סגור
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "סדרי העדיפויות בתקציב מבטאים את המשך סדרי העדיפויות של ההפיכה המשטרית", אמר פרופ' איתי אטר (צילום: עמית שאבי)

כלכלנים מובילים נגד אישור התקציב המעודכן: "הממשלה בוזזת משאבים"

פרופ' מומי דהן: "החלטת התקציב של הממשלה מבטאת חוסר הפנמה של האתגרים שעומדים בפני הכלכלה הישראלית"; פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל אביב סבור כי מה שהתרחש שלשום זו "בזיזת משאבים שלא תאמן במשק החווה מלחמה המשיתה עליו נטל כלכלי כבד"

"ההחלטה של הממשלה מבטאת חוסר הפנמה של האתגרים שעומדים בפני הכלכלה הישראלית", מסביר פרופ' מומי דהן, מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, בתגובה לתיקון תקציב המדינה שאישרה שלשום ממשלת נתניהו-סמוטריץ'.
דהן מוסיף כי "המשק הישראלי זקוק להנהגה שמסוגלת לקבל החלטות קשות, ונהנית מתמיכה רחבה בציבור. השגשוג הכלכלי לא יבוא אם ההנהגה הפוליטית תישען על רוב מינימלי בציבור, תקצה משאבים להשתמטות מעבודה ולהשתמטות מחינוך שמכין לשוק העבודה בהתאם להסכמים הקואליציוניים שנחתמו טרם האירועים, ותמנה דרג מקצועי לפי נאמנות ולא על פי יכולת".
2 צפייה בגלריה
פרופ' מומי דהן
פרופ' מומי דהן
פרופ' מומי דהן. "הממשלה והכנסת חייבים להעמיד את עצמם למבחן אמון הציבור"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לכן דהן מגיע למסקנה חד משמעית: "האירועים הם בקנה מידה היסטורי שמחייבים התמודדות באותו סדר גודל. בעקבות האירועים הנוראיים האלה גם התערער אמון הציבור. באופן מוסרי עמוק, הממשלה והכנסת חייבים להעמיד את עצמם למבחן אמון הציבור, והדרך לעשות זאת היא בחירות חדשות". לדבריו, הדבר לא פחות מחיוני שהעם יבחר הנהגה שתואמת את האתגרים הגדולים שעומדים בפניה.
לדהן, מבכירי המאקרו־כלכלנים בישראל ומומחה במדיניות ציבורית, גם הצעה אופרטיבית קונקרטית. "ניתן לקיים בחירות בעלות קטנה יחסית על ידי הצמדת הבחירות לכנסת לבחירות המקומיות שצפויות להיערך בפברואר 2024. בדרך כלל בחירות תכופות הן פגע רע מבחינה כלכלית, אבל בחירות בעת הזו הן דווקא תנאי לשיקום וריפוי כלכלי וחברתי. המצב הכלכלי של ישראל בעתיד הקרוב והרחוק תלוי במידה רבה בקיום בחירות בטווח המיידי", הוא מסכם.
פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל אביב סבור כי מה שהתרחש שלשום זו "בזיזת משאבים שלא תאמן במשק החווה מלחמה המשיתה עליו נטל כלכלי כבד". לדבריו, הוא אינו זוכר מקרה דומה בהיסטוריה המודרנית של מדינות מערביות, למעט משטר פוטין מאז פלישת רוסיה לאוקראינה.
"השווקים ומדינות המערב מתחילים להבין שנתניהו אינו אלא פוטין של המזרח התיכון", הוא אומר ומזהיר כי "התגובה השלילית מצידם לא תאחר לבוא, למשל בהעלאות פרמיות הסיכון של ישראל מה שישית נטל כבד עוד יותר על המשק". והוא מטיל אחריות גם על בני גנץ, יו''ר המחנה הממלכתי שלדבריו של ישיב, "אינו מבין את המשמעות האדירה של הכלכלה להצלחת המאבק הצבאי".
"הצמיחה של המשק נפגעה קשות, תחילה על ידי הניסיון ליצור הפיכה משטרית והחל מחודש אוקטובר בשל המלחמה", מסביר פרופ' אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית שכיהן בתפקידים בכירים בצמרת הכלכלית הישראלית והיה חבר בוועדות ציבוריות רבות. "הרצף של האירועים החמורים הגדיל מאוד את הסיכון של השקעות במשק. ככל שהמלחמה תארך זמן רב יותר כך הפגיעה בהשקעות, בתוצר וביציבות תהייה גדולה יותר", אומר בן בסט.
בעקבות הצפי לזינוק בהוצאות והירידה הצפויה בהכנסות הוא סבור כי "היה מצופה מהממשלה לקצץ בהוצאות שאינן חיוניות ובראש וראשונה בהסכמים הקואליציוניים ב־2023 וב־2024. ברובן אלה הוצאות בלתי רצויות גם בזמן שלום. חלק גדול מהן נועד למערכת החינוך החרדית בלי לתבוע ממוסדות החינוך הללו לכלול לימודי ליבה. בלעדיהם הם דנים את ילדיהם לעוני ומגדילים את הנטל על יתר האזרחים".
בן בסט מזהיר כי הצעת החוק המתגבשת שתעניק לבחורי הישיבות תשלום כפי שמקבלים חיילי צה"ל שתורמים שנים לשירות צבאי וגם מסכנים את חייהם "מהווה ציניות שאין לה גבול בדומה לאמירה שהם ממיתים עצמם באוהלה של תורה".
2 צפייה בגלריה
פרופ' אבי בן בסט
פרופ' אבי בן בסט
פרופ' אבי בן בסט. "רצף האירועים החמורים הגדיל מאוד את הסיכון של השקעות במשק"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בן בסט מגדיל את הזרקור לנקודה בעייתית נוספת: המספר הרחב והמוגזם של משרדים ממשלתיים. בהצעת אגף התקציבים נכללה תחלופת סגירת משרדים ממשלתיים - 6 באופן רשמי ועוד 4 בשיחות סגורות. "במקום זאת מספרם גדל בשיעור ניכר", מסביר בן בסט, ומבהיר כי העלות של לשכת השר ועוזריו מהווה "רק נזק קטן. עיקר הנזקים נובעים מהפגיעה בתפקוד המשרדים. כמעט בכל קדנציה נקרעים מהמשרדים מחלקות שמועברות למשרדים אחרים או למשרד חדש. השינויים התכופים גורמים לאובדן ידע ומומחיות. אך הנזק החמור ביותר הוא שיתוק כתוצאה ממאבקים בין משרדים העוסקים באותו תחום". בן בסט נותן כדוגמא את השלטון המקומי "שארבעה משרדים עוסקים בתחום — הפנים, הנגב והגליל, ירושלים וההתיישבות. זו ערובה לבזבוז ובמיוחד לשיתוק של פעולות פיתוח".
"התיקונים לתקציב 2023 מאכזבים ומכאיבים", מסביר גם פרופ' צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל. לדבריו, "הממשלה לא עשתה שינוי בסדרי העדיפות הכלכליים בשעה שכל המאמץ צריך לתמוך בצרכים של האוכלוסייה שנפגעה קשות ומימון הלחימה. למעשה הממשלה תומכת בהיקף גדול באוכלוסייה קטנה שאינה נושאת כלל בנטל המלחמה והפגיעה הנוראה בתושבי הנגב המערבי".
אקשטיין סבור כי ההחלטות שהתקבלו שלשום "פוגעות באמון היכולת של ממשלה זו להוביל בימים הקרובים תקציב חדש ל־2024 בו יהיה שינוי משמעתי בסדרי העדיפות כך שכ־15 מיליארד שקל יוסטו כדי לתמוך במאמץ המלחמתי כולל תמיכה משמעותית באוכלוסייה שנפגעה ישירות". לאקשטיין יש גם מסר לנתניהו וסמוטריץ': "הממשלה חייבת לשנות את סדרי העדיפות בשנה הבאה במיוחד עקב הצורך לתמוך לאורך כל השנה באוכלוסייה שנפגעה קשות וכן מאחר והלחימה צפויה להמשך בעצימות משמעותית תקופה ארוכה ולדרוש משאבים רבים של חיילים ותחמושת".
פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומוביל פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, אומר כי ממשלת ישראל לא מפנימה את גודל המהלומה שספגה כלכלת ישראל. "סדרי העדיפויות המשתקפים בהחלטת הממשלה לגבי תקציב 2023 מבטאים את המשך סדרי העדיפויות של ההפיכה המשטרית, והם משקפים את אותה ראייה צרה וסקטוריאלית של צרכי הכלכלה והמשק".
לדברי אטר, כפי שהתריעו מאות כלכלנים, "העברות כספים למטרות שאינן תומכות בצמיחה ובמשק הן מסוכנות בכל תקופה, ובמיוחד בתקופת המשבר הנוכחית. בפרט, העברות של כספים קואליציוניים, בדגש על העלאות שכר למורים המועסקים במגזר החרדי, לא רק שאינן מוצדקות הן גם עלולות להיכנס לבסיס התקציב בשנים הבאות, ולכן יש להן השלכות שליליות על המשק גם בטווח הארוך. בסיטואציה כזו, ובמידה ולא תהיה רפורמה אמיתית ומקיפה במערכת החינוך החרדית, ממשלה עתידית תצטרך לבטל את העלאות השכר הללו. יתרה מכך, מן הראוי שכאלה הרואים עצמם מתמודדים על ההנהגה העתידית של המדינה יצהירו זאת כבר עתה".