדרכה בטהרת המשפחה.
כדאי לשים לב לאחד ההיבטים האבסורדיים של הסכומים האלה. בין מיליארד למיליארד וחצי שקל שמיועדים לתוספות שכר למורים חרדים, למשתמטים בישיבות ולמוסדות חרדיים ללא לימודי ליבה תקועים בבג״ץ ולא יחולקו. החרדים היו יכולים להחליף מטרות ולהשתמש בכסף למטרות אחרות. מסיבות של יוקרה פוליטית הם משאירים את הסכומים, למרות שהם יודעים שהם יתבזבזו. לפחות מבחינה זו אפשר להכיר להם תודה על כך שבין חמישית לרבע מהכספים הקואליציוניים יחזרו לקופת האוצר.
לאישור הכספים הקואליציוניים צמודה תעודת הפטירה של חוק ההשתמטות. כזכור, המפלגות החרדיות הודיעו שוב ושוב שלא יאשרו את התקציב ללא חוק השתמטות. כיוון שאין בקואליציה רוב לאישור חוק ההשתמטות, השאלה הייתה מה הסולם שימצאו המפלגות החרדיות כדי לרדת מהעץ. מבחינה זו, מלחמה היא סולם נוח יחסית, משום שברור שאי אפשר לאשר חוק השתמטות בעיצומו של גיוס מילואים ענק.