ריאיון
מנכ"ל מקורות היוצא: "מי שתייה יהיו לכולם תמיד. בחקלאות תהיה בעיה"
אחרי שנתיים שחונות ולקראת חורף בעייתי נוסף, עמית לנג מזהיר מפגיעה מתמשכת בחקלאות באזורים שמנותקים מהמערכת הארצית. לדבריו, ביטחון מי השתייה של ישראל מובטח, אך בלי האצה רגולטורית של מתקני התפלה וחיבורים חדשים – המחיר ישולם בשטח
עמית לנג, מנכ"ל מקורות, הסופה ביירון שהמטירה כאן גשמים עזים, לא הצליחה להסתיר את העובדה שאנחנו אחרי שנתיים של בצורת ואולי לקראת חורף שחון גם השנה. האם לישראל יש "ביטחון מים" מספק?
"לצערי, השבועיים הגשומים מוכיחים את התחזית שקיבלנו מהשירות המטאורולוגי עוד בשנה שעברה, לפיה מעבר לכך שנהיה מתחת לממוצעים השנתיים, הפיזור של הגשם יהיה הכי גרוע שאפשר. דווקא במקומות שצריכים הכי הרבה גשם, שם הוא לא יורד. יש בעיה באגן הכנרת, שהוא הכי חשוב למדינת ישראל מבחינת המים הטבעיים. היו שבועיים עם כמויות גשם טובות לחקלאות באזורים מסוימים, אבל זה לא עוזר לנו ברמת המאקרו של משק המים, כי זה לא יורד באזורים שאנחנו הכי צריכים אותם.
"בטווח הקצר, של השנה והשנה הבאה, יכולים להיות קשיים ומצוקות כאלה ואחרים באזורים שבהם המערכת המקומית נשענת על מקורות מים מקומיים, כאלה שלא מחוברים למערכת הארצית. את אותם אזורים אנחנו מדלדלים מאוד וכשלא יורד גשם, כמו בצפון רמת הגולן, המאגרים והקידוחים שם מתקשים לספק את הכמות הנדרשת".
עמית לנג (55)
מצב משפחתי:
גרוש + 3, מתגורר בשהם
תפקידים קודמים:
מנכ"ל שח"מ מקורות ביצוע, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מנהל חטיבת הכלכלה וסמנכ"ל בפרטנר תקשורת, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר
עוד משהו:
אלוף ישראל בג'ודו, מקום שלישי באירופה, ייצג את ישראל באולימפיאדת ברצלונה 1992
באיזו רמה, גם של מי שתייה?
"מי שתייה יהיה לכולם תמיד. כנראה שיהיה קושי לחקלאות באזורים האלה, בצפון רמת הגולן, בבקעה ובערבה. בטווח הארוך יותר, התוכניות של מקורות יחד עם השוק הפרטי, עם מתקני ההתפלה שאמורים לקום בשנים הקרובות, יפתרו את הבעיה כמעט בכל תרחיש קיצון שאתה יכול לחשוב עליו. למה? כי זה לא שזה רק תוכנית, זה ביצוע, זה בהקמה, למשל, מתקן התפלה גדול מאוד בגליל המערבי, שיספק המון ביטחון באספקת המים לשני העשורים הקרובים לאזור הצפון עד גם הרחוק, כולל רמת הגולן".
ועד אז? אנחנו צפויים לשלוש שנים קשות ברמה של לסגור משקים חקלאיים באזור?
"לא. זה לא כאילו לא יהיו מים בכלל. אנחנו מדברים על כמויות יותר קטנות, ואז הם יצטרכו לחשב את הצעדים שלהם. שנים התרענו מפני זה, שייתנו לנו לבצע את הפרויקטים. השנה לצערי, ברכת רם, שהיא מאגר מאוד גדול של צפון רמת הגולן שמספק את כל המים לחקלאות, התמלא בשליש ממה שהוא מתמלא בדרך כלל בגלל הבצורת, וחקלאים נאלצו לעקור מטעים, כי לא היה מספיק מים ואין לי דרך להביא עוד מים לאזור".
בשבוע הבא אתה עוזב אחרי קדנציה של 4 שנים. אתה משאיר את החברה עם תוכניות מספיקות לעתיד?
"בהחלט כן. בכפוף לכך, ואני אומר את זה תמיד, שרשות המים תספק את התמיכה הרגולטורית המתאימה. הם צריכים לאשר את הפרויקטים, לא רק ברמת העיקרון, אלא ממש לקדם אותם. אני מקווה שלא יהיו בדרך כל מיני מה שנקרא 'שינויי אג'נדה' שיבלמו את התוכניות ושלא יקרה שפתאום בגלל שיירד גשם יעצרו תוכניות. זה כבר קרה בעבר".
המשק נשען היום בעיקר על מים מותפלים. זה לא בעייתי בפני עצמו?
"איזו ברירה יש לנו? קודם כל זה לא הישענות רק על מים מותפלים. זה לעולם לא יהיה 100%, אבל כן, זה הולך וגדל וזה יכול להגיע לאזור ה־80%. וזה גם תלוי בעונה - בחורף הצריכה יורדת בחצי ממה שהיא בקיץ, אז זה משנה את התמהיל, אבל אין לך באמת ברירה אחרת. ככל שיהיה פה מיעוט משקעים טבעי, אז החלופות שלך הן התפלת מים או השבת מי קולחין לחקלאות. ואנחנו עובדים על זה. השפד"ן, למשל, וכל הקווים שלנו לאזור העוטף ולאזור הנגב, הולכים לגדול פי שניים. זה חוסך מים שפירים. הדבר השני הוא כאמור הגדלה הדרגתית של מתקני ההתפלה ויש תוכנית ארוכת טווח לעניין הזה. בגליל המערבי כבר בונים. יש לך בעמק חפר תוכנית שמתקדמת עכשיו. המתקן באשקלון, אחד הראשונים שהוקמו בתחילת שנות ה־2000, מגיע לסיום תקופת הזיכיון ומוציאים אותו עכשיו למכרז חדש, שבתוכו כבר תהיה הגדלה".
כחלק מאומת הסטארט־אפ, עד כמה משולבות בחברה טכנולוגיות מתקדמות?
"מקורות היא החברה מספר אחת בעולם בהקשר הזה. למשל, יכולת הניטור שלנו של מה שקורה במערכת בזמן אמת היא הכי גבוהה שאני מכיר. המערכת המבצעית שלנו, שנמצאת בימים אלה בתהליך החלפה, מגיעה כבר לרמה של עולם חדש של ניהול משק המים. זה מאפשר לנו צריכת אנרגיה אופטימלית. מקורות היא צרכן אנרגיה עצום ומוציאה בשנה בין 950 מיליון שקל למיליארד שקל על חשמל. אצלנו מתנהלים כל הזמן סביב השאלות מתי אתה מפעיל את המשאבות, באיזה כמויות, באילו לחצים, מתי אתה ממלא את הבריכות. כל המערכת הרי עובדת על איגומים ושעות שיא ושפל. במיקרו זה מאוד מסובך לנהל את זה ידנית.
הבצורת בישראל:
לפי השירות המטאורולוגי, עונת הגשם של 2024־2025 הסתיימה כשנת בצורת קיצונית והייתה יבשה מהממוצע במידה ניכרת ברוב חלקי הארץ. בממוצע מרחבי ירדו באזורים הלא־מדבריים כ־55% מהממוצע, ורק עונת 1998/9 היתה יבשה יותר. למרות אירועי הגשם העוצמתיים בשבועות האחרונים, מפלס הכנרת נותר ללא שינוי בחודש האחרון, ברמה של מינוס 213.435 מטר
"חוץ מאנרגיה, יש לך את כל העניין של ביטחון מים. לא אמינות האספקה, אלא לאיכות המים. אנחנו יודעים בדיוק מה קורה אצלנו במערכת. סתם דוגמה, אם תנסה לפתוח מכסה של בריכה שלנו, תוך שנייה נסגר השסתום שמוציא את המים מהבריכה, ואנחנו מקבלים התראה בחדר בקרה, ועד שהמים לא נבדקים, הם לא ישובו לזה. המים שאנחנו מספקים עומדים בסטנדרט הכי גבוה שאפשר, לפי הוראות משרד הבריאות. אגב, בישראל משרד הבריאות דורש סטנדרט מאוד גבוה".
יש תחום מקומי שאתם מזהים בו פוטנציאל?
"בהחלט, ויש לנו כמה מסלולי חדשנות שבהם אנחנו מציעים לחברות לעבוד איתנו. עם סטארט־אפים שמתאימים לפעילות שלנו אנחנו עושים פיילוט, ואם הוא מוצלח גם נשקיע בהם, תלוי בשלב שבו הם נמצאים. כשהם צריכים את הכסף להמשיך לפתח ולעשות אדפטציה, אז אנחנו נכנסים עד 20%, ויש לנו 10 כאלה. כמעט כל הפיתוחים שלנו נבדקים מסחרית, ואיפה שהם יכולים לשרת חברות מים אחרות, אנחנו מציעים אותן גם בחו"ל וגם בארץ".
בתחילת השנה הבאה תעריף המים יעלה ב־2.49%. הייתה דרך למנוע את ההתייקרות?
"לא. בעולם שלנו קורים שני דברים אקסוגניים לכל המערכות של אספקת המים. האחד, נכנסים עוד ועוד מים מותפלים, מים שעולים כסף. השני – עלות החשמל. כשהיא עולה, אז זה משפיע על המחיר. תוסיף לזה שיש יותר צריכה. ועדיין, אחרי שאמרתי את כל זה, אם תעשה בנצ'מרק עולמי על מחירי המים, במדינות מפותחות, אנחנו במקום טוב באמצע. יוקר המחיה הוא לא במים. הפעילות של מקורות יעילה בהיבטים האלה. אין הרבה חברות בעולם שמנהלות מקורות שונים של מים באותה מערכת ואין הרבה חברות בעולם שיש להן פחת מתחת ל־4%, מספר אחת בעולם בהיבט הזה. מקורות גם כמעט ולא גדלה בכוח האדם שלה בזכות הטכנולוגיה כבר הרבה מאוד שנים".
עברנו שנתיים של מלחמה, האם בדומה למשק האנרגיה אחרי הפגיעה בבזן היה חשש לגבי אספקת המים?
"היו פגיעות במתקנים וגם היו אתגרים לא פשוטים. אנחנו עושים כל שנה תרגילים והערכות מצב כדי להיות מוכנים לחירום. והשילוב של המוכנות והמחויבות של העובדים הביאו אותנו למצב שלא היתה פגיעה באספקת המים. עשינו תהליך מסודר של הסקת מסקנות. בשנים הקרובות נחזק ונעלה את החוסן, כמו למשל במיגון פיזי על רכיבים קריטיים במערכת וגיבויים למערכת החשמל. גם נשלב עוד טכנולוגיות של שליטה מרחוק, כמו שמציע הסטארט־אפ CQM, שיש לו טכנולוגיה מאוד מתקדמת לייצור כלור ישירות באתר, מה שחוסך את השינוע שלו בזמני שגרה ובחירום".
ועכשיו מדברים על הזדמנויות אזוריות, אולי עם סוריה, אולי לבנון, אולי ערב הסעודית?
"ערב הסעודית לא צריכה את המים שלנו, הם טובים במים לא פחות מאיתנו. עם ירדן אנחנו כבר עובדים דרך משרד האנרגיה. ירדן מקבלת משהו כמו 100 מיליון קוב מאיתנו. לגבי הרחבה פוטנציאלית, זה אפשרי. אנחנו נדע, אם צריך, להגיע לסוריה או ללבנון בסיטואציות כאלה או אחרות. היו שאלות מגופים מדיניים וגופי הביטחון על יכולות שיש לנו. ענינו עליהן, אבל אף אחד לא דיבר איתנו על משהו מבצעי כרגע או על תוכניות להכין. יש לנו פעילות מול מדינות רחוקות יותר, כמו אזרבייג'אן, וגם בארגנטינה, שם אנחנו עוזרים להם להבין איך לאזן את מערכת המים בין אזורים שיש בהם אגמים ענקיים לאזורים שאין בהם מים כלל. יש לנו פניות מהרבה מקומות למשל מקזחסטן".
איך אתה תופס את ניהול משק המים ברמה הרגולטורית־ממשלתית?
"הקונספט של משק המים בישראל, המהלכים שנעשו בעבר להגדיר את אופן הרגולציה ואת הקונספט של משק סגור הוא קונספט נהדר. ועם זאת, רשות המים עצמה כגוף רגולטורי זזה לאט מדי ומאוחר מדי לטעמי.
"אני חושב שהיום מקורות נמצאת באמת ברמה כזאת של חברה שאפשר להסתמך יותר מבעבר על התובנות שלה ועל הדרישות שלה או ההצעות שלה למשק המים. כל הזמן קיימים פה חשדנות וחוסר אמון, ודי. אנחנו לא כמו לפני 20 שנה. אין פה ניפוח של עובדים, אין פה כבר את כל האירועים שאנחנו מכירים מהעבר של כל מיני חשדות לעבירות טוהר המידות, זה לא קיים".
אתה אומר את זה אבל אתה עוזב חברה שכרגע אין לה יו"ר קבוע, במדינה שבה מנסים לחוקק חוק שיאפשר מתן ג'ובים למקורבים לחברי כנסת?
"אני לא יכול להתייחס לזה. אני יכול להגיד שברור שלא לעולם חוסן ואני מקווה שהדירקטוריון, משרד האנרגיה ורשות החברות ידאגו לשמר את המצב הנוכחי של החברה".
מה תמליץ לזה שיבוא אחריך?
"שקודם כל ימשיך ללחוץ לקבל את כל האישורים הנדרשים לאזורים המנותקים, כי זה מה שיגדיר את השנים הקרובות עם הבצורת. יהיה לו כאב ראש מאוד גדול אם הוא לא ידאג להשיג את האישורים הסופיים לכל אותם פרויקטים, כי אחרת ישחטו אותו.
"אף פעם לא הצלחתי להבין את הסיבות לזה שלא מקדמים את התוכניות האלו במהירות. גם הראנו שביחס לעלות של זה, לא מדובר פה בעלויות אסטרונומיות. רק עכשיו זה להתחיל להשתחרר לנוכח התחזיות על הבצורת וההבנה של חזי (ליפשיץ, ראש רשות המים, ר"ב),שהתחיל לקדם את זה. אבל היינו יכולים להיות כבר היום אחרי זה".
ומה הייתה ההשפעה על התעריף?
"כל 100 מיליון שקל נוספים בפיתוח של מקורות משפיעים פחות מאגורה על התעריף לקוב. שמעת אותי? כן, זה 0.4 אגורות לקוב. 4 אגורות בחודש למשק בית".
"לגמרי. הספיק לי. אני פה כבר 7 שנים בשני תפקידי מנכ"ל, קודם של החברה הבת שח"ם ואחר כך מקורות. אלו חברות עם רגולציה כבדה ויש בי געגוע מאוד ורצון מאוד חזק להתבטא יותר בניהול שלי, מה שהשוק הפרטי הרבה יותר מאפשר לך. ניהול מקורות זה התפקיד שהכי נהניתי בו בעולם עד היום, חברה מפוארת, עם מורשת ותחושת שליחות וציונות, אבל גם לזה יש סוף".
