דעה
על שתי ועדות חקירה: זו שצריכה לקום וזו שחייבת לסיים
ועדת גרוניס כבר קבעה בדוח ביניים כי נתניהו סיכן את ביטחון המדינה בפרשת הצוללות, אך הציבור שכח ממנה. בעוד ראש הממשלה ממשיך לדחות הקמת ועדת חקירה ל-7 באוקטובר, יש לדרוש פרסום מסקנות סופיות מהוועדה שכבר קיימת - לפני שיהיה מאוחר מדי
קיים צורך מובהק בחקירת המחדלים שהובילו לאסון ה-7 באוקטובר, ולא פחות ואולי אף יותר מכך, בחקירת דרך ניהול המלחמה וההחלטות שהתקבלו במהלכה.
האסון שפקד אותנו ב-7 באוקטובר מעיד כ-1970 עדים על כך שביטחון ישראל הוזנח והופקר. לפיכך, יש לחקור ללא מורא וללא משוא פנים את הסיבות ואת המחדלים שהובילו לאסון ולמלחמה, לרבות את הקונספציה מבית מדרשם של נתניהו ואחרים (סמוטריץ' למשל) שלפיה החמאס הוא נכס, ואת הדרכים העקלקלות שהמציא נתניהו בכדי לממן את החמאס. במקביל יש לחקור את דרך ניהול המלחמה ואת ההחלטות שהתקבלו במהלכה. למרבה הצער, כך נראה, שמטרתה העיקרית של המלחמה דהיינו חיסול החמאס לא הושגה וגם כך נראה – אוי לאותה בושה – שהציבור הישראלי שמימן חלק לא מבוטל מהסיוע ההומניטרי לתושבי עזה - נדרש לממן גם את פינוין של הריסות עזה.
הדרך הראויה לחקור אירועים שכאלה היא בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתמונה על פי המנגנון הקיים היום, דהיינו : חוק ועדות חקירה. זה אמור להיות הגורם המקצועי, המורכב ממומחים ומאישים שמינויים ייעשה באופן עצמאי ואובייקטיבי, ושיש בכוחם לברר את העובדות , לייצר תשתית מהימנה להסקת מסקנות ולהפקת לקחים בכדי למנוע חזרה על שגיאות העבר וגם, בכדי לקבוע מי הם האחראים לכשלים.
נתניהו ושלוחיו עושים כל שביכולתם לסכל חקירה אובייקטיבית שכזו. הוא וחבר מרעיו בורחים מאחריות ועושים ויעשו הכל בכדי שזו לא תוטל עליהם - אבל להבדיל, הם פועלים במלוא המרץ בכדי לנכס לעצמם את כל האחריות ואת מלוא הקרדיט להצלחות. לכן, הם יעשו את כל שביכולתם בכדי לסכל את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית.
נתניהו שולט בסדר היום הציבורי. הוא אלוף הטריקים והשטיקים ובכדי להימנע מהקמת ועדת חקירה ממלכתית הוא זורה חול בעיני הציבור ומייצר או שולף הצעות ונושאים במחלוקת בכדי שהדיון יתמקד בהם ולא בנושאים המביכים אותו. כך הוא המציא את התירוץ של "חוסר אמון במערכת המשפטית" כעילה לאי הקמת ועדת חקירה ממלכתית שמתמנה בידי נשיא בית המשפט העליון משום שלדבריו, גם אחריותו של בית המשפט לאסון ה-7 באוקטובר צריכה להיחקר. וכך גם הוא מעלה הצעות לכל מיני וסוגי ועדות כמו: ועדה ממשלתית, ציבורית, פריטטית או פרלמנטרית, ובלבד שהקמת ועדת חקירה ממלכתית, כפי שנקבע בחוק, לא תהיה אחת מהן. באור זה יש לבחון גם את מה שנראה כספין או כבלון ניסוי, דהיינו העלאת האפשרות למתן חנינה לנתניהו בתמורה להסכמתו להקמת ועדת חקירה ממלכתית. כל אלה נועדו לדחות את הקץ, למסמס את האפשרות לבדיקה אפקטיבית ולסכלה.
וכך, בעוד שהדיון הציבורי בסוגיה זו מתלהט והפוליטיקאים תולשים זה את שערותיו של זה בשאלה איזו מין ועדת חקירה תוקם ומי ימנה את חבריה, נתניהו משיג את מטרתו והיא זמן, זמן ועוד זמן. חלפו שנתיים ויותר מאז אסון ה-7 באוקטובר ושום ועדה לא הוקמה - וגם אם תוקם בעתיד הקרוב, יחלפו בין שנתיים לשלוש לפני שתוכל לפרסם את מסקנותיה.
ולכן, זה המקום לחזור ולהזכיר את דבר קיומה של ועדה נשכחת, ועדת החקירה הממלכתית לבחינת תהליכי רכש כלי השיט (ועדת הצוללות) בראשותו של נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) גרוניס, שההחלטה על הקמתה התקבלה בימי ממשלת בנט ביום 23.1.22. ולמי ששכח, להלן העניין בתמצית:
ועדת גרוניס הוסמכה לחקור את תהליכי רכש כלי שיט ועסקאות הנוגעות לכך בשנים 2016-2009 כלהלן:
א. רכש ספינות המגן סער 6.
ב. רכש צוללות.
ג. רכש ספינות נגד צוללות.
ד. הפרטת מספנות חיל הים.
ה. הסכמה למכר צוללות לצד ג' (צוללות מתקדמות למצרים).
ביום 7.9.25, דהיינו כשלוש וחצי שנים לאחר הקמתה, פרסמה ועדת גרוניס דוח ביניים שמטרתו לסייע למי שהוועדה הזהירה אותו ובראש ובראשונה ראש הממשלה בנימין נתניהו. הועדה הבהירה כי "...תיאור הממצאים והליקויים משקף את תמונת המציאות כפי שהיא מצטיירת בפני הועדה על בסיס החומר שבפניה בשלב זה...".
לגבי נתניהו קבעה ועדת החקירה כלהלן (הציטוט הוא מהדוח וההדגשה במקור): 122. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פעל בתחומי האחריות של מערכת הביטחון באמצעות המל"ל אותו הפך לזרוע ביצועית שלו בתחומים אלה. כך, יצר ערוץ מקביל בענייני החוץ והביטחון שבו קודמו מהלכים סותרים לאלה שהובילה מערכת הביטחון. למהלכים של ראש הממשלה והמל"ל לא קדם תהליך קבלת החלטות סדור והם נעשו במנותק מצורכי הביטחון ומסדרי העדיפויות שקבעה הממשלה. ראש הממשלה והמל"ל נמנעו מלתעד שיחות ופגישות שערכו. לשרים ולראשי מערכת הביטחון נמסרו דיווחים סלקטיביים שהובילו לכך שהם פעלו על בסיס תמונה חלקית ובלתי מדויקת. למעשה, ראש הממשלה מידר את הממשלה ואת הקבינט וניטרל את יכולתם להשפיע על סוגיות הנוגעות לליבת הביטחון הלאומי ועל בניין הכוח הצבאי של מדינת ישראל. על יסוד התיאור המפורט לעיל, בהודעת האזהרה שנמסרה לו צוין כי מר נתניהו סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל.
הציבור צריך לדרוש שוועדת גרוניס, שהפכה להיות הועדה הנשכחת, תשלים את מלאכתה ותפרסם בהקדם את מסקנותיה הסופיות, בכדי שהציבור יידע האם באותה פרשה - שבעניינה כבר פורסמו אזהרות - סיכן נתניהו את ביטחון המדינה ופגע באינטרסים שלה.
לדרישה שהציבור ידע בעוד מועד אם נתניהו פגע בביטחון המדינה בפרשת הצוללות ובשאר הנושאים שוועדת גרוניס חקרה, יש חשיבות עליונה, במיוחד לאור העובדה שהסיכוי שבפני הציבור יונחו מסקנות הועדה שתוקם לחקור את אסון ה-7 באוקטובר ואת דרך ניהול המלחמה בלוח זמנים רלבנטי קלוש, שלא לומר לא קיים.
לכן ובמקביל לדרישה הבלתי מתפשרת להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת אסון ה-7 באוקטובר, יש לעשות את כל שניתן בכדי שוועדת גרוניס תניח את מסקנותיה והמלצותיה בפני הציבור במועד קרוב ככל שניתן, בכדי שהציבור יוכל לגבש את עמדתו ודעתו על נתניהו וממשלתו, לקראת ההכרעות שבפתח.
אריה מינטקביץ יו"ר בנק דיסקונט, יו"ר רשות ני"ע והיועץ המשפטי של האוצר לשעבר
