בלעדי
חברת הביטוח סירבה לפצות את הנהג בטענה לנהיגה ספורטיבית -בית המשפט פסק לו 2 מיליון שקל
נהג שהתהפך בירידות בין ערד לים המלח נפצע קשה. חברת הביטוח טענה: לא מגיע לו פיצוי מאחר שהתאונה אירעה בעת נהיגה ספורטיבית והחוק מחריג מקרים כאלה. בית המשפט דחה את עמדת הביטוח. עורכי דינו של הנהג: "פסק דין ראשון מסוגו המדגיש את החבות המוגברת של חברות ביטוח"
נהג שנפצע באורח קשה כאשר התהפך בירידות בין ערד לים המלח יקבל פיצוי של כ-2 מיליון שקל מחברת הביטוח שביטחה את רכבו בביטוח חובה. זאת, למרות שחברת הביטוח טענה שלא מגיע לו כל פיצוי מאחר שהתאונה אירעה במהלך נהיגה ספורטיבית.
סעיף 15 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מחריג פעילות של נהיגה ספורטיבית מהכיסוי, ולמעשה טענת חברת הביטוח היתה כי נהג שעוסק בפעילות של נהיגה ספורטיבית לא זכאי לשום פיצוי בעקבות פגיעת גוף שנגרמה בעת תאונה.
על פי התביעה שהגיש הנהג, באמצעות עורכי הדין רפאל אלמוג ואריאל גולד ממשרד רפאל אלמוג ושות', נגד חברת הביטוח איי-די-איי, שביטחה את רכבו בביטוח חובה, התאונה אירעה בדצמבר 2019 בכביש 31 מכיוון ערד לים המלח.
על פי התביעה, במהלך הנסיעה איבד הנהג שליטה על רכבו, התנגש במעקה בטיחות, הועף לצד הימני של הכביש והתהפך לתעלה. כתוצאה מהתאונה נפגע הנהג באורח קשה. הוא הובהל לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה, שם אובחן כסובל מחבלת ראש ונזקק למספר ניתוחים, וכן לאשפוז ושיקום. בסופו של דבר, נקבעה לתובע נכות רפואית קבועה משוקללת בשיעור של 45%.
במסגרת ההליך המשפטי, העלתה חברת הביטוח טענה לפיה התובע, שנהג להשתתף בנהיגה ספורטיבית להנאתו, נפגע בתאונה בעת שעסק בנהיגה ספורטיבית או היה באימון נהיגה ספורטיבית, ולכן אינו זכאי לפיצוי מאחר ונהיגה ספורטיבית מוחרגת מחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד).
עורכי הדין אלמוג וגולד טענו בשם התובע כי חברת הביטוח לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש לטענה מסוג זה, ושבפועל נסע התובע לטיול בים המלח, כפי שהעיד בבית המשפט וכי לא עסק באותה נסיעה בנהיגה ספורטיבית או באימון ספורטיבי .
בפסק הדין שניתן על ידי השופט דב גוטליב, סגן נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, נקבע כי חברת הביטוח "לא הרימה את הנטל המוטל עליה והוכיחה שבמועד התאונה התובע עסק ברכיבה ספורטיבית או באימון נהיגה ספורטיבית". לכן, קבע השופט כי על חברת הביטוח לפצות את התובע בגין מלוא נזקיו.
טענת חברת הביטוח נדחתה למרות שמפסק הדין עלה כי התובע אכן עסק בנהיגה תחרותית בזמנו הפנוי, ומי שדיווח על התאונה למשטרה היה חברו מעולם הספורט התחרותי. עוד קבע השופט כי "אינו יכול לקבוע שהתובע אינו אמין או מגזים בתיאוריו".
לאחר שדחה את טענת חברת הביטוח, התפנה השופט לדון בנזקים שנגרמו לתובע וקבע כי על חברת הביטוח לפצותו בכ-1.9 מיליון שקלבתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% בצירוף מע"מ והוצאות משפט.
עורכי הדין אלמוג וגולד שייצגו התובע מסרו בתגובה: "מדובר בפסק דין חשוב וראשון מסוגו, הבוחן לעומק את ההחרגה של חבות חברות הביטוח בתאונות המתרחשות תוך כדי נהיגה ספורטיבית. למרות שהטענה נדחתה בשל הרחבת חזית, התייחסותו של השופט בפסק הדין חשובה, משום שהיא מדגישה את החובה המוגברת המוטלת על חברות ביטוח להוכיח בצורה חד-משמעית את החריגים לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולא להסתפק בראיות נסיבתיות בלבד".
