פיץ' הותירה ללא שינוי את הדירוג של ישראל, אך מזהירה מאי ודאות פוליטית בעקבות הבחירות
כלכלני הסוכנות הותירו את הדירוג של ישראל על רמה של A עם תחזית שלילית; לדבריהם, התרחיש הסביר הוא בחירות חוזרות באפריל, ואי-אישור התקציב ל-2027; עוד אומרים שם כי ירידה בגירעון שתירשם בעקבות מעבר לתקציב המשכי לא תיחשב להישג - אלא תוצאה של שיתוק פוליטי
סוכנות הדירוג פיץ' פרסמה היום סקירה על השלכות תוצאות הבחירות בישראל על הכלכלה – ובשורה התחתונה המסר אינו אופטימי במיוחד. לפי הסוכנות, ההתפתחויות תואמות את הדירוג הנוכחי של ישראל (A) – אך בעיקר את התחזית השלילית (הכוונה לבצע הורדה נוספת בטווח של שנה עד שנתיים).
לפי הסקירה, שאינה מהווה פעולה דירוגית, התרחיש הסביר כולל תקופה ממושכת של ממשלת מעבר, פיזור הכנסת בתחילת ינואר ובחירות חוזרות בתחילת אפריל; מדובר בתרחיש גרוע לכלכלה, שכן משמעותו קיפאון בחצי השנה הקרובה. לפי הסוכנות, קואליציה רחבה של שני הגושים בלי המפלגות החרדיות אפשרית, אבל אינה תרחיש הבסיס שלה.
במילים אחרות, בסוכנות כבר מתמחרים פלונטר עד האביב לכל הפחות, ואף הבהירו כי ירידה בגירעון שתגיע בעקבות אי אישור התקציב ל-2027 ומעבר לתקציב המשכי (1/12) לא תיחשב בעיניהם כשיפור במצב הפיסקלי, אלא כתוצאה של שיתוק פוליטי.
"אנו סבורים כי קיים סיכון שלא תקום קואליציה יציבה בעלת רוב של 61 חברי כנסת", כתבו הכלכלנים. "תוצאת הבחירות עלולה להוביל לתקופה של קואליציות לא יציבות וממשלות מעבר, בדומה לשנים 2022-2019, שבהן נערכו בישראל חמש מערכות בחירות. לקואליציה היוצאת כבר אין רוב פרלמנטרי, מה שהופך את אישור תקציב 2027 לפני בחירות חדשות לבלתי סביר. תרחיש של היעדר תקציב יגביל את ההוצאות תחת כללי הפיסקליות של ישראל".
במצב כזה חל "תקציב המשכי": הממשלה רשאית להוציא בכל חודש עד 1/12 מהנמוך מבין מגבלת ההוצאה של השנה הקודמת לבין ההוצאה המותרת בה, בתוספת גידול האוכלוסייה. וכאן מסתתר המספר החשוב בהודעה. לפי פיץ', ב-2026 ההוצאה המותרת הייתה גבוהה ב-32 מיליארד שקל ממגבלת ההוצאה, שעמדה על 699 מיליארד שקל. אלא שלפי פיץ', הבסיס ל-2027 יהיה המגבלה, 699 מיליארד, בתוספת גידול האוכלוסייה מוערך של כ-1.5%. חישוב פשוט מעמיד את מסגרת 2027 על כ-21.5 מיליארד פחות מההוצאה המותרת ב-2026. כתוצאה מכך, פיץ' קובעת שההגבלה תצמצם את ההוצאה באופן מהותי - כלומר תקציב מרסן - והיא אף אמורה להקטין את הגירעון בטווח הקצר.
בסוכנות מזכירים כי זו לא תהיה הפעם הראשונה שישראל פועלת תחת הסדר תקציבי זה. ב-2020, המדינה התנהלה במשך שנה שלמה ללא תקציב מאושר, תוך התמודדות עם מגפת הקורונה באמצעות חבילות פיסקליות מיוחדות. בשנת 2021, התקציב לא אושר עד נובמבר, מה שהוביל לכ-10 חודשים של התנהלות תחת תקציב המשכי. ב-2023, ישראל התנהלה תחת תקציב המשכי במשך כחמישה חודשים לפני שתקציב חדש אושר במאי.
פיץ' מדגישה כי לא תראה בירידה בגירעון קונסולידציה פיסקלית, משום שהיא תשקף שיתוק פוליטי ולא צעדים בני-קיימא לחיזוק מצבה הפיננסי של הממשלה - הדבר שנדרש לשם העלאת דירוג. יתרה מזו, כלכלני הסוכנות גם מעריכים שיחס החוב-תוצר ימשיך לעלות (אם כי במתינות), ומגדירים זאת כאחת הסיבות העיקריות לתחזית השלילית (יחד עם השיתוק הפוליטי). וזו השורה התחתונה החשובה: בחודשים הקרובים צפויים נתוני גירעון שייראו טוב על הנייר, ומי שירצה יוכל להציג אותם כהישג. אלא שפיץ' סוגרת את הדלת מראש: הגירעון שהיא מחפשת הוא תוצאה של החלטות, לא של היעדרן.
