טראמפ הפך את נתוני התעסוקה לפוליטיים - וזה עלול לפגוע בארה"ב
עדכון נתוני התעסוקה בארה"ב שהצביע על קיפאון במספר המשרות החדשות במאי ויוני יכול לשרת את הנשיא האמריקאי, שדורש להוריד את הריבית; ואולם בחירתו לפטר את הסטטיסטיקאית הראשית במשרד העבודה - עשויה לפגוע באמינות הנתונים בעתיד
הסיפור של שוק התעסוקה האמריקאי שתפס השבוע את הכותרות, הוא מהותי להבנת הדינמיקה המתרחשת כעת בארה"ב סביב נושא הורדת הריבית. בתקשורת נחשפנו בעיקר לצד "הפיקנטי" של הדברים, כולל אמירותיו של הנשיא דונלד טראמפ ופיטורי הסטטיסטיקאית הראשית במשרד העבודה. אלא שכדי להבין באמת את הכוחות הפועלים מאחורי הקלעים, כדאי לצלול לעומק הדברים:
1. הפיטורים המדוברים של אריקה מק'אנטרפר, ראש הלשכה לסטטיסטיקה במשרד העבודה, לפני כמה ימים, התרחשו בעקבות תיקון של נתוני שוק העבודה והיקף המשרות הפנויות. איך בעצם מחשבים נתון זה? דוגמים 120 אלף עסקים שונים המדווחים על גיוס כוח אדם או צמצומו, ועל בסיס הנתונים במדגם זה מריצים מודל סטטיסטי שאמור לחזות כמה מקומות עבודה חדשים מתווספים לשוק. מודל זה מתחשב בעונתיות וכולל הנחת יסוד לפיה במאי ויוני יש בדרך כלל ביקוש גבוה לעובדים. המודל כולל גם הנחה כיצד יש להתייחס למקרים בהם העסקים הנדגמים לא שולחים בזמן את הדיווח על מספר המשרות הפנויות שנפתחו אצלם.
ואכן, בחודשים האחרונים עסקים רבים בארה"ב לא הספיקו לשלוח בזמן את הנתונים, והסטטיסטיקאית עבדה על סמך ההנחות שבבסיס המודל. אלא שכשהחלו להגיע הנתונים, ראו שהמציאות בפועל שונה מאוד מההנחות לפיהן עבדו במשרד העבודה, ולכן תקננו לאחור את החודשים מאי ויוני.
בהליך הרגיל, יש תיקון חד-שנתי שמתבצע בספטמבר, אך הפעם, כשהחלו להגיע נתוני החברות שאיחרו בדיווח, התברר שהתמונה שונה לחלוטין והדבר הצריך תיקון דרסטי. על פי התקנון אחורה נראה שלא נוספו כמעט משרות חדשות במשק ולכן, להערכתנו, ראש הלשכה לסטטיסטיקה במשרד העבודה צדקה בכך שהבינה שעומד לחול שינוי דרסטי בתמונת המצב, שתהיה גם בעלת השפעה מהותית על החלטות כלכליות, ולכן לא ניתן לחכות עם התיקון עד ספטמבר.
2. נתון התעסוקה הנוכחי בארה"ב הוא הנתון החשוב ביותר מבין האינדיקטורים הכלכליים השונים שעומדים בפני הפד בבואו לקבל החלטה לגבי גובה הריבית. כולם ממתינים לפד שיוריד את הריבית, כאשר האינדיקטור המרכזי אותו בוחנים הוא קצב האינפלציה. אלא שההתבוננות על קצב האינפלציה בלבד אינה מספרת את כל הסיפור: הפד מתקשה להוריד את הריבית גם כאשר קצב האינפלציה יורד, מאחר שאינו יודע אם תוכנית המכסים הבלתי יציבה של טראמפ תאיץ את קצב האינפלציה. בפועל הפד לא ימהר להוריד את הריבית כל עוד שוק התעסוקה הוא חזק וכל עוד אין מיתון במשק, גם אם האינפלציה ירדה ליעד המתוכנן.
3. אבל, מה מראה לנו תיקון הנתון של שוק התעסוקה? למעשה משמעותו היא כי המיתון אינו רק תרחיש תיאורטי, אלא מציאות בהתהוות (או לדברי טראמפ - "כפי שהזהרתי"). בעיקרון, לא ייתכן מיתון כל עוד שוק התעסוקה הוא חזק ואין עלייה משמעותית באבטלה. אך אם יש סימני פגיעה בשוק התעסוקה ועלייה באבטלה, הרי שתרחיש של מיתון נראה ודאי וצפויה לכך השלכה גם על גובה הריבית, שכן יש להורידה כדי להילחם במיתון.
4. מה הבעיה? למרות שהטעות לכאורה עובדת לטובת טראמפ, כל ההתנהלות הפכה את הנושא לפוליטי, ולכן, פיטוריה של ראש לשכת הסטטיסטיקה מעלים מגוון רחב של ספקולציות. למשל, אם טראמפ רוצה להשפיע על יו"ר הפד ג'רום פאוול ועל הריבית, הוא יכול לעשות זאת באמצעות מינוי המחליף. הנתונים יכולים להראות ששוק התעסוקה הולך ומתקרר. בנוסף, אם הנתונים יהיו מוטים פוליטית, טראמפ יכול להראות שהנשיא הקודם ג'ו ביידן היה נורא לכלכלה, בעוד שאצלו הכל "דבש".
לעצמאות הנתונים הסטטיסטיים יש חשיבות רבה בעולם הכלכלה, ואם נתונים אלה ייתפשו כלא אמינים, המשקיעים יביאו זאת בחשבון. דוגמה לכך היא הנתונים בכלכלה הסינית אשר נתפסים כלא אמינים ולכן חברות מסחריות סיניות מתומחרות בחסר.
שמואל בן אריה הוא דירקטור וסמנכ"ל השקעות - שוק מקומי, פיוניר ניהול הון
לחברת פיוניר ולכותב, שמואל בן אריה, אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
