בלעדי
חברות הסלולר עותרות לבג"ץ: "משרד התקשורת מתעלם 15 שנה מהערכת אגרות התדרים"
חמש החברות הגדולות דורשות הנחה של 70% או עדכון האגרות. לטענתן, אגרות התדרים בישראל גבוהות פי 3 מהממוצע העולמי ולא משקפות ערך כלכלי אמיתי
חמש חברות הסלולר הגדולות בישראל, פרטנר, הוט מובייל, פלאפון, סלקום ו-וויקום, המחזיקות ברשתות סלולר הגישו עתירה לבג"ץ נגד משרד התקשורת ושר התקשורת בדרישה לעדכן את אגרות התדרים הסלולריים או להעניק להן הנחה זמנית של 70% עד להשלמת בחינה כלכלית של שווי התדרים.
לפי החברות, במשרד התקשורת נמנעים כבר מעל 15 שנה בביצוע עבודה כלכלית שתשקף את הערך הכלכלי של אגרות התדרים, מה שמייצר עבורן נטל מס נוסף שאינו מוצדק. חשוב להדגיש שאגרות התדרים בישראל גבוהות יחסית לעולם, ובמיוחד בהשוואה למחיר חבילות הסלולר.
"אל מול כל אלה, חרף העובדה שמשרד התקשורת מצהיר מאז שנת 2010 לפחות, כי יש לבצע בחינה של שוויים הכלכלי של התדרים ולעדכן בהתאם את אגרות התדרים, בפועל לא אירע דבר, ולא ברור מתי, אם בכלל, תחל הבחינה של שוויים הכלכלי של התדרים ובהתאם, מתי, אם בכלל, יעודכנו אגרות התדרים".
לטענתן, "חרף פניות אלה, משרד התקשורת נמנע מלבצע, ואף נמנע מלהתחייב לבצע, את הבחינה הכלכלית הנדרשת בנוגע לשווי התדרים. בנוסף, משרד התקשורת נמנע מלקבוע לוחות זמנים ברורים לסיומה של הבחינה הכלכלית ולעדכונן של אגרות התדרים (מלבד תשובה לאקונית שהנושא יוכנס לתכנית העבודה של משרד התקשורת לשנת 2025)".
בישראל פועלות כיום שלוש רשתות סלולר עצמאיות: רשת של סלקום וויקום, רשת נוספת של פרטנר והוט מובייל ורשת של פלאפון. כל אחת מהרשתות עושה שימוש בתדרים, שהם משאב ציבורי, ולכן משלמות אגרות שנתיות למשרד התקשורת. הטענה של חברות הסלולר היא שאגרות הסלולר שמשלמות חברות הסלולר גבוהה במיוחד ביחס לעולם ולא משקפות את ערכן הכלכלי יותר. לכל אחת מהרשתות בין 2,500-3,000 אתרים.
הטיעון המרכזי של החברות הוא שאגרות התדרים נקבעו כבר ב-1995 (והאגרות המשיכו להתעדכן בהתאם למדד המחירים) ומאז השוק השתנה מאוד, בעיקר לאחר רפורמת הסלולר ב-2012 ששינתה את הרווחיות של החברות בצורה ניכרת. לטענת החברות, הרפורמה הובילה לירידה של מחצית מהכנסותיהן, והן נאלצו לבצע שורה של התאמות וקיצוצים.
בעתירה של החברות מצוטט שר התקשורת בדיון בוועדת הכלכלה בחודש יוני בשנה שעברה שבו טען שאגרות הסלולר בישראל, שב-2025 יחצו את רף ה-400 מיליון שקל, גבוהות פי 3 מהממוצע העולמי. למעשה החברות מציינות את דו"ח מבקר המדינה משנת 2012, שהתייחס לשנת 2010, לפיו המשרד הכיר שאין זיקה בין סכום אגרות התדרים לבין הערך הכלכלי שלהן, למרות שיש בכך צורך. כלומר, החברות מראות שבמשך 15 שנה נמנעו במשרד לבצע הערכה כלכלית אמיתית לערך של אגרות התדרים.
חשוב לציין שאגרות התדרים בישראל אכן גבוהות בהשוואה בין לאומית. בינואר שנה שעברה פורסמה עבודה שביצעו חברות התקשורת באמצעות חברת הייעוץ TASC, שהראתה כי אגרת התדרים בישראל עומדת על 31.9 אלף יורו למגה-הרץ למיליון נפש. באנגליה, שבמקום השני, האגרה עומדת על 19.4 אלף יורו. במשרד התקשורת השתמשו בנתון אחר שהגיע למסקנה דומה: במידה שלא יהיה שינוי באגרות התדרים, החברות ישלמו 4.81% מהכנסותיהן עבור אגרות התדרים, לעומת 1.8% בממוצע בעולם.
כמו כן, 5% מסך האגרות המשולמות בישראל בשנים 2023-2024 הן אגרות המיועדות למשרד התקשורת, שהן בעיקר אגרות התדרים של חברות הסלולר. ב-2024 סך האגרות למדינה היו 8.8 מיליארד שקל.
בחברות פנו למשרד התקשורת כמה פעמים לאורך השנים, כשהפנייה האחרונה נעשתה לאחרונה. בשבוע שעבר קיבלו פנייה מהמשרד שהוא בוחן את טענות החברות במסגרת בדיקה ראשונית ובלתי מחייבת – אך לא מעבר לכך. טיעון נוסף של החברות הוא מול אגרות הנל"ן (קווי תקשורת אלחוטיים נקודה-לנקודה), שנהנות מהנחה של 70% בתשלום האגרות מאז 2015.
"בענייננו, משרד התקשורת נמנע במשך שנים ארוכות מלבצע עבודה כלכלית לקביעת שווי תדרי הסלולר והוא מוסיף ומפלה באופן קשה את העותרות בהימנעותו וסירובו מלהעניק הנחה על אגרות התדרים עד להשלמת הבחינה הכלכלית, כאשר בה בעת, הוא מעניק הנחה על אגרות קווי הנל"ן, כאשר הטעם למתן ההנחה על אגרות הנל"ן הוא שטרם הסתיימה הבחינה הכלכלית של שווי תדרי הנל"ן. מדובר באפליה בוטה מאין כמותה".
העתירה מעלה טענות משפטיות עקרוניות: אגרה אמורה להיות תשלום חובה בצמוד לשירות שהמדינה מעניקה – במקרה זה הקצאת התדרים – ולא להפוך למס נטול זיקה ישירה.
