"לא בנקל יבוטל הסכם גירושין"
בית הדין הרבני הגדול קבע: האחריות להבנת הסכם הגירושין והמונחים הכלולים בו חלה על הצדדים ואין חובה על בית הדין שמאשר את ההסכם להסביר לצדדים כל מונח ומונח בהסכם
לאחרונה דחה בית הדין הרבני הגדול ערעור שהגישה אישה כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי באשקלון אשר דחה תביעה שהגישה לביטול הסכם גירושין עם בעלה לשעבר בטענה כי לא הבינה את משמעות כל המילים בהסכם; ובכלל זאת טענה כי לא הבינה את משמעות המונח "מימוש מהיר" שנכלל בהסכם ולפיו האיש יוכל לרכוש את חלקה של האשה בדירה המשותפת של השניים בהנחה ממחיר שייקבע על ידי שמאי מוסכם.
בני הזוג נישאו זה לזו בשנת 2008 ולהם שלושה ילדים משותפים. בשלב מסוים עלו יחסי הצדדים על שרטון, ובשלהי שנת 2019 הגיש הבעל לבית הדין האזורי באשקלון תביעת גירושין ולאחר מכן הוגש לאישור בית הדין הסכם גירושין שנערך על ידי הצדדים.
במסגרת ההסכם שהוגש, סוכם כי הצדדים יתחלקו שווה בשווה בחובות הקיימים שלהם, וכן נקבע כי האיש יהיה זכאי לרכוש את חלקה של האשה בדירה המשותפת של הזוג במחיר שייקבע על ידי השמאי שהוסכם עליהם ובהפחתה של "מימוש מהיר".
בחודש מאי 2020 התקיים דיון בבית הדין, במהלכו ביה"ד עבר עם הצדדים על ההסכם ולאחר מכן נתן לו תוקף של פסק דין, והצדדים התגרשו.
חרף ההסכם ביניהם ואישורו על ידי בית הדין, האשה לא שיתפה פעולה עם האיש לצורך העברת חלקה בדירה על שמו של האיש כפי שסוכם וכן סירבה לשאת במחצית החובות של הזוג כפי שסוכם שייעשה.
משכך, הגיש האיש כנגד האישה תביעה לאכיפת ההסכם ומספר חודשים לאחר מכן הגישה האשה תביעה לביטול ההסכם בטענה כי לא הבינה את משמעות כל המילים בהסכם ולא הבינה כי המשמעות של המונח "מימוש מהיר" היא כי האיש יוכל לרכוש ממנה את הדירה בהפחתה של 15% מהסכם שייקבע על ידי השמאי. עוד הלינה האשה, שהיתה סטודנטית למשפטים בעת עריכת ההסכם וחתימתו, על כך שבית הדין שאישר את הסכם הגירושין לא הסביר לה את כל המושגים בהסכם.
בית הדין הרבני באשקלון דחה את תביעת האישה לביטול ההסכם וקיבל את תביעת המבקש לאכיפת ההסכם, ובתוך כך הורה על אכיפת הסעיף המורה כי האיש יהיה זכאי לרכוש את חלקה של האישה בדירה בהפחתה של "מימוש מהיר" וכן הורה כי על האשה לשאת במחצית החובות של הזוג.
האשה הגישה ערעור על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול בירושלים והתקיים דיון במעמד הצדדים, בפני כבוד הרבנים הרב קלמן מאיר בר, הרב אברהם שינדלר והרב יצחק אושינסקי.
ביום 22.4.25, ניתן פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול במסגרתו דחו הרבנים פה אחד את הערעור שהגישה האשה, ובמסגרת פסק הדין קבעו הדיינים כך "לא נאמנת המערערת בטענתה שלא הבינה את משמעות כל המילים בהסכם שעליו חתמה. זאת אף בהיותה סטודנטית למשפטים בעת עריכת ההסכם, ויודעת היטב שלכל מילה בהסכם יש משמעות, והיה עליה לבחון היטב כל מילה בהסכם עליו היא חותמת. אם לא הבינה איזו מילה, היה עליה לברר את משמעותה. הייתה רשאית המערערת לבחון את סעיפי ההסכם ע"י ייצוג אישי מטעמה. היא בחרה לפנות לשם כך לעו"ד י' שהוא היה מצד הבעל. החליטה שבדיקה זו מספקת אותה, כך שאין לה מקום להלין כיום ולומר שלא הבינה".
עוד קבע בית הדין הרבני הגדול כי המונח "מימוש מהיר" הוא מונח מקובל שמשמעותו הנחה על מכירה מהירה. בית הדין הוסיף וקבע ביחס למושג זה כי "לא קשה להבין כי מילים אלו צופנות בחובן רמז למחיר זול יותר של הדירה".
עוד נפסק כי אין חובה על בית דין המאשר הסכם גירושין להסביר לבעל דין כל מושג בהסכם שעליו הוא חותם וזהו תפקידו של בעל דין להבין על מה הוא חותם ולברר את מושגי ההסכם לפני החתימה. נפסק, כי הדיין המאשר הסכם אינו מייצג של שום צד בתיק וכל שעליו לוודא הוא שההסכם בכללותו ועיקרי האמור בו מובנים לצדדים וכי אין בו בעייתיות כלשהי.
לאור כל האמור הערעור נדחה פה אחד בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול שקיבל את הכותרת: "לא בנקל יבוטל הסכם גירושין".
*מספר התיק בבית הדין הרבני הגדול הוא 1509592 ופסק הדין המלא מפורסם במאגרים המשפטיים.
d&b – לדעת להחליט
